פרעון יתרת הלוואה שלטענת האיש ניטלה לצורך אבי האשה

ב"ה

תיק 1132516/8

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב אליהו הישריק, הרב מיכאל עמוס, הרב אברהם שינדלר

המערער:   פלוני (ע"י ב"כ עו"ד מיכל פלדמן־פורר)

נגד

המשיבה:   פלונית       (ע"י ב"כ עו"ד גיל ירון)

הנדון: פירעון יתרת הלוואה שלטענת האיש ניטלה לצורך אבי האישה – 'פשרה הקרובה לדין' חלף חיוב השבועה

פסק דין

הצדדים ובאי כוחם הופיעו לפני בית הדין. בית הדין שמע את הצדדים והביאם להסכמות דלהלן:

הואיל וברצון הצדדים להעביר את חלקו של האיש לאישה, והואיל והצדדים קיבלו את חוות דעת השמאי שעל פיה ערך הדירה – 1,230,000 ש"ח, והואיל שחלקו של הבעל בדירה הוא 615,000 ש"ח, והואיל והאישה הסכימה לקנות את חלקו של האיש בדירה, והואיל והבעל מסכים להעביר אגב גירושין את חלקו בדירה, מסכימים הצדדים כדלקמן:

1.       עד ליום 10.3.2019 תעביר האישה לחשבון הנאמנות של באת כוח האיש שייפתח על ידי באת כוח האיש על שם האיש סך של 615,000 ש"ח (בניכוי סכום שיקבע, אם יקבע, בית הדין הגדול).

2.       במעמד מסירת התשלום תעביר באת כוח האיש לבא כוח האישה ייפוי כוח בלתי־חוזר להעברת כל זכויותיו בדירה חתום בידי הבעל.

3.       טיוטת ייפוי כוח תועבר לבא כוח האישה בתוך ארבעה־עשר יום ממועד הסכם זה.

4.       אם הבנק ידרוש בכתב, הבעל מתחייב לחתום על כל מסמך בבנק מזרחי למשכנתאות לשם מחיקת המשכנתה.

5.       בא כוח האישה מתחייב להעביר לבא כוח האיש את כל המסמכים הדרושים לבנק למשכנתאות, והאיש מתחייב לחתום בתוך חמישה ימים על כל מסמך שיידרש על ידי הבנק למשכנתאות שבו תילקח משכנתא על ידי האישה, לאחר פירעון המשכנתה הקיימת על ידי האישה במלואה, על מנת שהוא יוכל לקבל את חלקו מתשלום המכר של האישה לידיו, ובכלל זה כתב התחייבות לרישום משכנתה ואישור מוכר לקבלת הסכום.

למען הסר ספק יובהר כי האיש לא יהיה מחויב לסכום המשכנתה שהאישה לוקחת ולא יהיה לווה או תומך או ערב או כל דבר אחר שיחייב אותו לשלם את סכום המשכנתה שהאישה לוקחת.

6.       האישה תהא אחראית להביא אישור מהעירייה על תשלום החובות. האיש יגרע את שמו מחשבון הארנונה או כל חשבון אחר שיש על הדירה, והאישה תחתום על כל מסמך שיידרש לכך בתוך שבעה ימים ממועד קבלת ייפוי הכוח על שם האישה בדירה.

7.       בא כוח האישה יעביר לבאת כוח האיש את כל המסמכים הנצרכים לחתימתו במיסוי מקרקעין ולאגף לרישום מקרקעין לצורך העברת הנכס לאישה. לאחר שיתקבלו המסמכים אצל באת כוחו, האיש מתחייב לחתום בתוך חמישה ימים.

8.       ככל שלא יועברו הכספים כאמור לעיל בסעיף 1 לחשבון הנאמנות של באת כוח האיש עד ליום 10.3.2019 ימונה כונס נכסים. אם הכסף לא יועבר תשלם האישה 20,000 ש"ח. ואם האיש לא יחתום הוא ייקנס בסכום זהה – בסך 20,000 ש"ח.

הסכם זה נוסח ונכתב בבית הדין על ידי באי כוח שני הצדדים, אשר הם עצמם הכתיבו את הנוסח דלעיל תוך דקדוק בכל מילה ותוך שבאי הכוח ובית הדין מסבירים לצדדים את הדברים.

בית הדין וידא כי הצדדים מבינים את ההסכם, וכי הצדדים חותמים על ההסכם מרצונם החופשי. הצדדים חתמו בפני בית הדין וקיבלו ב'קניין אגב סודר' על כל האמור בו ועל כל התחייבותם על פי הסכם זה, ובית הדין נותן להסכם תוקף של פסק דין.

הרקע להסכם – הערעור

הערעור שהגיש לפנינו המערער הורכב משני חלקים.

1. ערעור על שבית הדין קמא לא מינה כונס נכסים למכירת הדירה בשוק החופשי;

2. ערעור נגד החלטת בית הדין קמא לחייב את המערער בתשלום מחצית המשכנתה.

החלק הראשון התייתר עתה כשהאישה קונה מהאיש את חלקו בדירה על פי ההסכם שנחתם ביניהם ושקיבל לעיל תוקף של פסק דין.לעניין הערעור בנושא חיוב מחצית יתרת חוב המשכנתה שחויב האיש בבית הדין האזורי לשלם: לאחר שבית הדין שמע את טענות הצדדים אכן אין בירור מוחלט אם אכן הייתה התחייבות מצד אבי האישה לשלם את חוב המשכנתה או שאמירתו בנושא זה הייתה על בסיס של נכונות לעזרה לבני הזוג אך לא כהתחייבות.

