דמי תיווך בעסקה שנגמרה על ידי מתווך אחר
הרב נתן אסף
הרב חשאי אברהם
פסק דין
בדין ודברים שבין צד א'
לבין צד ב'
תמצית פרוטוקול
טענות צד א':
צד ב' ראו דרכי בית ברחוב היובל, החליטו לקנות אבל
המוכר הבטיח למישהו אחר, ואם ירד יקנו הם, דמי תיווך 10,000 ₪ מהקונה, בסוף הודיע שמוכר
למישהו אחר, לאחר 3 חודשים פנה אלי מתווך נוסף שאל אם קיבלתי מהם, סיפר שמכר להם
את הדירה הזו וקיבל 2000 ₪ פניתי אליהם אמרו ששאלו דיין והם פטורים. תובע את מלוא
הסכום 10,000 ₪.
טענות צד ב':
הראה לנו דירה אחרת אח"כ אמרתי אני אראה דירה
דומה, ראיתי את הדירה המדוברת, המתווך ידע עליה בעקיפין ע"י השכנים, הבעלים
אמר שהדירה בבלעדיות למתווך אחר, בעל הדירה הודיע שבכל אופן הוא לא פונה דרכו, דחה
אותנו ואחרי שבועיים הודיע שהדירה נמכרה,
אחרי מס' חודשים הודיע לנו המתווך השני, בזמן שהיינו בדרך לסגור על דירה אחרת, שהדירה
בבעלותו, ושנשלם רק 2000 ₪, עד שנברר למי מגיע תיווך, בלי קשר שילמנו לו עוד 5000
₪ על דירה אחרת בתור מוכרים, שזה על חשבון הדירה שקנינו שיהיה 2/3.
לשאלת ביה"ד: מי הראה לכם את הדירה המדוברת
בפעם הראשונה?
צד ב': המתווך.
החלטת בית הדין
לאחר חתימה על שטר בוררות ושמיעת טענות ומענות
הצדדים וקריאת המסמכים הרלוונטיים להלן החלטת ביה"ד:
א. שכרו של מתווך מותנה בגורם יעיל לקישור
בין הצדדים, והבאת המקח לידי גמר.
ב. בנידון דידן, צד א' הוא המקשר הראשון בין
הצדדים, ואין הדבר משנה על סמך איזה מידע הציע המתווך את הדירה, בין ששמע עליה
במקרה או ע"י גורם אחר.
ג. ולכן אין לצד ב' טענה שצד א' אינו הגורם
היעיל בו בזמן שבעקבות פנייתו למתווך היה צד א' המקור לידיעה על הדירה, אלא שהנושא
ירד מהפרק למשך מס' חודשים.
ד. ומאחר ורכישת הדירה יצאה לפועל בהתבסס על
הקישור הראשון שעשה צד א', הגם שהבאת המקח לידי גמר נעשתה ע"י צד שלישי, מכל
מקום במקרה זה הכרעת הפוסקים שהמתחיל מקבל שליש מערך התיווך, והמביא לידי גמר מקבל
שני שליש.
ה. ולכן צד א' נחשב "מתחיל" ועל צד ב' לפרוע לצד א' שליש מדמי התיווך עליהם דובר, וע"פ מכלול הטענות ובהיעדר
חוזה כדין ישלמו צד ב' 3000₪ תוך 30 יום.
ו. מצ"ב פרוטוקול.
ז. מצ"ב נימוקים.
