פירוק שותפות בין מפתחי אפליקציה - פסק דין סופי
הרב אסייג עדיאל
הרב קולין אבישי
י"ט במנחם אב תשע"ט
20 באוגוסט 2019
תיק 79043
פסק
דין סופי
בעניין שבין יזם אפליקציות |
לבין מעצב
גרפי |
תובע |
נתבע |
א. רקע ועובדות מוסכמות
התובע הוא יזם, שקידם פיתוח
אפליקציה לשיפור איכות תמונות. התובע הציע לנתבע לעבוד איתו למטרת קידום האפליקציה,
כאיש מקצוע בעריכת מדיה, ולאחר זמן הציע לנתבע שותפות עסקית מלאה, במסגרת פיתוח האפליקציה
במלואה עד לשיווק. הנתבע הסכים, אולם הצדדים לא כרתו חוזה ביניהם, ולא ביצעו כל
פעולה משפטית כדי לתקף את השותפות.לאחר ההסכמה ההדדית, הצדדים החלו בעבודה משותפת,
ביחד ולחוד, לקידום מטרת השותפות. במהלך העבודה, עלה רעיון לפיתוח אפליקציה משנית לשיתוף
תמונות, שבעזרתה ישיגו הצדדים תמונות של קהל יעד, כדי להציע להם שירותי שיפור
תמונות, ורעיון זה קודם במסגרת השותפות. אף ששני הצדדים השקיעו בעבודה, בסך הכל
התובע השקיע יותר כסף וזמן עבודה מאשר הנתבע. עם הזמן, התגלעו חילוקי דעות ופערי
ציפיות משמעותיים עד שמערכת היחסים בין הצדדים עלתה על שרטון, והתובע ביקש לסיים
את השותפות ביניהם. מהסכמת הצדדים עולה, כי האפליקציה אינה נושאת רווחים בשלב זה.
כאמור בפסק דין חלקי, שניתן מכבר לצדדים, בתאריך ט' אדר א' תשע"ט, קבע בית הדין כי התקיימה שותפות בין הצדדים, וכי זכותו של התובע לבקש את פירוקה. הנידון כעת הוא אופן חלוקת השותפות ביניהם באפליקציה.
ב. טענות התובע
התובע מבקש לפרק את השותפות בין
הצדדים, באחד משני אופנים: 1) לרכוש את חלקו של הנתבע באפליקציה, ולשלם לנתבע את
חלקו בשיעור הוצאותיו הכספיות על ההשקעה. אולם הוא הוסיף לטעון, כי יש לקזז את
הוצאות הנתבע מול הפסדים שנגרמו לו בהליך התביעה, כגון ביטול פגישות עם משקיעים.
2) למכור את חלקו באפליקציה לנתבע, עבור תשלום על הוצאותיו הכספיות.
בנוסף, התובע מבקש לקבל פיצוי בסך
100 אש"ח עבור עוגמת נפש והליך התביעה.
ג. טענות הנתבע
הנתבע מוכן למכור לתובע את חלקו
באפליקציה, אך אינו מוכן לרכוש את חלקו של התובע באפליקציה ולשלם לו עבור
הוצאותיו. מנגד, הוא טוען, כי תמורת מכירת חלקו באפליקציה, מגיע לו תשלום נוסף,
מעבר להוצאותיו הכספיות: תשלום עבור שעות העבודה שהשקיע באפליקציה, ותשלום עבור
הרעיון של האפליקציה שאותו הוא הגה, לטענתו. התובע, לעומתו, טוען, כי הרעיון
ליצירת האפליקציה הוא שלו. שני הצדדים לא הביאו ראיה לטענתם.
ד. נושאי הדיון
נושאי הדיון הם:
1) האם זכאי התובע לרכוש את
האפליקציה?
2) האם התובע חייב בתשלום הוצאות
הנתבע?
3) האם התובע חייב בתשלומים נוספים
לנתבע?
4) האם התובע זכאי לקבלת פיצוי מהנתבע?
ה. אופן פירוק שותפות
שותפות בנכס שלא ניתן לחלקו מבחינה
פיזית, ניתנת לפירוק כברירת מחדל, על ידי מכירת הנכס המשותף לצד ג', וחלוקת התמורה
לעיסקה בין הצדדים (שו"ע, סימן קעו, סעיף טז). אולם במקרה שאחד
השותפים מוכן הן לקנות את חלקו של השותף השני, והן למכור לו את חלקו, ידו על
העליונה (ש"ך, ס"ק כט; ע"פ השו"ע בסימן קעא, סעיף ו).
במקרה שלפנינו, התובע מוכן לקנות
או למכור, אולם הנתבע מוכן רק למכור.
לפיכך זכותו של התובע לרכוש את
חלקו של הנתבע באפליקציה.
ו.
