האם לחייב 'הוצאות טיפול' במקרה של היזק לאדם אחר

בס"ד

022

יב' טבת תשס"א

פסק דין

בענין : משפחת

(להלן : התובעים)

 נגד : מר

(להלן : הנתבע) 

הצדדים קבלו את הח"מ כבוררים הן לדין והן לפשרה, וחתמו על הסכם בוררות כנדרש. להסכם הבוררות צורף תקנון בית הדין.

ביה"ד קיים דיון בנוכחות הצדדים בו פרטו הצדדים את טענותיהם. לביה"ד הוגש כתב תביעה, וכן מסמכים שונים ע"י שני הצדדים. לפני ביה"ד אף הובאה המכונית שסביבה נסבה התביעה, והצדדים הסבירו היטב את טענותיהם "בשטח". 

לא נפרט בפסק הדין כל טענה וכל פרט ופרט שנטענו בפנינו אלא רק את עיקרי הדברים.

א.     לפנינו תביעה עקב התזת "מיץ בטון" ע"י מערבל בטון שעבד עבור הנתבע, על מכונית התובעים. לאחר ההתזה נעשה נסיון לתיקון הפגיעה ע"י רחיצה. אולם לדברי התובעים משהתיבשה המכונית התברר כי לא תוקן כל הנזק. לצורך תיקון הנזק פנו התובעים לשמאי ולמוסך שביצע צפוי טפלון לרכב.

 ב.      התובעים דורשים סך 2170 ש"ח לפי הפרוט הבא: 678 ש"ח עבור צפוי הרכב בטפלון. 1000 ש"ח עבור ירידת ערך. 250 ש"ח עבור זמן טיפול בתיקון הרכב. 250 ש"ח עבור זמן טיפול בהגשת התביעה.

 ג.        הנתבע הודה בעובדת ההתזה, וקיבל עליו את האחריות להתזה, אלא שלדבריו לא היה נזק משמעותי, אלא נזק שניתן לתיקון ע"י רחיצה וכד'. (כמו"כ נבהיר שאחריותו של הקבלן לנזקים הנגרמים ע"י פועליו אינה אוטומטית. למשל: אם פועל יזיק במזיד גמור כלל לא בטוח שהקבלן יהיה חייב בנזק. ע' גם פס"ד של ביה"ד הנוכחי מס' 018.) הנתבע גם חולק על דרך הטיפול של התובעים במקרה זה.

 ד.      אנו מקבלים את התביעה כי על הנתבע היה לתקן את הנזק ועליו לשאת בהוצאות צפוי הטפלון לרכב. אע"פ שאנו סבורים שעל התובעים היה ליידע את הנתבע בעלות המדויקת של התיקון לפני ביצוע התיקון, ולפחות לאפשר לנתבע להביא שמאי הנאמן עליו. אולם מבדיקה של ביה"ד התברר כי הסכום 678 ש"ח גבוה באופן לא סביר לעלותה של עבודה מעין זו (ביה"ד אף בדק את הענין במקום בו בוצעה בפועל העבודה). וע"כ אנו מעריכים עבודה זו, בסך 450 ש"ח.

 ה.     מבדיקה שערך ביה"ד אצל מומחים לענין מתברר כי צפוי טפלון אינו גורם לירידת ערך הרכב. ואף השריטות הקיימות כיום ברכב (אפילו יוכח שנגרמו ע"י הנתבע) אין בהן בכדי לגרום ירידת ערך משמעותית. נעיר בהקשר זה כי אף חוות הדעת של השמאי שהגישו התובעים המציינת שנותרו שריטות על הרכב אינה קובעת ירידת ערך בגין השריטות. וע"כ אנו דוחים את התביעה לתשלום 1000 ש"ח עבור ירידת ערך.

 ו.        אנו דוחים את התביעה לתשלום 250 ש"ח עבור הוצאות טיפול. (הכלל הוא: "בעלים מטפלים בנבלה", ולא הוכח חריגת טיפול המצדיקה סטייה מהמקובל.

 ז.       כמו"כ אנו דוחים את התביעה לתשלום 250 ש"ח עבור זמן טיפול בהגשת התביעה. נזכיר בהקשר זה כי אף ביה"ד לא גבה שכר או אגרה על הטיפול בסכסוך זה.

 ח.     בסכום המדובר ובקצב האינפלציה הנוכחי אין מקום לחייב על הצמדה. ובודאי שאין מקום לתביעת ריבית.

 מסקנה:

 על הנתבע לשלם לתובע סך 450 ש"ח.

 והאמת והשלום אהבו

 הרב גדעון בנימין                      הרב משה גנץ                      הרב אליעזר שנקולבסקי

________________                       ________________                                ____________________

בשולי פסק הדין:

במהלך הדיון בתביעה דלעיל עלו עוד שני נושאים שגרמו להעכרת היחסים שבין התובעים לנתבע. בנוכחות ביה"ד סוכם על פתרונות ברוח טובה אף של נושאים אלו, וע"כ לא מצאנו לנחוץ לחזור ולפרטם.

אנו מקווים כי משבאו כל הנושאים השנויים המחלוקת על פתרונם, יחזרו היחסים שבין הצדדים לתיקונם.