[1] ע"פ הנחיותיו של הרב ברוך פז שליט"א, יו"ר איגוד בתי הדין לממונות ונשיא מכון פסקים.

לרקע ההלכתי לפרוזבול עיינו במאמריו: ב"ד הכשר לכתיבת פרוזבול, מס' 13806, ובמאמר: נוסח פרוזבול תשפ"ב - רקע הלכתי לפרוזבול בב"ד קבוע, מס' 13815, באתר פסקים.

הנחיות למלוי הפרוזבול:

1.      רצ"ב פרוזבול של בית הדין הקבוע של הישוב, בראשות או בהסכמת המרא דאתרא או המועצה הדתית.  

2.      שני שלבים בפרוזבול שלפנינו:

        א. הצהרת המלוה לפני עדים שהוא מוסר את כל החובות שחייבים לו, לבית הדין של הישוב, וחתימת העדים על הצהרה זו.

ב. העברת החלק הראשון לבית הדין לאישרור.

3.      מי שמסתפק בשלב הראשון, דהיינו הצהרת המלוה עם חתימת העדים, כנהוג, יש לו על מי לסמוך. במקרה זה, אין צורך להעביר את הכתב לבית הדין, ודי להחתים עדים ולשמור את הפרוזבול אצלו. מי שרוצה לעשות פרוזבול לפי רוב הדעות, וכן דעת מרן, ימסור את כתב הפרוזבול הזה לבית הדין האישרור.

4.      נא לכתוב בכתב ברור ולמלאות את שם המלוה גם בחלק של האישרור.

5.      הפרוזבול המאושר ישמר בידי בית הדין לשלושה חדשים. אפשר לאסוף אותו מבית הדין. אחרי שלושה חדשים בית הדין אינו מקבל אחריות על הכתבים. הפרוזבול תקף גם אם כתב הפרוזבול הולך לאיבוד, אך טוב שהפרוזבול יהיה בידי המלוה לראיה שאכן מסר פרוזבול כדין.

6.      לרקע ההלכתי לפרוזבול זה עיינו במאמריו של הרב ברוך פז שליט"א: ב"ד הכשר לכתיבת פרוזבול, מס' 13806, ובמאמר: נוסח פרוזבול תשפ"ב - רקע הלכתי לפרוזבול בב"ד קבוע, מס' 13815, באתר פסקים.