שוכר שעזב באמצע זמן השכירות

שם בית דין:כוכב יעקב - איגוד בתי הדין לממונות

דיינים:

הרב חבר טוב אבישי
הרב אביב ניר
הרב אלקובי אריאל

תקציר:

התובע השכיר דירה לנתבע, הנתבע עזב את הדירה באמצע זמן השכירות, לטענת התובע בלא הודעה מוקדמת ובלא סיבה.
לאחר זמן התובעי מצא שוכר חלופי, שמשלם 200 ש"ח פחות מגובה השכירות שהתחייב הנתבע. כעת הוא תובע שכירות מלאה של החודשים בהם לא היה שוכרים והשלמת השכירות של בחודשים בהם נמצא שוכר.
הנתבע טוען שלאחר שהתלוננן על מצב הרהיטים המשכיר אחמר להם שהם יכולים לעזוב, הם התלבטו האם הם צריכים למצוא שוכר חלופי, ולבסוף עזבו מיד.

פסק הדין:

הצדדים הביעו רוצון להגיע לפשרה, ובית הדחן נתן תוקף פסק דין לפשרה בה השוכר ישלם למשכיר את רוב הסכום המוטל עליו.

נושאים הנידונים בפסק:

תאריך: כ"ט סיון תש"פ

תיאור המקרה

שוכרי דירה עזבו לפני תום תקופת השכירות, המשכיר תובע השלמת השכ"ד וכן עלות צביעת הדירה.

טענת התובעים

לבת שלנו יש דירה בישוב, אנחנו מטעמה מנהלים את ענייני השכירות. חתמנו עם השוכרים חוזה שכירות מתאריך 1.11.19 עד לתאריך 30.7.21. הסכום הכולל של השכ"ד הוא 2600 ₪, כאשר מוסכם בעל פה שהוא מורכב משכ"ד בסיסי של 2300 ₪, ועוד 300 ₪ עבור שימוש בריהוט של הדירה. אם יש בעיה בריהוט אנחנו מחליפים, ואם יצא מכלל שימוש או שאין לנו תחליף, על כל ריהוט חסר מורידים 50 ₪ מהשכ"ד. כל בעיה שהתלוננו טיפלנו והחלפנו. לאורך התקופה הם התלוננו רבות על הריהוט, ולבסוף הוציאו את הריהוט שלנו והכניסו ריהוט פרטי שלהם. זה נעשה בלי תיאום. יום אחד ללא הודעה מוקדמת, הם הזמינו הובלה ועברו לדירה אחרת בישוב. על פי החוזה, אם הם עוברים דירה באמצע התקופה, הם צריכים לשלם עד סוף התקופה או להביא שוכר אחר. לאחר זמן מצאנו שוכרים אחרים בשכ"ד של 2400 ₪. ולכן אנו תובעים שכ"ד עבור החודשים שגרו ולא שילמו עד כניסת השוכרים החדשים. כמו כן את ההפרש של 200 ₪ (בין השכ"ד של השוכרים החדשים לבין מה שסוכם איתם) על כל החודשים עד סוף התקופה הנקובה בחוזה. ובנוסף, 1500 ₪ עלות צביעת הדירה, מאחר והם עזבו ללא צביעה, כפי שמחוייב בחוזה. סך כל התביעה 14,900 ₪.

טענת הנתבע

הריהוט לא היה ראוי ותקין מהרגע הראשון, חלקו הוחלף, ועדיין לא היה תקין. המשכירה פנתה אלינו והציעה שנעזוב את הדירה, היא תמצא שוכרים חדשים. התלבטנו האם אנחנו צריכים לעזוב מיד או לחכות שהמשכיר ימצא שוכרים, בהתייעצות עם הרב שלנו הוחלט שנעזוב מוקדם ככל האפשר. וכן היה, עזבנו בתאריך 11.3.20. איננו מוכנים לשלם את תוספת ה300 ₪ עבור הריהוט כיון שהוא לא היה תקין. מוכנים לשלם את הבסיס 2300 ₪ על ארבעת החודשים שלא שילמנו, ולא מוכנים לשלם כמובן על שאר החודשים שכבר היה שוכר אחר בדירה. לגבי הצביעה, אם הם היו מודיעים לנו היינו באים וצובעים בעצמנו, מדובר בדירה של 55 מ"ר בלבד.

דיון

בתחילת הדיון שני הצדדים הביעו רצון להגיע לפשרה. לאחר שמיעת שני הצדדים התברר למשתתפי הדיון, כיצד נולדה האי הבנה שהובילה למתיחות בין הצדדים, ושלא הייתה כוונה רעה לאחד הצדדים. בסיעתא דשמיא לאחר דו"ד הושגה פשרה מוסכמת על שני הצדדים, לפיה הנתבע ישלם לתובע עבור ארבעת החודשים שכר בסיס של 2300 ₪, וכן תוספת עבור הריהוט בסך 150₪ לחודש עבור ארבעת החודשים, וכן עלות הצביעה בסך 1500 ₪.

החלטה

בית הדין נותן תוקף פסק דין לפשרה שהושגה בין הצדדים. הנתבע ישלם סך 11,300 ₪.

הנתבע שילם בצ'קים מיד בתום הדיון.

ניתן היום כ"ט סיון התש"פ (21.6.20).

______________ ______________ ______________