דיון בעקבות פסק מס' 13629 - מטפלת בבידוד
דיון בעקבות פסק דין - מטפלת בבידוד מביה"ד מצפה יריחו
1.
הערת הרב רועי זק
גם אני הקטן נשאלתי שאלה זו (לגבי משפחתון
פרטי), ולענ"ד המהלך צריך להיות כזה:
א. מקרה ראשון - מחלה
אם ילד אחד או מעט ילדים חולים (זאת אומרת
עם סימפטומים ממשיים), אז זה אונס פרטי של ההורים והם חייבים.
אם רוב הילדים חולים (כנ"ל), זו באמת
מכת מדינה, וההורים פטורים.
אם המטפלת חולה (כנ"ל), ההורים
פטורים.
אם גם המטפלת וגם רוב הילדים חולים
(כנ"ל), ראוי לפשר במחצית.
ב. מקרה שני - תוצאה חיובית בבדיקה
לעומת זאת, אם מדובר בתוצאה חיובית בלבד
בבדיקת PCR ואין
סימפטומים, אין כאן מניעה רפואית כלשהי אלא הוראה שלטונית בלתי מוצדקת, ומי שצריך
לשלם (אם אכן הילדים אינם מגיעים למסגרת, מחשש לקנס וכדו' או מחוסר ידיעה שאין כאן
שום סכנה לילדים או לאחרים) זה הגורם השלטוני שהוציא הוראה כזו ושאוכף אותה.
התשלום צריך להתבצע מכיסם הפרטי של עובדי המנגנון השלטוני הרלוונטיים, לא מכספי
הציבור שתחת ידיהם.
ג. מקרה שלישי - בידוד
ק"ו אם מדובר בבידוד עקב חשיפה למאומת (כנ"ל) או אפילו לחולה, אם למבודד אין תסמינים.
הסבר:
מי שאין לו תסמינים לא יכול להדביק כי הviral load שלו
נמוך מדי. מה גם שבחלק גדול מהמקרים (יש דיון עד כמה, אבל ההערכות הן בין 25%
ל97%) זה 'חיובי מוטעה'. אבל אם אפילו אם זה חיובי באמת, אין הדבקה ללא תסמינים, ובוודאי
לא אצל ילדים (בין כנדבקים בין כמודבקים) [אא"כ הוא מוזרק בזריקות, שאז יכול
להיות שיהיה לו viral load גבוה
בלי תסמינים. אבל מדובר בתינוקות, כך שהם לא מוזרקים].
על כל זה, יש בהחלט מספיק מחקרים, למרות שמשרד הבריאות מסרב להודות בכך.
2.
תשובת הרב ברוך פז
א. מה שהרב חילק בין אונס פרטי של התלמיד שחייב, לבין אונס פרטי של
המטפלת, כך נראה מהסוגיא של יין זה וספינה סתם וכו'. מיהו, גם בזה הרא"ש פסק
שגם ביין זה וספינה סתם, משלם רק מה שנהנה, וכך נפסק ברמ"א. ושאר ראשונים
מחלקים בין ספינה לפועל, בגלל שבספינה, הספן הפסיד ספינתו ולכן מגיע לו כל שכרו
ביין זה וספינה סתם, מה שאין כן בפועל. ולרשב"א והשו"ע הדין כך רק במת
הילד. ואע"פ שכתבנו שחולה בקורונה דינו כמת, מכל מקום איך כבודו מוציא נגד כל
הפוסקים הנ"ל?
ב. בקשר לקביעה שרוב כיתה קובעת לעשותו מכת מדינה, זה אולי כרש"י
שהולכים אחרי אותה בקעה. אבל לרמב"ם וכך נפסק בשו"ע וכל נו"כ, רק
רוב העיר דינו כמכת מדינה. אם כן, איך כבודו הלך אחרי הכיתה?
ג. ולענין הקביעה שהתקנה לבודד מי שיש לו בדיקה חיובית בלי תסמינים,
היא מוטעית. אין לנו אלא דעת המומחים הממלכתיים בזה.
ד. וגם לדעת הרב שזה לא מוצדק, הרי חלות גם תקנות לא מוצדקות דין מכת מדינה. אין יותר לא-מוצדק מדברי הרמ"א בסימן שכב שיש גזירה מהמושל שלא ללמד תורה, ובכל זאת דינה כמכת מדינה לכל דבריו. אם כן, קביעת הרב שבזה על המדינה לשלם צ"ע.
3.
הערת הרב רועי זק
לנוחות הדיון אנסה להשיב לפי הסדר:
א. לא הבנתי. הרי קיימ"ל שאזלינן בתר המנהג בדיני
ממונות, ולפי המנהג במטפלת פרטית שמשלמים לה גלובלית חודשית, אם הילד חולה אז לא
מנכים מהתשלום החודשי, ואם המטפלת חולה אז כן. זה מנהג המוכר לי (וגם לשואלים).
הדר"ג שליט"א מכיר מנהג אחר בזה? אם כן, אז ברור שבמקום שבו יש מנהג אחר
בזה אזלינן בתריה.
