רעש לשכן ממרפאת שיניים
הרב אילוז שלום
הרב אליהו אהרון
תשנ"ח/6
התובע: מר א', שכן.
הנתבע: ד"ר ב', רופא שיניים.
בנושא: רעש הבוקע ממרפאת השינים לדירתו של התובע.
טענות הצדדים:
התובע: ד"ר ב' פתח מרפאת שינים בבנין. לי יש שתי דירות אחת מעליו ואחת מתחתיו, אין לי התנגדות לעצם פתיחת המרפאה, אולם הסכמתי כי חשבתי שאין רעש, וכעת בוקע רעש שמפריע לי ללמוד הן למעלה והן למטה. הצעתי היא שיעתיק את הקומפרסור מחוץ לבנין צמוד לקיר הבית בגובה. ביררתי שהעלות לכך היא כשש מאות שקל. כמו כן יש לי הפרעה שבאים אנשים ודופקים על פתח דירתי וזה מפריע לחיים בביתי, הם מחפשים את הד"ר. הצעתי היא שיתלה שלט גדול מחלון הסלון שידעו כולם היכן המרפאה.
הנתבע: אני התקנתי קומפרסור קטן לא תעשייתי שהרעש שלו הוא קטן ביותר, וכן קבלתי את האשורים הדרושים לפתיחת מרפאה, לדעתי הרעש הזה אין בו כדי להפריע.
הנתבע הביא חוות דעת מהמפקח של המועצה, וכן ממכון דנטל מדיק ירושלים, שהמכשיר הנ"ל עומד בכל התקנים הנדרשים לפי כללי הרעש המותרים להעשות בבית מגורים.
ע"כ עיקר הטענות. הצדדים חתמו על שטר בוררות.
בירור הדין
רעש בנזקי שכנים
נושא אי עשיית רעש בבית כדי שלא לגרום נזק לשכנים מופיע בתלמוד ב"ב פרק שני, ובשו"ע חו"מ סי' קנ"ו סע' ב'. לדעת המחבר אם אדם החזיק ברשות אין חברו יכול לעכב עליו אפילו אם מרעיש בפטישים, ולדעת הרמ"א לכתחילה גם יכול לעשות רעש בביתו, אלא אם כן השכן אינו בריא והרעש מפריע לו מבחינה בריאותית.
בנידון שבפנינו התובע לא הביא שום אישור רפואי שהינו רגיש ביותר לרעשים, וכן לא טען שהוא אדם חריג אלא הוא אדם נורמלי מין הישוב.
כמו כן חברי בית הדין ערכו ביקור במקום ונתרשמו שבדירה למטה נשמע קצת רעש יותר מאשר למעלה, אולם לדעת בית הדין שהם גם כן אנשים מן הישוב הרעש הזה הוא סביל ומקובל ביחוד בדירה למעלה. לאור כל הנתונים נראה שאין מקום לחייב את הנתבע להעתיק את הקומפרסור ממקומו.
פתרון בית הדין
אולם בית הדין רואה לנכון שהנתבע יתלה שלט באותיות גדולות מחלון הסלון של המרפאה, שבו יהיה כתוב שכאן מרפאת שינים, למנוע דפיקות על דלת ביתו של התובע.
בית הדין פונה בזה לתובע שלא ינקוט מכאן ולהבא בצעדים חד צדדים המתפרשים אצל הנתבע כפעולות של לקיחת חוק בידים.
