טענת פסול על כתב סת"ם שנלמד בשכר
הרב עזרן מרדכי
הרב גיאת אייל
תיק
מס': 117-02
פסק
דין
בדין ודברים שבין
התובע: מר א', לבין הנתבע: מר ב'.
בענין אי תשלום עבור
לימודי ספרות סת"ם. הצדדים קיבלו קנין וחתמו על שטר בוררות.
תאור
העובדות
טענות התובע: הנתבע
פנה אלי שאלמדו את מלאכת ספרות הסת"ם, סיכמנו בינינו בכתב כי אלמד את הנתבע
את אומנות הכנת הקולמוס ואת כתיבת האותיות עפ"י צורתם לפי מסורת הספרדים. כמו
כן, התחייבתי כי אתמוך מקצועית ואתרגל עם הנתבע תרגולים נוספים עפ"י הצורך גם
לאחר סיום לימוד צורת האותיות.
בעבור כך ישלם הנתבע ס"ך 2800
₪, כאשר 200 ₪ שולמו כמקדמה ויתרת התשלום בס"ך 2600₪ תשולם בסוף הלימוד.
נערכו עשרה מפגשים בני 45 דק' כל
מפגש, בהם לימדתי את הנתבע את אופן הכנת הקולמוס וכן את כל האותיות למעט האותיות
א' וש'. הלימוד נעשה באופן שהתובע כתב את האות והנתבע חזר והעתיק את האות
עפ"י הנחיותיו של התובע. נשאר לי ללמד אותו עוד מספר דברים ששמרתי לסוף
הלימוד.
אני תובע את יתרת התשלום בס"ך 2600 ₪ ואמשיך ללמד אותו את החומר הנותר, או לחילופין אני מוכן לוותר על 300 ₪ ולעצור בשלב זה שאני מעריך את החומר הנותר כ2-3 שיעורים.
טענות
הנתבע: הסיכום שסוכם הוא כפי שאמר התובע. אך כשבררתי עליו
אצל סופר שהוא הפנה אותי אליו, נאמר לי כי הכתב שלו לא מהודר, ולאחר שהראיתי לסופר
את הכתב של התובע הוא אמר לי שהוא מהודר.
בקשתי
ללמוד אצלו כי התרשמתי שהוא ירא שמים ולא ירמה אותי ולכן סמכתי עליו שכל הלימוד
יעשה כמו שצריך. לאחר המפגשים, פניתי לסופר אחד שאני מכיר והוא אמר לי כי הכתב שלי
שלמדתי מהתובע פסול, ואני מראה לבית הדין את הכתב. כיוון ששמעתי זאת הפסקתי את
לימודיי אצל התובע והמשכתי ללמוד מספר "יריעות שלמה" באופן עצמאי.
התובע לא לימד אותי איך למדוד קולמוס
ביחס לשורה.
אני חושב שהוא הטעה אותי בלימוד, כי הכתב שלו מהודר ושלי לא. אני חושב שמבחינה מוסרית מגיע לו תשלום רק על הזמן שהוא השקיע בי.
החלטה
לאחר שבית הדין התייעץ עם סופר מומחה, שנבחר בהסכמת שני הצדדים, קיבל בית הדין את חוות דעתו המקצועית.
א. בית הדין קובע שאין שום חסרון
בצורת האותיות שהתובע לימד את הנתבע, הן מבחינת כשרות האותיות לפי ההלכה והן
מבחינה מקצועית. הכתב עדיין אינו מהודר אבל זו מעלה שנרכשת עם נסיון הכתיבה.
ב. כיון שהצדדים הסכימו כי אין ברצונם להמשיך את הלימוד מכאן ולהבא (כולל ליווי הסופר בהמשך דרכו), החלטת בית הדין כי הנתבע חייב לשלם לתובע ס"ך 2300 ₪ לאלתר.
