הזמין מנות לחתונה אצל קייטרינג ולא הכין מספיק מנות

כרך ז פס"ד המתחיל בעמוד קט

המקורות להלכה

פשוט הוא דבשמחת המוזמנים לשבעת ימי המשתה עיקר היא השמחה ולא האוכל, ומה שמכבדים לאחד מחמת חשיבותו במעדנים וכו׳ יותר מאחרים אין זה פחיתות הכבוד עד שיהא גובל בבזיון למי שאין מכבדים יותר, דא״כ ערבה להם שמחתם, דהחשיבות היא של אלה שמביאים דורונות יותר גדולים, ולא שמעריכים את חשיבותם של האנשים, אלא של הדורונות, וזה שאמר אביי ב״ב קמה ב: 

"נהגו בני גננא עד זוזא אייתי בכיסיה, אכליה בכרסיה, עד ארבעה משלם פלגא, מכאן ואילך אינש איניש כחשיבותי׳". 

ופי׳ רשב״ם: 

"נהגו בני החופה אם הביא דורון של זוזא, נותנים לו אוכל של זוזא, אם הביא ארבעה זוזים לדורון רגילין להאכילו בריוח עד שני זוזים, מכאן ואילך לפי מה שהוא חשוב ומביא הרבה דורונות, רגילין לכבדו במיני מעדנים". 

וכ״כ הטור אבהע״ז סי׳ ס שלפי רבוי הדורון מכינים לכל אחד לאכול ולכבדו במיני מעדנים. ולכאורה אתה מכניס קנאה בסעודה, וע״כ דבשבעת ימי המשתה של חתן המוזמנים אינם באים לאכול ולשתות, כי החברים של החתן יש להם לכל אחד אוכל בבית ובאים רק לשמח את החתן והמחותנים, ואם נותנים לאחד מנות וגודל המנות יותר מאשר לשני, אף אחד אינו מקפיד על זה. ואף המחותנים בעצמם מה שנותנים מנות יותר גדולות לאי אלה המוזמנים, כדין עושים, וכדאמרן, ואף אחד לא נפגע במה שיש לו פחות מנות או מנות יותר קטנות, כי בעיקר באים המוזמנים לשמוח ביחד עם החתן. והדברים אמורים אם המחותנים מחלקים את המנות, ומכ״ש אם מלצרים זרים מחלקים את המנות, בלי שום חשבון והעדפה למי שהוא, ודאי אין שום קפידא ואין בזה משום הטלת קנאה בסעודה, דדוקא בסתם סעודה שייך ענין של הטלת קנאה ולא בשמחה של שבעת ימי המשתה.

ונראה כיון שאין שום קפידא בזה בין המוזמנים, אסור שיהי׳ למחותנים שום תרעומת על הקייטרינג על כך שלא היה מנות לכל המוזמנים, וגם לא לכולם היו מנות מכובדות, כיון שלא נפגעה השמחה של המוזמנים.

אך עדיין לבי נוקפי בזה, דיתכן שהיו מכריזין על הדורונות וכל אחד ידע שפלוני ופלוני הביאו דורונות יותר גדולים לכן אין בזה משום הטלת קנאה בסעודה, כמו שהי׳ נהוג פעם דמכריזין על ״דרשה גישאנק״ וההכרזה היתה כדי שירבו בדורונות, למען ישמעו ויראו, אבל אם לא היו מכריזין אה״נ אם מי שיביא דורון גדול יכבדו אותו המחותנים במעדנים יותר מאשר אחרים יש בזה משום הטלת קנאה בסעודה. אמנם לא מצאתי שום גילוי בראשונים שהיתה הכרזה על הדורונות, מ״מ מסתברא שהיתה הכרזה בכדי שהחתן ידע כמה להחזיר לכל החברים, וגם שהחברים יוכלו לתבוע בעונתה בב״ד כמה שנתנו, מפני שזה הי׳ מפורסם.

מ״מ נראה בנידון דידן כיון דהחלוקה היתה ע״י המלצרים, ודאי אין שום קפידא מצד המוזמנים, ומה שהמזמינים יש להם הרגשה של נפגעים, אין זו אלא הרגשה מוטעית, כיון שאין למוזמנים שום קפידא כדאמרן, שלא באו לאכול אלא לשמוח עם החתן והמחותנים והשמחה היא אם מעט ואם הרבה יאכל, וכמו שאם הרבה בדורונות ואוכל הרבה ממינים הרבה ושונים, כן היא שמחתו של הממעט בדורון. ושם:

"תנו רבנן: עשה עמו בפומבי ובקש לעשות עמו בצנעה יכול לומר לו בפומבי אעשה עמך כדרך שעשית עמי וכו׳". 

ומפרש רשב״ם: 

עשה עמו בפומבי בגלוי שמחה מפורסמת וזה שחזר ונשא גם הוא אשה, בקש לעשות חופתו בצניעות, או לפי ששעת צרה היא, או שרוצה לצמצם סעודתו ואינו חושש להרבות אוכלים, בפומבי אני עושה עמך בשמחה יתירה אני חפץ כמו שעשיתי לך". עכ״ל. 

הרי אם מעט ואם הרבה יאכל לפי גודל הדורון, מ״מ העיקר היא השמחה עד כדי שיפטר להחזיר את השושבינות, אם יגרע מהשמחה.

אך מה שנוגע לדיני ממונות לשלם לקייטרינג, הלא בנוגע למנה הראשונה שלא הספיק לכל המוזמנים, מסכים הקייטרינג להפחית 10$. בנוגע למשקאות שהמזמינים היו צריכים להביא משלהם, ודאי יורידו מהמחיר את הכמות של המשקאות. ובנוגע לעוף, שלפי דברי הקייטרינג חילק כל עוף לשמונה חלקים, יש לברר מה הנוהג אם לא אומרים מפורש לחלק כל עוף רק לארבעה חלקים, ואותו הדין גם בנוגע לפלפל הממולא שנתן רק חצאי פלפל.