תשלום הוצאות הנתבע
על פי הסכמת הצדדים, שיעור הוצאות הנתבע מסתכם בסך 8,375 ₪. התובע מבקש
ליפטר מתשלום זה, עקב הפסדים שנגרמו לו לטענתו במהלך הליך התביעה.
בית הדין דוחה את בקשת התובע, מכמה פנים: א. התובע לא הגיש פירוט והוכחות
לבית הדין על ההפסדים שנגרמו לו. ב. מדובר בהפסדים שגרתיים שנגרמו במהלך דיון
משפטי סביר, ללא טענות סרק משני הצדדים. לכל היותר מדובר בהפסדים בדרך של גרמא,
ללא עילה מוצדקת לחייב עבורם.
לפיכך על התובע לשלם לנתבע 8,375, עבור רכישת חלקו היחסי באפליקציה.
ז.
תשלומים נוספים לנתבע
הנתבע טען כי מגיע לו תשלום עבור הצעת הרעיון ליצירת האפליקציה. לעומתו טען התובע, כי הרעיון הוא שלו. מאחר והנתבע לא הביא ראיה לטענתו, בית הדין לא נזקק לדון בשאלה, האם הצעת הרעיון היא שוות ערך כספי בנידון זה של חלוקת השותפות. לפיכך טענת הנתבע לתשלום בגין הרעיון נדחית.
מעבר לצורך נציין, כי לדעת פוסקים
רבים, העיגון ההלכתי ל'זכויות יוצרים' הוא רק במסגרת החוק מכח דינא דמלכותא. לפי
החוק המקובל, אין זכות ובעלות על רעיון לכשעצמו, אלא מכח ביצוע אישי של בעל
הרעיון. ואילו בנידון שלפנינו, מוסכם כי הביצוע היה משותף, ולכן הוא אינו מקנה
יתרון בזכויות לאחד הצדדים.
בנוסף, הנתבע טען כי מגיע לו תשלום
עבור שעות עבודה עבור האפליקציה. בית הדין אינו מקבל את טענתו. אילו הנכס המשותף
היה נושא רווחים, היה מקום לדון על חלקו של כל שותף בריוח על פי מידת ההשקעה
הכוללת. אולם כל עוד הנכס המשותף אינו נושא רווחים, על פי ההלכה, אין לשער את חלקו
של השותף אלא על פי ההוצאות הכספיות בלבד, ולא על פי שעות עבודה (שו"ע סימן קעו, סעיף ה-ז; פתחי חושן, חלק ז, פרק ג, הערה לה). לפיכך בית הדין אינו נזקק לדון
בשאלה, כיצד לקבוע את התעריף לשעת עבודה.
לפיכך, אין התובע נדרש לשלם תשלום נוסף לנתבע, מעבר להוצאותיו הכספיות.
ח. פיצוי לתובע
התובע מבקש לקבל פיצוי בסך 100
אש"ח עבור עוגמת נפש והליך התביעה. בית הדין דוחה את טענתו, משום שהתובע לא הציג
ראיות לבסס את דבריו, ואת סכום התביעה. טענת התובע כמות שהיא, אין בה ממש.
לפיכך, אין הנתבע נדרש לשלם פיצוי לתובע.
א. הוצאות משפט
על פי המדיניות ההלכתית של רשת בתי
הדין 'ארץ חמדה-גזית', כאשר הצדדים התנהלו באופן הוגן בהליך הדיון המשפטי, הם
מתחלקים ביניהם בתשלום אגרת בית הדין.
עבור הוצאות בית הדין, התובע שילם
1,700 ₪, והנתבע שילם 500 ₪, סה"כ: 2,200 ₪.
לפיכך על הנתבע לשלם לתובע 600 ₪ עבור
אגרת בית הדין.
סכום זה יקוזז מתוך תשלום התובע
לנתבע, כך שהתובע ישלם לנתבע סך: 7,775 ₪.
ב. החלטה
א. התובע ישלם לנתבע 7,775
₪ עבור חלקו בשותפות, ובכך יקבל התובע בעלות מלאה על האפליקציה.
ב. התובע ישלם לנתבע סכום זה, תוך
35 יום ממועד מתן פסק הדין. ככל שהתובע לא ישלם לנתבע סכום זה בתוך הזמן הקצוב,
תימשך השותפות ביניהם, ועליו למסור לנתבע את הקוד לפיתוח האפליקציה.
ניתן לערער על פסק הדין תוך 30 ימים ממועד מתן פסק
הדין.
פסק הדין
ניתן ביום י"ט במנחם אב תשע"ט, 20 באוגוסט
2019
בזאת באנו על החתום
_______________ הרב עדיאל אסייג
|
_______________ הרב יוסף כרמל, אב"ד
|
_______________ הרב אבישי קולין
|