על פסק 993
לפסק עליו ניתנו ההערות לחץ כאן.
שאלה:
בפסק הדין נאמר (סעיף ח):
"א. אם נניח ששיק הוא כמזומן, נמצא שבעל החוב קיבל כבר תשלום תמורת החוב והוא אינו זכאי לקבל שיק אחר עבור זה שניזוק".
דבר זה כמובן שאינו הגיוני, הרי בסופו של דבר בעל החוב לא קיבל תשלום, ויאכל
הלה וחדי? לא הגיוני בכלל, ברור
שגם בהשוואה למזומן הכוונה לשווה כסף, אם בסופו של דבר הצ'ק לא שמיש ולא יכול להפדות, ברור שבעל החוב חייב לשלם את חובו, ולא נפטר במה שנתן לו צ'ק, זה
לא נשמע הגיוני. גם מה שכתוב שם בסעיף ב לא הגיוני, ולכאורה זה לא דומה גם למקרה של מעמד שלושתן כאן אין הצ'ק מורה לאדם אחר לשלם מכספו הוא אלא זאת רק הוראה לשליח לתת מכספו
המונח אצלו, במקרה כזה ברור וברור שאין כאן פטור.
תגובת בית הדין:
אם הצ'ק דינו כמזומן אז דומה הדבר לשטר שניתן לבעל חוב ועף ברוח. זה שהכסף לא יצא מהלווה אינו עניין לזכות תביעה לבעל החוב, מצידו החוב כבר נפרע.
