שכן הוציא הוצאות על סמך אמירת שכן אחר שידאג לתשלום מהשכנים
הרב אליהו אהרון
הרב אילוז שלום
תשס"ב/9
התובע: עמותת א' המיוצגת ע"י א', מספקת שירותי טיפול שינים.
הנתבע: ב', מטופל ושכן.
בנושא: תשלום עבור טיפול שיניים.
טענות הצדדים:
התובע: ב' קיבל טיפול שיניים במרפאה וחייב אלף שקל, ומסרב לשלם בטענה שחייבים לו ממקום אחר, לדעתי לא חייבים לו.
אני אמרתי שאם יצבעו את הכניסה של הבנין, אני אשתדל לגייס את הכסף מהשכנים, אבל לא התחייבתי שאם לא ישלמו שאני אשא באחריות.
הנתבע: בכניסה שלי יש לי שתי דירות ומרפאת שנים, אף אחד מהדיירים לא שילם עבור הצביעה רק אני לבד. וכעת באה היוזמה לסייד ולצבוע מאת ד"ר ג' ואני מוכן הייתי לטפל בצד הביצועי, דהיינו להביא פועל ולשלם לו, אבל שיחזירו לי את היתרה, וא' אמר שהוא אחראי לכך.
אני מבין שהכוונה היא שהוא צריך להביא את יתרת הכסף ולא רק להשתדל.
התובע: עמידר אינה מוכנה לשלם אלא אם כן ישנו ועד בית ותמורת חשבונית, עבדתי עם ערבי ולא שייך אצלו חשבונית וזה גם זול בהרבה מפועל יהודי.
אני אמרתי לא' שאני מוכן אפילו לשלם חצי דהיינו 1500 שקל והיתרה תשלם העמותה.
ע"כ עיקר הטענות הצדדים חתמו על שטר בוררות.
בירור הדין
ערבות לביצוע העבודה
הבעיה העומדת בפנינו לבירור היא האם אמירתו של א' לב' "תבצע ואני אחראי" כוללת בתוכה אחריות ממונית.
הנה מצינו בהלכה בהלכות ערבות שו"ע חו"מ סי' קכ"ט סע' ב', אם אדם אומר למלוה הלוהו ואני ערב, משתעבד בדיבור בעלמא היות ועל סמך דיבורו הלוהו, בנידון שבפנינו היוזמה לסייד ולצבוע באה מצד עמותת א', כפי שגם העיד ד"ר ג'.
להלן עדותו של ד"ר ג' בנוגע לתביעה שבין עמותת א' לבין ב' עבור תשלום הצביעה והסיוד של חדר המדרגות בבנין המרפאה.
ג': אני זוכר שב' אמר שידאג לסיוד, פירוש: שיביא בעל מלאכה וא' ידאג לתשלום. המרפאה יזמה את העבודה, אני זוכר שב' אמר שאין לו ענין לטפל עם הדיירים ושהוא יטפל בזה.
אנו סבורים שא' קיבל אחריות עבור העבודה, ואם א' אמר לב' תבצע ואני אחראי, פשטות הדברים היא שזו גם אחריות ממונית ולא רק לגשת לשכנים ולדבר (השכנים זה רק עמידר), ולכן נראה שעל העמותה מוטלת האחריות לשלם לב' את יתרת הכסף, והוא הרי היה מוכן אפילו לקבל על עצמו מחצית דהיינו 1500 ש"ח, אי לכך שיעשו חשבון אם מגיע לעמותה עוד תשלום מב' לאחר ניכוי 1500 ש"ח או לא.