אומנם יש לדעתנו נטייה לומר כי הייתה הבנה של שני הצדדים (דאז, אבי הבעל ואבי האישה) בעניין חלקו של כל אחד במימון הדירה – שצד אחד (אבי הבעל) ישתתף בשלושה רבעים ממחיר קניית הדירה ואילו צד ב' (אבי האישה) נטל על עצמו להשתתף ברבע ממחיר הדירה, אלא שהיות שגם השתתפות זו של אבי האישה לא הייתה בידו – לצורך מימונה נלקחה הלוואת המשכנתה. ואכן אבי האישה נרשם בהלוואת המשכנתה במעמד של 'לווה משלם' לצידם של שני בני הזוג.

הבנה זו הייתה מביאה לומר כי אין על הבעל כל חיוב בתשלום המשכנתה שנלקחה מראש כדי לאפשר לאבי האישה לשלם את חלקו בקניית הדירה, ומתוך הנחה כי זו הלוואת משכנתה לצורכי אבי האישה ואילו בני הזוג חתמו על המשכנתה משום היותם קוני הדירה שרק בגינם הייתה אפשרות לקבל הלוואת משכנתה. מסייעת לכך היא העובדה כי אבי האישה נהג במשך ארבע־עשרה לשלם את הלוואת המשכנתה – גם לאחר שהבעל יצא לשוק העבודה והמשפחה השתכרה – ולא כפי שטען בא כוח המשיבה כי "עזרת האב" בתשלום הלוואת המשכנתה נועדה לעזור לבני הזוג כל עוד לא השתכרו מעבודתם הם.

אך כאמור, אין בדברים אלו בירור מוחלט על כך בהוכחות או בעדים, וכל צד נותן את פרשנותו הוא לדברים שאמר אבי האישה עת ישבו האבות ודנו ביניהם על קניית הדירה בעבור בני הזוג.

במצב זה שבו חתומים שלושה על הלוואת המשכנתה ולא ברור מה דובר ביניהם, היות שבמקרה כגון זה יש להטיל חיוב שבועה, הרי שב'פשרה הקרובה לדין' הגענו למסקנה כי יש לחייב את האיש בתשלום של שליש מיתרת המשכנתה.

נוסיף עוד כי אנו סבורים כי שאלת חבותו של האיש בתשלום הלוואת המשכנתה היא אך ורק ביחס ליתרת המשכנתא הקיימת בפועל בבנק ולא כפי שנקבע בהחלטת בית הדין קמא.

'מועד הקרע' אין עניינו לכאן שהרי לא באיזון המשאבים דנים אנו אלא בפירוק השיתוף של הדירה כאשר הנושא הוא על מי לשחרר את החוב הקיים, הא ותו לא. יתרה מכך: אפילו בא כוחה של האישה לא הגיש כל תביעה להשבת כל תשלומי הלוואת המשכנתה בעבר, שהרי גם לשיטתו שלא הייתה כאן התחייבות ממונית כמשמעותה בהלכה ובחוק, מכל מקום האב רצה לשלם את המשכנתא בתורת 'עזרה' לבני הזוג. הרי שגם אם נקבל גרסה זו – הכסף ניתן במתנה ואין מקום להשבתו. לפיכך, הדיון יכול שיהא רק על היתרה בפועל של חוב המשכנתה במועד הנוכחי.

מאחר שעל הנתון על גובה יתרת חוב המשכנתה הנכון לעכשיו אין הצדדים חלוקים, וכפי שנאמר בדיון בפנינו, יתרת החוב נכון לעכשיו היא 58,000 ש"ח הרי שחיובו של האיש יהיה בשליש מסכום זה דהיינו סך של 19,333 ש"ח. סכום זה יקוזז מהסכום שאותו צריכה האישה לשלם לאיש עבור חלקו בדירה. מאחר שהסכום שנקבע שעל האישה לשלם לבעל בעבור מחצית הדירה הוא 615,000 ש"ח הרי שקיזוז החלק שחויב בו הבעל דהיינו 19,333 ש"ח ייתן את התוצאה של 595,667 ש"ח, וסכום זה על האישה להעביר לבעל על פי ההסכם שחתמו הצדדים ושאושר לעיל כפסק דין.

פסק דין ומתן הוראות

על פי האמור מוחלט:

א.       בית הדין מאשר את ההסכם שחתמו הצדדים ביום כ"ט בשבט תשע"ט (4.2.19) ונותן לו תוקף של פסק דין.

ב.       אנו מחייבים את האיש בתשלום של 19,333 ש"ח בעבור יתרת המשכנתה. סכום זה יקוזז מהסכום של 615,000 ש"ח אשר על האישה להעביר לידי האיש עבור קניית חלקו של האיש בדירה, וכך בפועל יהא על האישה להעביר לידי האיש סך של 595,667 ש"ח בלבד בעבור חלקו של האיש בדירה.

ג.        בהתאם לאמור, מבוטלת בזה החלטת בית הדין האזורי מיום ט"ו בשבט תשע"ט (21.1.19).

ד.       הערעור יימחק ללא צו להוצאות. תיק הערעור ייסגר.

ה.       פסק הדין מותר בפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום ב' באדר א' התשע"ט (7.2.2019).

הרב אליהו הישריק                            הרב מיכאל עמוס                          הרב אברהם שינדלר

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה