אי תשלום שכירות על קראוון בטענה שעשה בו שיפוץ
הרב אלקובי אריאל
הרב חבר טוב אבישי
על הדייר לשלם את חובו בפריסת תשלומים של 400 ש"ח כל חודש.
תיאור המקרה
מזכירות הישוב
משכירה קרוואן למר א', ותובעת אותו עבור חוב שהצטבר במהלך כמה שנים, והנתבע טוען
שהחוב מתקזז מחמת חוב שחייבים לו.
טענת התובע
הנתבע שוכר
קרוואן מהישוב במשך למעלה מעשר שנים. מר א' נכנס לקרוואן שעבר שיפוץ יסודי, הוא
שימש קודם לכן כמחסן ואיש התחזוקה ב' הכין את הקרוואן למגורים. יתכן שבמהלך השנים
הנתבע שיפץ בעצמו אבל כתוב בחוזה השכירות שאסור לו לעשות שיפוצים ושינויים על דעת
עצמו. יש לנו עובד תחזוקה מומחה שמטפל בכל הקרוואנים. במהלך השנים הצטבר חוב של
שכירות, חשמל, מים וביוב שלא שילם. כיום הוא משלם את התשלום החודשי, אבל נשאר חוב
שהצטבר בעבר. אנו דורשים שישלם את כל החוב שעולה לסך 36,283 ₪. הסכום מורכב מכמה
חיובים: ביוב ומים: 4221 ש"ח. חשמל: 4505 ש"ח. הצמדת חוב למדד: 315
ש"ח. שכירות+ביטוח: 27242 ₪.
טענת הנתבע
כאשר נכנסתי
לקרוואן היו חורים בקירות הפנימיים, והרצפה הייתה מלאה באבנים. הייתי צריך לסתום
את הצחורים בקירות וגם לשפץ את הגג. קיבלתי מהמזכירות אישור לעשות את השיפוץ.
במהלך השנים היו בעיות כגון חורים ברצפה, פניתי לישוב ולא באו לתקן במשך חודשים.
לאחר שאשתי נפלה בחור ונפצעה ופונתה לבית חולים, עשיתי לבד את השיפוץ. אני מעריך
את כל העבודה שעשיתי בכניסה לקרוואן וכן השיפוץ של הקירות והגג כסכום של החוב
כ30,000 ₪. סכום זה מתקזז עם החוב. כמו כן, אני דורש שיתקנו את הבעיות שיש היום.
אני משלם שכ"ד ובתמורה אני לא מקבל שירות.
התובע הביא לדיון השני את ב' שהוא איש התחזוקה של הישוב. ב' סיפר לבית הדין:
הייתי יכול להיכנס בזמן שהוא לא היה הייתי מתקן. מידי פעם כשהייתי עושה גגות, היה אומר לי להשאיר לו פוליגג שהוא ישלים.עשיתי רצפה חדשה, יצקנו חלק מהאמבטיה, שאחר כך התברר כטעות היכן שלא יצקנו נרקב. היו עוד בעיות ועשיתי פרקט. לאחר ששיפצתי הקרוואן היה ראוי למגורים, אני זוכר שכששיפצתי לא ירדה טיפת גשם בקרוון ואמרתי ששווה לשפץ אותו. החלפתי רצפת עץ חדש לכל הבית. ורק באמבטיה יצקתי חלק בטון קטן. הרצפת עץ הייתה מלאה חורים ועשיתי חדשה. נכון עכשיו עשינו יציקה חדשה לכל האמבטיה וגם למבואה שלה. בסיכום, לפני שנכנסו הרצפה הייתה חדשה וחלק מהאמבטיה מוצקת, והגג תקין. עשינו פרקט בסלון ובהול שעומד עד היום, והם מאוד שומרים. אני זוכר שפעם הם רצו לסדר לילד בחדר משהו. הבאתי לו PVC לחדרו והוא שיפץ לו את החדר. אם
עם זאת, הנתבע
טען שכאשר נכנס לקרוואן היו חורים בקירות הפנימיים, ואף שתי הבנות שנכחו בדיון
אומרות שהן זוכרות את החורים בקירות.
הבת מעידה בפני ביה"ד:
כשנכנסנו היו אבנים גדולות, הכל שבור והקירות הפנימיים מלאים חורים ולא ראוי למגורים. גם השירותים לא היו משופצים לפני שנכנסנו.
