על פסק 13481 - בעניין תנאי as is (כמות שהוא)

תאריך:

מחבר המאמר:

מתי אומרים as is, ומתי הקונה יכול לחזור בו -

דיון בין כותב הפסק - הרב משה פרקוביץ, לרב ברוך פז נשיא מכון פסקים

לחץ לפסק הדין עליו התקיים הדיון.

הארת הרב ברוך פז:

שלום הרב

אולי כעין ראיה מסימן רל,ד, שאם אמר מרתף זה אני מוכר לך היינו as is אפילו כולו חומץ הגיעו, וכן מהרמא רכט,א "אבל אם אמר פירות אלו ולא אמר יפות, צריך לקבלן כמות שהן".

בברכה

ברוך פז

תגובת הרב משה פרקוביץ:

אכן, וא"כ קשה מדברי המחבר (רלב,ז) שדבריו סותרים זה את זה?

ועל כרחך שצ"ל ששם יש מחיר לסיכון ולכן אין המקח חוזר, משא"כ כאן, אם לרב יש הסבר אחר להבדל בין הסוגיות אשמח לשמוע, לאחר יעוץ משמאי מומחה הוא טען שמחיר דירה לא משתנה בגלל שעושים את התנאי שקונים את זה כמות שהוא, וא"כ אי"ז דומה לסוגיות שהרב ציטט.

הרב פז

זה חילוק יפה, אבל יוצא לפ"ז נפק"מ להלכה שאם הוא יוכיח שהיה משהו שהוא לא חשב עליו הוא יוכל להתחרט מהמקח שמה.

הטענה שלי היא אחרת, כשאני קונה נכס בסיכון ומפחית מהמחיר בגלל זה קניתי את הסיכון, כשהמחיר נשאר אותו הדבר אז אפשר ללמוד מאונאה כמש"כ המ"מ בק"ו שזה מבטל.

לפי דבריי אכן יש 3 מצבים:

1. יש מצב as is שיש לאמר שגם הראש מודה שהתנאי בטל בגלל שלא עולה על דעתו שיש כאן מום מוסתר.

2. מצב של as is במקרים של מרתף ועפרורית שגם לרמבם התנאי קיים שידוע שיש שם מום מוסתר והוא מקבל כל מום.

3. כאשר אומר שיש מום ואינו מפרט. שם ידוע שיש מום אבל הוא עמום. בזה מחלוקת רמבם וראש.

הרב פרקוביץ

לא הבנתי החילוק של הרב, בגלל שבמרתף יש מחיר סיכון של רובע לסלא. בפשטות אין מחיר סיכון מעבר לכך. ולכאורה יהיה לקונה טענת אונאה אם המחיר אינו מתאים לסחורה.

אם מדובר במחיר סיכון, לרמבם לא תופס, שגם באונאה הוא קובע שתנאי שאין כאן טענת אונאה לא מתקבלת, בגלל שאינו מפרט (אם אני זוכר נכון).

הרב פז

לא אמרתי שהמחיר סיכון זה רובע, אמרתי שברגע ששילמת על הסיכון או קיבלת הנחה על הסיכון קנית את הסיכון, ולא על זה מדבר הרמב"ם אלא במקרה שהמחיר נשאר כמות שהוא שאז אני אומר שלא היתה גמירות דעת אמיתית למחול על מומים.