באנו על החתום
(-) הרב רון אל אהרון, אב"ד (-) הרב אסף נתן, דיין (-) הרב אברהם חשאי, דיין
תמצית נימוקים
א. כתב הנוב"י (חו"מ תנינ' סל"ו) בענין שדכן נוסף שגמר המקח וז"ל:
"ידוע הפרש בין מקח לבין שידוכין שבשידוכין אף שנתרצו הצדדים יש עדיין הרבה פרטים והדבר ידוע שאפילו באו הצדדים יחד, לפעמים בשביל דבר קטן מאוד מתפרדת החבילה ומתבטל השידוך ולכן כל זמן שלא השווה אותם השדכן הראשון על כל הפרטים עד שלא נשאר דבר גדול או קטן שצריך לדבר בזה עדיין לא נגמר השידוך על ידי השדכן, ואם אחד מכניס אוהבו או קרובו לגמור הדבר אפילו היה יכול השדכן הראשון להשוותם ג"כ בפרטים הללו, והצדדים הכניסו את אוהבם וקרובם בזה אין כאן רמאות כלל ואין לשדכן הראשון על הצדדים רק תרעומת אבל לא שום דין ומשפט כלל" עכ"ל.
ב. והוסיף שם דמ"מ יתנו למתחיל ולגומר כל אחד חלקו לפי מנהג אותו מקום (ויש סוברים דקרובי משפחה דרך להכניסם ולא
מגרעים משכר השדכן). והפת"ש (סקפ"ה ס"ק ג') הביא דבריו והביא
ג"כ בשם העט"צ דהמתחיל והגומר
יחלקו ביניהם בשווה, ויש נוהגים שנותנים שליש למתחיל ושליש לאמצעי ושליש לגומר,
(והפת"ש באה"ז ס"נ ס"ק ט"ז כתב ג"כ דיחלוקו)
וכ"כ השב יעקב שהמתחיל מקבל שליש. וכך המנהג.
ג. והכלל בהגדרת המתחיל הוא באופן שאילולי הוא לא היו הגומרים מתעוררים מעצמם לאותו שידוך, ואף שלולי הגומרים לא היה
זה המתחיל גומר לבדו השידוך, ולכן היכא שהגומרים התעוררו מעצמם לאותו שידוך
א"כ המתחיל לא עשה שום פעולה טובה בזה הואיל שבע"ד לא היה מרוצה על ידו
ואילולא שבאו האחרים נשתקע הדבר, ובאו מעצמם ולכן אין ליתן לו שום דבר.
ד. וכ"כ
האג"מ (חו"מ א' סמ"ט) בענין מתווך שהביא קונה ולא נסגר המקח, ולאחר
מכן שם המוכר מודעות ובא הקונה בשנית דיש לדון בזה אם בא מחמת המודעות ללא קשר למה
שראה דירה זו קודם דרך המתווך, או שהדבר מראה שכל מה שבא בשנית הוא מחמת ראיית
הדירה בתחילה ע"י התיווך וא"כ המתווך הוא הגורם ומגיע לו דמי תיווך,
והדבר צריך חקירה אם תמיד דרכו לראות בעיתונים או שכל מה שחיפש זה מחמת שידע על
בית זה ורצה לראות אם עדיין עומד למכירה.
ה. מיסוד
האחרונים וממהות דין השדכן או המתווך נלמד שהתשלום עבור התווך או השידוך הוא פעולת קישור שצלחה בין הצדדים [המורכבת
מהעלאת והבאת הרעיון לצדדים, לאחמ"כ הקישור הענייני בדין ודברים בין הצדדים,
וכשצריך אף פעולת הגמר] ולכן נמצא שכל שרעיונו של המתווך לא גרם לקישור בין הצדדים
תו אין עליו שם מתווך.
ו. ולכן
כאשר אחר גרם לצדדים להתרצות בדבר או כאשר ההצעה היתה מונחת ועומדת בפני הצדדים
באופן ברור שלא הועילו מעשיו של הראשון, על אף שרעיונו זה שהעלה לבסוף התממש.
ז. אלא שיש לדון
לפי הענין האם ההצעה עלתה בשנית מחמת ההצעה הראשונה שבזה יש לדון שליש לראשון ושני
שליש לשני, או שהיתה "מתעוררת" גם לולא זה, שבזה השני הוא המתווך
הבלעדי.