ביה"ד שאל
את ב', האם עבר זמן בין השיפוץ שלו לבין כניסת הנתבע לדירה. הוא השיב, שהוא לא מסר
להם את המפתח ביד מיד לאחר השיפוץ, אבל הדייר הראשון לאחר השיפוץ היה הנתבע.
ביה"ד שאל האם יתכן שנכנס מישהו לדירה והשחית את הקירות. ב' השיב שזה יתכן,
משום שיש בישוב תופעות קשות של וואנדליזם.
יש להעיר, שהן התובע והן העד שהוא מטעמו (ב') ציינו לשבח את התרומה והמסירות של הנתבע לישוב במהלך השנים.
דיון
הנתבע לא הציג ראיות לטענתו שקבל קרוואן עם חורים בקירות. אולם ניכרים דברי אמת, וביה"ד
התרשמו שאכן נכנס לקרוואן עם בעיות. אמנם, איש התחזוקה מעיד ששיפץ את הקרוואן
בצורה הראויה למגורים, אבל הוא לא שלל שיתכן ונכנס מישהו והשחית את הקירות. בהיעדר
הסבר אחר לתאר מה שקרה, אנו נאלצים לקבל את האפשרות הזו כהסבר למה שהתרחש.
המזכירות אינה יודעת לטעון בברי האם נעשתה השחתה קודם שהנתבע נכנס, ואילו הנתבע
טוען בברי שקיבל קרוואן עם בעיות, וכאמור ניכרים דברי אמת. הנתבע הוא המוחזק,
והמקרה הזה דומה למלווה שטוען הלוויתיך ואיני יודע אם פרעת לי, והלווה טוען בברי
פרעתיך. במקרה הזה, הנתבע פטור.
מאידך, טענת התובע שכתוב בחוזה שלא הייתה רשות לנתבע לערוך שיפוצים בעצמו, טענה היא, ומה שהשיב
הנתבע שקבל רשות לשפץ לפני שנכנס, מסתבר שהרשות לא ניתנה מפי בר סמכא, שהרי לא ידע
לומר בבירור מי נתן לו את הרשות.
ואולם, אע"פ שלא קבל רשות, יש כאן דין "נהנה" שהרי גרם השבחה לנכס, ויש לו דין יורד לשדה חברו שלא ברשות בשדה העשויה ליטע. וכך כתוב בשולחן ערוך (חו"מ שעה,א):
"היורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות ונטעה, אם היתה שדה העשויה ליטע, אומדין כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנוטעה, ונוטל מבעל השדה".
לגבי השיפוצים במהלך השנים התברר שלמרות פניות
לישוב שיתקנו, התיקונים לא בוצעו, ביה"ד מקבל את טענת הנתבע שלא הייתה לו
ברירה אלא לבצע את התיקונים בעצמו. וכן הוא מנהג המדינה, שאם המשכיר לא מתקן את
הקלקולים בדירה בזמן סביר, רשאי השוכר לתקן בעצמו ולקזז מדמי השכירות.
על כן, על
התיקונים שביצע בעצמו מחמת שהישוב התרשל והתעכב מלתקן לו, נחשב לגביהם "יורד
ברשות".
ביה"ד שאל
את איש האחזקה, שהנו עד מטעם התביעה, כמה הוא מעריך את שווייה של העבודה שעשה
הנתבע, והוא השיב: 10,000 ₪.
פסק דין
מכיוון שאין
לביה"ד ראיות ולא ברור בדיוק מה אירע, ובהתאם לנסיבות, ובהסכמת הצדדים, אנו
מחליטים בתורת פשרה הקרובה לדין, לקזז מסכום התביעה סך של 10,000 ₪ כפי שהעריך העד
מטעם התביעה את העבודה של הנתבע. ולחייב את הנתבע לשלם את היתרה בתשלומים חודשיים
של 400 ₪. למען הסר ספק, תשלומים אלה הם בנוסף לתשלומי שכ"ד, מים וחשמל
הקבועים שעליו לשלם מדי חודש.
חישוב הסכום:
36,283-10,000= 26,283
החלטה
הנתבע ישלם 26,283 ₪ בפריסת תשלומים חודשיים של 400
₪, החל מהחודש הבא.
ניתן היום כ"ג טבת התש"פ (20.1.20).
______________ ______________
______________
