פיטורי עובדת בהריון בהתניה מראש במוסד חרדי
הרב קרויזר מנחם
הרב גיאת אייל
בנידון זה ניתן ניתן פסק קודם, לפסק הקודם לחץ כאן.
תיק
מס': 136-10
פסק
דין
בדין ודברים בין
התובע: מר וגב' א', ובין הנתבע: בית הספר – הגב' ב'.
בענין פיטורין שלא
כדין.
תאור
העובדות
בהמשך
לפסה"ד מתאריך כח' טבת תשע"ג ביה"ד ביקש מהצדדים להגיע לדיון נוסף
לברור הפרטים.
הופיעו
בפני ביה"ד התובעת באמצעות בעלה [מר א'] והנתבעים [הנהלת בית הספר מר וגב' ב'],
חתמו שטר בוררות ועשו קניין כמקובל.
הצדדים
שבו וטענו את טענותיהם כפי שהובאו באריכות בפסה"ד הקודם, והרי עיקרם:
התובעת,
תבעה את הנהלת בית הספר בגין פיטוריה, חרף העובדה שהיא היתה בתקופת הריון – בעוד
שהפיטורין נעשו בע"פ ללא כל מכתב רשמי, דבר הנוגד את החוק, אי לכך עפ"י
החוק היא עדיין עובדת במוסד וזכאית לתשלום כל חודשי העבודה מאז ועד היום. בסך כולל
של 29,732 ₪ .
הנתבעים הציגו לביה"ד מסמך המפרט את תקופות העסקתה של התובעת בו הם מוכיחים לטענתם כי התובעת עבדה בפרקי זמן קצרים שאינם מזכים אותה בזכויות של עובד קבע, וכי קודם קבלתה של התובעת לעבודה הובהר לה בצורה ברורה, כי היא מוותרת על כל זכויותיה המעוגנות לה בחוק ובכלל זה, הזכות לפטרה גם בניגוד להוראות החוק ועל דעת הסכמתה והבעת נכונותה לחתום על כך – היא התקבלה לעבודה.
החלטה
א. התביעה נדחית.
ב. על הנהלת בית הספר למסור לתובע שני צ'קים כ"א ע"ס 1351 ₪.
הרב יצחק שרבאני
שליט"א הרב מנחם קרוייזר
שליט"א הרב אייל גיאת שליט"א
אב"ד דיין דיין
נימוקים:
א. טענת התובע שפיטורין אינם חלים אלא בהגשת מכתב פיטורין אינה נכונה לפי הגדרות החוק, וכפי שהתברר לבית הדין על ידי
היועץ המשפטי לעניינים אלו גם פיטורין שנמסרו בעל פה נחשבים בסופו של דבר פיטורין
לכל דבר וענין.
גם טענת התובע שפיטורין בזמן הריון יש לבצע על ידי אישור משרד התמ"ת, הנה מבירור שערך בית הדין התקבל שמטרת אישור
זה הינה לוודא שהפיטורין אכן היו ענייניים שהרי גם בתוך תקופת ההריון רשאי המעסיק
לפטר ובתנאי שהפיטורין לא יהיו מחמת עובדת היות העובדת בהריון. הנה אע"פ
שהנהלת המוסד לא קיבלה אישור זה מכל מקום בית הדין התרשם למעלה מכל ספק שהפיטורין
לא היו קשורים כלל להריון באשר לא המוסד ואף לא העובדת עצמה ידעו מן ההריון.
על כל זה יש להוסיף שיש לדון שאין כאן בכלל מעשה פיטורין שהרי המנהלת כלל לא רצתה לפטר את העובדת אלא שהעובדת עצמה לא
חזרה להודיע למנהלת בדבר שיבוצה לשנה הבאה, ובכזה אופן העובד אחראי ישירות לכך
שהוא נותר מחוץ למערכת מחוסר ברירת המנהל, ולכן יתכן שאין כאן כלל פיטורין על ידי
ההנהלה אלא התפטרות של העובדת בעצמה. ואולם אף אם לא נאמר כך יש די בדברינו למעלה
כדי להגדיר את העובדת כמפוטרת (או שהתפטרה בעצמה) ואין לה סטטוס של עובדת במוסד זה
כטענת התובעים.
ב. במידה והעובדת אכן "פוטרה" מגיעים לה "פיצויי פיטורין" על תקופת העסקה של שנה. (התקופה שקודם לכן
אינה נכללת בתוך תקופת העסקה לפי דעת בית הדין מפני שתקופה זו נחשבת מבחינת המוסד
כ"מוסד בהקמה" והגם שהחוק אינו מכיר בכך מכל מקום מוסד רגיל המתנהל על
מי מנוחות דרך תקציבי המדינה אכן חייב למן היום הראשון לפתיחתו לאפשר ולספק את
זכויות העובדים, שונה הדבר באשר למוסד תורני חרדי המתנהל בתקופתו הראשונה ללא שום
אמצעי עזר ולכן כל זמן שאינו נשען על תקציבי המדינה אין להשתית את יחסי עובד
ומעביד שבו על דעת החוק וזכיות העובד שכן לא יוכל להתקיים כלל באופן כזה. בית הדין
התרשם שלא היתה כוונת זדון להנהלת בית הספר בבקשתם לשלילת זכויות העובד בתקופה זו
ומטרתם היתה כדי להתבסס. ההנהלה התנתה תנאי זה מפורשות מול כל העובדים בתקופה זו ותנאי זה מקובל מאד במוסדות בהקמה השייכים לחוג שלנו ולכן העובדים כולם ירדו על
דעת תנאי זה וככל תנאי שבממון שקיים בין ב' הצדדים, ואף אם התובע טוען שלא ירד על
דעת כן, הנה היות ובפועל נתרצה לפי תנאי זה אין ממש בדבריו ולכן בית הדין אינו
רואה סיבה לחייב את המוסד בתשלום פיצויים על התקופה הראשונה קרי מנובמבר 2010
למניינם ועד תחילת השנה הבאה בה החלה המורה לעבוד בצורה מסודרת כחלק מצוות המורים,
ויש להוסיף על כל זה דהרי יש להסתפק כאמור לעיל באות הקודמת אם אכן עובדת זו פוטרה
כלל ואדרבא הדעת נותנת שלא פוטרה כלל רק היא בעצמה גרמה לכך שמצאה עצמה ללא שיבוץ
בסופו של תהליך וכדנת' קודם ולכן בכל אופן אי אפשר להוציא מספק יותר ממה שהנהלת
המוסד התכוונה לשלם, קרי חודש בשנה ע"ס 1351 ₪. ומהיות ועל הנהלת המוסד לעמוד
בדיבורה וכמבואר בסי' רד סעיף ח, לכן בית הדין חייב את הנהלת המוסד בתשלום פיצויים
על שנה).
ג. הצ'ק הנוסף שנותר בידי ההנהלה מדין "תפיסה" ובו משכורת המורה שטרם שולמה עד כה יועבר לאלתר לידי התובע מעת
סיום הדיון בבית הדין.