ב. לא דברתי על כתה, אלא על משפחתון פרטי, שאיננו חלק ממוסד
גדול יותר. לפיכך, לענ"ד הוא נמנה בנפרד (בייחוד שאין באמת קשר בין
המשפחתונים לעניין ההדבקות).
ג. וזאת, מניין? אדרבה, יעויין במש"כ בס"ד בספרי (כתר
חי"א, הקצאת משאבים ציבוריים) שאינו כן.
ד. הרמ"א (וכל הפוסקים) עסקו בשלטון של גויים, ומי יכול
לדון אתם, והר"ז בגדר קללת הגלות וכתשובת הגאונים בעניין דמ"ד.
היכן מצאנו היתר לנהוג כה"ג כשמדובר בשלטון ישראל?
ולא כתבתי שעל המדינה (קרי משלם המיסים) לשלם, אלא שעל אנשי השלטון לשלם מכיסם הפרטי (וכך גם אולי תיווצר הרתעה לא לנהוג בצורה כזו בעתיד!)
4.
תשובת הרב ברוך פז
שלום הרב
א. לא ידוע לי מנהג כזה במצפה יריחו, שם היה המקרה שנדון בפסק הדין.
ב. לדעת הרמב"ם שצריך רוב שדות העיר, ולא מתייחסים להפרדות שיש
בין בקעה לבקעה כדי להחשיבם יחידות עצמאיות, כך גם בנידון דידן. אין להחשיב כל
משפחתון כיחידה עצמאית. שאם כן, גם בשפעת יכול להיות מצב שמשפחתון נדבק רובו. האם
גם בזה תטיל על המשפחתון דין מכת מדינה?
ג. כידוע, יש כאלו שסוברים שקורונה היא פיקציה ולהם הוכחות ומאמרים
וכו', ואלו שנגד החיסונים וכו'. אם כל אחד עושה דין לעצמו, אין לדבר סוף, ובזה
ודאי דינא דמלכותא דינא.
ד. מה לי שלטון זר או שלטון ישראל בזה? יש הוראה שחייבים למלא, גם מצד דד"ד גם מצד חשש לקנס וגם מצד האמת (לסוברים כך). ולכן אין מקום לשנות הכללים והדינים בגלל שרב מסוים חושב אחרת. הרי מי שמציית להוראה זכאי להטבות שמכת מדינה מעניק לו. איך הוא אמור לדעת שהרב בבית דין אינו מסכים עם ההוראה ואינו מציית לה (ולכן יפסוק לו, נגד המקובל, שאין למצב זה דין מכת מדינה)? נתת דבריך לשיעורים.
5.
הערת הרב רועי זק
שלום רב להדר"ג שליט"א,
א. אם כך, אין אחר המנהג.
ב. כן, למה לחלק?
ג. וודאות זו איני יודע מה מקורה. אדרבה, היא הנותנת, שאין ביד
השלטון (אפילו של גויים וק"ו ב"ב של ק"ו של ישראל) לכוף לנהוג
בצורה מסויימת בענייני רפואה ובריאות. האחריות על נושאים אלו מוטלת על כל אדם,
והשלטון אינו מוסמך להתערב בכך (יעויין במש"כ בס"ד בספרי הנ"ל,
שיצא לאור בתשע"ו).
ד. "זכאי להטבות" מכח מה? כי השלטון החליט? אבל היא הנותנת, שאין לו רשות וסמכות להחליט כן (גם בזה יעויין מש"כ בס"ד בספרי).
6.
תשובת הרב ברוך פז
1. כאמור במצפה יריחו אין כזה מנהג.
2. לפי הרמב"ם וכך נפסק בשו"ע לא מתייחסים לכל בקעה בנפרד,
וכך אין להתייחס לכל משפחתון בנפרד.
3. המלך חייב להסדיר ענייני המלכות. וכמו שהוא יכול וחייב להסדיר חוקי תעבורה והאזרח לא יכול להחליט שהוא נוהג לפי הכללים שלו, והוא מסדיר ענייני ביוב ומים וכו', כך גם ענייני בריאות הציבור. וכמו שהוא יכול להוציא את העם למלחמה כך הוא יכול וחייב להסדיר את ענייני הבריאות לפי המומחים שהוא סומך עליהם. וכך רבנים פסקו במשך הדורות כיצד לנהוג בענייני מחלות, כמו כולרה וכו', והיו גם סגרים שהרבנים חייבו, כך גם המלך. והמלך יכול גם להעניש בעניינים אלו וכן בכל ענייני סידור המלכות. כל זה כתוב בדרשות הר"ן ונראה לי אלמנטרי בדברים שההתנהגות של הפרט משפיע על הכלל.
7.
הערת הרב רועי זק
תשובה
בקצרה:
א.
אז אין כל מחלוקת בינינו.
ב.
אינני סבור שזה דומה.
ג.
יעויין בהרחבה רבה בספרי, בו הראיתי בס"ד שאין הדבר כן.
