אי ציות לפסק דין ואי קיום התחייבויות לבית הדין

בנידון זה ניתן פסק דין קודם. לפסק הקודם לחץ כאן.

מס׳ תיק: 167 ע״ו

התובע: הרב א'

הרב הנתבע: הרב ב'

ביום כ״ה טבת תשע״ז (23-1-2017) ניתן פסק דין בו חוייב הנתבע לשלם לתובע $227,500 (מאתיים עשרים ושבע אלף וחמש מאות דולר) בניכוי סך 17,000 ₪, תוך 30 יום ממועד מתן פסה״ד.

ביום ט״ז אדר תשע״ו (14-3-2017) הונחה בפנינו בקשת הנתבע לקיום דיון נוסף ומתן הארכת מועד ביצוע התשלום.

ביום כ״ב אדר תשע״ז (20-3-2017) הופיעו הצדדים בביה״ד והנתבע ביקש להאריך את מועד ביצוע פסה״ד.

ביום ט׳ ניסן תשע״ז (5-4-2017) ניתנה החלטה להארכת מועד ביצוע פסה״ד עד ליום כ״ו ניסן תשע״ז (22-4-2017) והוראה לנתבע לחתום באופן מיידי על יפוי כח בלתי חוזר בפני עו"ד שמונה ע״י ביה״ד.

מאחר והנתבע לא פעל בהתאם להחלטות ביה״ד, ניתנה החלטה נוספת ביום כ״ו אייר תשע׳׳ז (22-5-2017) לפיה על הנתבע לחתום על יפוי כח אצל עוה״ד תוך 3 ימים ובמידה ולא ייעשה כן, הרי שביה״ד יתן החלטות מתאימות.

ביום א׳ סיון תשע״ז (26-5-2017) הונח בפנינו מכתב נוסף מהנתבע בו הוא מבקש הארכה נוספת של 10 ימים.

למרות האמור, עד ליום זה לא נפרע החוב והנתבע לא מילא אחר הוראות ביה״ד כמתחייב.

החלטה

ביה״ד קובע כי הנתבע הינו בחזקת לא ציית דינא והתובע רשאי לממש את זכויותיו בכמ״ש.

באעה״ח ביום א׳ תמוז תשע״ז (25-6-2017)

( - ) צבי לנדמן - דיין                    ( - ) אשר וייס - גאב״ד                  ( - ) עובדיה יוסף טולדאנו - דיין

בנידון זה ניתן פסק דין קודם. לפסק הקודם לחץ כאן.