עזיבת דירה שכורה באמצע השנה בעקבות רטיבות
הרב אליהו אהרון
הרב הירשנזון ישראל
תש"ע/7
התובע: מר א', שוכר דירה.
הנתבעים: מר ב' ובנו, בעלי הבית
בנושא: שכירות דירה.
טענות הצדדים:
התובע: שכרתי דירה ממר ב' ולמעשה כל הטיפול בה היה ע"י הבן של ב'. השכירות היתה אמורה להיות לשישה חודשים החל מינואר למניינם שנה זו. שילמתי 2000 ₪ עבור החודש הראשון ומסרתי 4 צ'קים כל אחד בסך 2000 ₪.
לאחר שבועיים נתגלה כתם של רטיבות וכן אחרי כן היתה נזילה מהגג וכן רטיבות בקיר, ודרשתי שיתקנו והדבר נמשך ולא תוקן, אמנם הביאו קבלן ערבי והוא לא עשה כפי שצריך. כמו כן היו הפרעות של רעש וצעקות אפילו עד אחת בלילה. בנו של ב' איים עלי שימסור את הצ'קים לגובים בחוץ, והם יקשרו אותי. ואני יצאתי מהדירה באמצע חודש מרץ, ומסרתי את המפתח ב 16/3, הצ'ק של אותו חודש לא נפרע ביטלתי אותו. אני דורש שיחזירו לי את הצ'קים וכן עוד אלפיים שקל עבור הסבל שנגרם כתוצאה מהנזילות.
הנתבע: סכום האלפיים שקל שהיה אמור לשלם עבור השכירות כלל בתוכו גם חשמל, מים, ארנונה, גז וחיובי שמירה. החוזה היה לחצי שנה אין שום סעיף שמדבר על הפרת חוזה. אנו תיקנו את הנזילה, היא היתה רק בחיבור הגג למבנה ולא מאמצע הגג, ובבתים חדשים זה קורה מדי פעם, ובחדר השינה המצב היה תקין, ביקשתי זמן כדי לתקן ואי אפשר אם אין ימים יבשים.
היה פעם רעש והתנצלנו על כך.
הוא לא הודיע שעוזב, רק קבע עובדה ולא ענה לטלפונים.
הבאנו את הקבלן, הוא התנגד שערבי יכנס לבית, והערבי היה הקבלן וזו היתה אחריותו. אני דורש שישלם את כל הצ'קים. לא איימתי עליו רק אמרתי שאני יכול למסור את הצ'קים לגובים.
ע"כ עיקר הטענות, הצדדים חתמו על שטר בוררות.
בירור הדין
עומדות בפנינו שתי תביעות נוגדות, טענת הנתבעים היות וחתם חוזה לחצי שנה אינו יכול להפר ואם יצא עליו לשלם עד תום זמן השכירות, טענה שהיא נכונה לעצמה.
מנגד טענת התובע שהדירה לא היתה תקינה די לדיור והוא סבל שם ולכן הוא יצא, אמנם לא נהג כדין שיצא מבלי לידע את בעל הבית.
בית הדין לאחר שיקול הדעת בא לכלל מסקנה, במציאות שכזאת ניתן ללכת לפשרה הקרובה לדין, דהיינו שהתובע ישלם חצי מחודש מרץ סך 1000 ₪ והנתבעים יחזירו לו את הצ'קים.
אופן ביצוע פסק הדין יהיה במתכונת זאת:
א' יביא 1000 ₪ מזומן כדי למסור לבנו של ב', והוא ימסור לו באותו מעמד את הצ'קים בחזרה.
בזה יש לראות את הפרשה כגמורה ואין יותר תביעות לאף צד על הצד השני.
יש לבצע את הפסק תוך שלושים יום מעת הגעת פסק הבוררות לידי הצדדים.
