בס"ד


מאמרים ועיונים
מס. סידורי:870

על פסק 603

תאריך: כ"ט טבת תשע"ו
מחבר המאמר:
הרב פז ברוך

הערה: לפסק הדין עליו הוגש הערעור לחץ כאן.

כבוד הרב שלום וברכה,

שבוע טוב!

אחרי שקיבלנו את פסק הדין וקיימנו אותו (התשלום התבצע היום), רציתי לשאול את הרב שאלה. תורה היא וללמוד אני רוצה.

רציתי להבין למה העובדים של היישוב לא נחשבו כ"נוגעים בדבר"?

בגלל חוות דעתו המקצועית של חצרן היישוב, פתחו את הגג למרות שמבחינה חיצונית לא היה אפשר לראות את הנזק שהוא טען שקיים מתחת ליריעות.

אחרי שהחליטו לפתוח ולפרק את האיזכורית, בכל מקרה היה מתבצע בדיוק אותו תיקון שנעשה.

השאלה היא רק מי חייב לשלם את התיקון. היישוב או אנחנו.

למעשה, אם אנשי המקצוע של היישוב היו אומרים שאין שום נזק, היישוב היה צריך לממן את התיקון.

במקרה כזה שמם המקצועי והמוניטין שלהם בעיני המעסיק שלהם (היישוב) היה נפגע.

בנוסף, אם העוזר של החצרן היה אומר משהו בניגוד לדעתו המקצועית של החצרן, יחסי העבודה שלהם היו נפגעים (מאותו סיבה שג' לא רצה שהם ידעו מה הוא אמר לרב).

אשמח אם הרב יוכל לתת לי קצת רקע של מה כן נקרא ומה לא נקרא "נוגע בדבר" ע"מ לפגוע בעדות?

תודה רבה וחודש טוב,

מר ב'


לכבוד מר ב'

1. יישר כחך שקימת הפסק. תודה רבה.

2. לא הבנתי הנקודה שלך. אם החצרן היה אומר שאין נזק אז לא היה צורך כלל לפתוח הגג ולא היה לישוב שום נזק, ואם כן למה המוניטין שלהם היה נפגע?

3. כתבתי שאין להם נגיעה באופן גורף וכוונתי שלכל הפחות דינם כ"עד מומחה" שמתקבל בבית דין. אנסה לצרף נייר עמדה של ארץ חמדה בנידון.

4. אין עוררים שהיה  נזק לגג עובדה שגשם נכנס. השאלה היתה עם היריעות היו מספיקות. ועל זה קבלתי עמדת הישוב שאם היתה גומה ביריעות, הגשם היה עומד שם ובאופן כזה היה חודר, שזה מן המפורסמות שמים שעומדים חודרים. זה גם קורה בגג שלנו כאשר המרזב נסתם. וגם אתה הסכמת שאם הקורה היתה שבורה היה צורך לפתוח ולתקן. ולכן צירפתי עדות של ג' ליתר בטחון, שאפילו אם יש לעורר על הנאמנות של החצרן, יש גבוי של עד שאתה נתת בו אימון.

שאכן היה נזק לקורה והוברר למפרע שהם צדקו.

שגיאות מי יבין

ברכות

ברוך פז


הערה: לפסק הדין עליו הוגש הערעור לחץ כאן.