קבלן להפקת אירועים שבעל הבית לא משלם לו
בית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירורי יוחסין תיק מס' 2050-עט
קבלן הפקת אירועים שבעל האירוע לא משלם לו עקב בעיות בהגברה
נושא הדיון
א' התובע הוזמן ע"י ב' להפיק אירוע עבור מוסד גדול של ב', וההזמנה כללה שלושה עבודות, הגברה (רמקולים),
צילומים, הקרנה של האירוע ע"י מסכים. היה מוסכם מלכתחילה שחלק מהעבודות מבצע
א' ע"י קבלני משנה שהוא אחראי להזמין ולשלם להם. וחלק אחר זוהי עבודה של א'
בעצמו ופועליו, והמחיר כלל חוץ מהעבודה בשטח בשעת האירוע, גם את השינוע (הובלת
הכלים הגדולים) וההתקנה במקום ע"י צוות מקצועי, ואת הבלאי של המכשירים היקרים
שבכל אירוע כזה נשחק ערכם.
לטענת התובע, ב' לא משלם לו כלום
מזה זמן רב, לאור העובדה (שא' מודה לה) שבשעה הראשונה של האירוע היתה תקלה של
המגבר, והרמקולים לא עבדו. הוא תובע את התשלום המלא על שאר העבודות, ומוכן להתפשר
על התשלום שמגיע לקבלן המשנה שהיה אחראי על ההגברה. א' טוען כי בהמשך האירוע
ההגברה עבדה מצוין. וכמו"כ ההסרטות וההקרנות שלמות ומלאות, והציבור היה מרוצה
ולא היה ניכר עליהם קוצר רוח או תרעומת, כי פשוט המנחה עלה מאוחר יותר להנחות את
האירוע, אחרי שהתקלה תוקנה, וכל הדרשות של הרבנים, וכן החלק האומנותי של הזמרים
נשמעו ללא תקלות והיו בזמן שהרמקולים עבדו כמו שצריך.
ב' הנתבע טוען שהנזק שנגרם לו
ע"י העיכוב בפתיחת האירוע במשך כשעה וחצי (למרות שאנשים לא שמו לב כ"כ
וסעדו את ליבם בנתיים), היה גדול מאוד יותר מכל התשלום שמגיע למארגן על כל שלושת
העבודות, היות והיה לו"ז צפוף לרבנים ולאמנים (זמרים) והם הוזמנו לפי שעות
מסויימות והובטח להם שכר על כך, והם ביטלו אירועים אחרים בשביל אירוע זה. והיות
והלו"ז התבלבל היו כאלו שלא יכלו להגיע בשעה המאוחרת יותר, והם דרשו דמי
ביטול. וכמו"כ ישבו שם אנשים שהוזמנו על מנת להתרימם סכומים גדולים להחזקת
המוסדות, כאלו שיודע עליהם שהם מעריצים של רבנים ואומנים מסויימים, שאם היו רואים
ושומעים אותם היו תורמים סכומי עתק, ומשהתבלבלה התכנית הם לא קבלו את מה שציפו ולא
תרמו כלום. והוא תובע את א' בתביעה נגדית על כל גרמות ההיזק ומניעת התרומות
המשוערות (לפי רשימה שהציג), הוא טוען שפועל חייב בגרמא של נזקים שנגרמו
לבעה"ב בעבודה רשלנית. וגם אם זה גרמא שלא גובים בבי"ד, מ"מ לפחות
הוא מעכב אצלו את השכר של א' אותו הוא רואה כאשם בגרמא, כי איתו סיכם ודיבר.
א' משיב שזה היה רק שעה אחת ולא
שעה וחצי, וכי לא לקח זמן רב והתקלה תוקנה ולא ראו תרעומת על אף אחד מהציבור,
ואפשר לבדוק זאת בהסרטות (שמציג בביה"ד) שכל המוזמנים שבעי רצון מתחילה ועד
הסוף, וכנראה הדמיון שיתרמו יותר היה רק משאלת לב של ב'. ובעיקר טוען א' שבכך שאיתו
סוכמו כל שלושת העבודות הוא לא קיבל על עצמו אחריות על כל קבלני המשנה, והיות והיה
ידוע לב' מראש שיש קבלן משנה להגברה, עשה א' כנדרש וכמצופה ממנו, ואין לערב את
שכרו על שתי העבודות האחרות עם שכר בעל ההגברה והטענות עליו.
עוד טוען א', שאם אחרי שעה ראה ב'
שהאירוע גורם לו נזקים ולא מתכונן לשלמו, היה צריך להתריע על כך מיד בפני א' שלא
היה ממשיך לעבוד לחינם בצילומים והקרנות עוד 4 שעות. ומשידע בתחילת האירוע שיש לו
נזק ולא הודיע לא' שלא יעבוד יותר, או שלא ישלם לו, התחייב בכל השכר המוסכם ביניהם
מראש.
השאלות לדיון
א. פועל שנאנס והגיע מאוחר ואח"כ קבלו בעל הבית
לעבודה אם מנכה לו בגלל האיחור.
ב. פועל שנגרם היזק בעבודתו מתי הוא חייב על גרמא
שנגרמה לבעל הבית.
ג. כמה יכול בעל הבית לנכות מפועל שגרם נזק.
תשובה
א. שכר פועל מאחר
יש לעיין בזה בשיטות
הרמ"א והש"ך בסימן שלג סעיף ה אם כל שכיר שלא עבד בהתחלה מקבל בסוף את
כל שכרו או רק מה שעבד.
במקרה שבנידון מדובר בשתיקת
בעה"ב אחרי שעבר האונס.
ב. מה נחשב נזק באחריות פועל
יש מקום לציין שטענות נזקים
נגד פועל הינם כעין הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור וכו', או להעלות
פשתנו מן המשרה וחזרו בהם וכו'. דהיינו באותו חפצא ופעולה שנשכרו אליו, גרמו היזק.
(וחיוב פועל על נזק בגרמא הוא כעין החיוב של האומן שנחשב לשומר המבוא' בסימן שו,
וממילא מדובר רק על פריט של בעה"ב שתח"י האומן או הפועל שחל ע"ז
שמירה. אבל לא נהפך לערב על כל הפסדי בע"ה ולא לחברת ביטוח על שאר הנזקים).
ואף בלא הדמיון לשמירה דאומן
מ"מ פשוט שזה רק באותו ענין שנשכר אליו בלבד. והנה במקרה שבנידון הצילומים
וההקרנה עבדו בשלמות ללא נזק. האירוע עבר ללא תקלות וללא נזק, וגם בנוגע לרמקולים
היתה תקלה של עיכוב מסויים, שהציבור לא שם לב אליה. לא קרה שום נזק בפעולה שהוזמנה
ע"י המזמין. עגמת הנפש שקרתה איננה נזק, וודאי שלא סיבה לעיכוב כל התשלום.
והגרמא הרחוקה שהשתלשלה מעיכוב
שהיה בהפעלת הרמקול, שתלוי בזמר מסויים שהודיעו לו לאחר את הופעתו ולא היה יכול
בגלל התחייבויות קודמות, ולכן אולי נדיב מסויים לא הרים תרומה גדולה, כל זה לא
שייך ישירות לפעולת הרמקולים, ולא שנהרס משהו בהפעלת הרמקול עצמו, זה לא מחייב את
הקבלן בתשלום, ודאי שלא על חשבון הוצאותיו ושכר קבלן כדלקמן.
ג. קיזוז נזק מהוצאות הפועל
יש לעיין בשיטות רש"י בבבא
מציעא דף קיז עמוד ב ותוספות בבבא קמא דף ק עמוד ב שנחלקו בעבודת פועל שהזיק
במלאכתו שנשכר אליה, ומקבל את הוצאותיו, האם מקבל גם את שכרו כקבלן. ונחלקו בזה
המחבר והרמ"א בסימן שו סעיף ג. והצדדים שבנדו"ד הם אשכנזים ויש לפסוק
להם כהרמ"א.
כלומר שאפילו אילו היה טוען
המזמין שאירע לו נזק באי פעולת הרמקולים כדבעי בהתחלה, קיזוז אותו נזק לא יכול
להיות על חשבון הוצאות הקבלן, ואף לא על שכרו של הקבלן, רק על הסכום שמעבר לזה.
בנידו"ד, הקבלן הביא עובדים
ומשלם להם, הביא ציוד ששכרו יקר מאוד, והשינוע והבלאי, הכל עולה כסף, שנחשב "הוצאות"
שמהן אין למזמין לקזז מכל טענת נזק שהיא.
יהושע
הלוי לוין.
