תאונה בין כלי רכב לבהמה

העובדות: 

בתאריך .... , נסע התובע במכוניתו מסוג ... שנת ... , בכביש מספר ... , מ.... לכיוון ... הכביש במקטע הזה חשוך וללא תאורת כביש. לאחר כ..... התנגש התובע בבעל חיים שחצה את הכביש. ממזרח לכביש ישנו שטח מרעה גדול ומגודר של כ 1000 דונם, ובו עדר פרות השייכות לנתבעת..... כתוצאה מהתאונה ניזוק הרכב בצורה קשה. לתובע אין ביטוח מקיף. הרכב הגיע למוסך עם גרר. במוסך התברר שעלות התיקון גבוהה מ50% משווי הרכב.

התובע סבר שסיבת הנזק קשורה לפרה מהמרעה של הנתבעת , ולכן פנה לנתבעת בתביעה שתשלם עבור הנזק. האגו"ש סברה שאין לה אחריות על הנזק ולכן לא שילמה. ועל כן באו הצדדים בפני בית הדין לבירור התביעה.

טענות התובע: 

התובע זיהה לטענתו, שבעל החיים המעורב בתאונה היה פרה, ולא אחד מחזירי הבר שמצויים באיזור וגורמים לתאונות רבות. התובע הניח שכתוצאה מפרצה בגדר, פרה ברחה מהשטח המגודר. מתוך הנחה זו הוא פנה למר ... הנושא גם הוא באחריות על פרות המרעה. לטענת התובע, מר ... אישר שאכן יש חור בגדר, ושאין לו מה לדאוג שכן הביטוח שהאגודה השיתופית מבוטחת בו כולל גם ביטוח צד ג' על נזק הנגרם מהפרות. 

כאמור, התובע טוען שהתאונה אירעה עם הפרות של האגו"ש שחצו את הכביש במקום שלא היו אמורות להימצא ובאופן שהתובע לא היה יכול למנוע את התאונה. לטענת התובע הוא נסע בערך במהירות של כ30 - 40 קמ"ש.  

התובע טוען לסבירות גבוהה שבעל החיים הפוגע שייך לפרות של משק האגו"ש הנתבעת. אף שמקום המרבץ שלהם הוא מגודר, לפעמים הגדר, או השערים של היישוב, נשארים פתוחים בגלל מטיילים. התובע הוסיף שבעבר אכן פגש במקום זה חזירי בר, אך הפעם זה נראה לו בוודאות פרות. הוא טוען שראה את העין שלה , וכמי שגדל במושב הוא יודע כיצד עין של פרה נראית.  בנוסף לכך על גבי הרכב במקום הפגיעה נמצאו לטענתו שערות חומות המתאימות לדבריו לפרה, ולא של חזיר. 

על האפשרות שאולי הפרה שייכת לעדר של קיבוץ סמוך, שמקום המרבץ שלו נמצא בסמוך , הגיב התובע כי הוא נותן לכך סיכוי קלוש ביותר. 

לשאלת בית הדין האם הטרמפיסטים שישבו ברכב יכולים לתת עדות בדבר, ענה התובע בשלילה. ראשית בשל החושך, היושבים ברכב לא הבינו כלל מה התרחש. בנוסף הטרמפסיטים , אותם הסיע, אינם תושבי המקום, ואין לו דרך להגיע אליהן.

התובע הבהיר שאינו תובע ישירות את הנתבעת. דרישתו היא שבית הדין יחייב את הנתבעת לדווח למבטחת על התאונה ועל חבותה, כדי שיוכל לקבל שיפוי עבור הנזק שלו.  

תגובת הנתבעת  

הנתבעת טוענת שלאחר בדיקה מעמיקה, אין כל הוכחה למעורבות של פרה כל שהיא, מהפרות השייכות לה.

מר ... המייצג את הנתבעת ציין שהוא נמצא בתחום זה קרוב ליובל שנים. לדעתו הסיכוי שמי מהפרות תגיע לכביש, באזור התאונה, ושתצא מזה ללא כל פגע – הוא קלוש. נציג הנתבעת גם טען שהסיכוי שהתאונה היתה עם פרה של הנתבעת קלוש ביותר, וזאת מהנימוקים הבאים:

1. ככלל התאונות עם פרות על הכביש נדירות. במשך כל שנותיו בתחום זכורים לו כ 3 מקרים כאלה. לעומת זה, תאונות עם חזירים הינם אירוע שקורה אחת לשבוע. משקל כל פרה הינו כ 500 ק"ג , לעומת חזיר שמשקלו כ 300 ק"ג.
   אמנם יש אפשרות לפרצות בגדר אך כשהללו מתגלות מתקנים אותן מייד.

2. גם כאשר פרות יוצאות, בשל חורים בגדר וכדומה, הן אינן מגיעות לאזור התאונה. לדבריו השטח שאליו עברו כביכול בחצייתן את הכביש אינו של הנתבעת. אלו שטחי פאלחה של מועצה איזורית סמוכה. אם כבר, סביר יותר שאלו פרות השייכות לקיבוץ סמוך, שמקום המרבץ שלהם הוא כ 300 מטר משם, שיוצאות מידי פעם מהאיזור שלהם לעבר הכרם של הנתבעת. בנוסף טען נציג הנתבעת שפרות שיוצאות, אינן חוזרות מעצמן לאזור המרעה, ומצידם לא נעשתה כל החזרה שכזאת למחרת התאונה. 

3. תאונה מסוג כזה שבה הרכב ניזוק בצורה כה קשה הייתה צריכה להשאיר חותם על הפרה המעורבת בתאונה של מוות, או לכל הפחות, צליעה. נציג הנתבעת טוען שלאחר בדיקה של כל הפרות הנמצאות במרבץ הקרוב, הוא לא ראה שום פֶּגֶר, חֶסֶר, פצעים, או צליעה באחת מן הפרות. לכל פרה סימון ממשלתי על האוזן. ישנן כ 100 פרות במתחם הנזכר. בשל חום הקיץ, כל הפרות מגיעות לשקתות המים, וניתן לראות בהילוכן האם הפרה צולעת. בנוסף, מכיוון שזו עונת ההמלטות, הוא הסתובב בשטח יחד עם העוזר שלו, ולא ראה כל עדות לפגיעה. נציג הנתבעת ציין שהבדיקה הזאת הייתה מחויבת מבחינתו, ללא קשר לתביעה הנדונה לפנינו. הם חייבים לוודא שאין פגר, דבר המחייב את פינויו והודעה על כך לרשויות. יש לכך מימון מהביטוח מחד, ומאידך יש קנס למי שאינו מפנה. אילו היו פגרים או פציעה הם היו פונים לביטוח לטובת עצמם, ללא קשר לפגיעה בצד שלישי. נציג הנתבעת הוסיף שפנה גם למרכז הענף של הקיבוץ הסמוך לבדוק אולי זו פרה שלהם, והתשובה הייתה שגם אצלם אין חוסרים או נזקים. לשאלת בית הדין הוסיף נציג הנתבעת שאין סיכוי שזו פרה של ערבים מכפר ערבי סמוך, הן משום מכשול קו התפר, והן משום שלמיטב ידיעתו, אין להם פרות אלא כבשים בלבד. 

4. אשר לטענה שנמצאו על מקום הפגיעה ברכב שערות בצבע חום, וזו הוכחה לכאורה שהפגיעה נעשתה על ידי פרה, השיב נציג הנתבעת שעובדה זו כשלעצמה אינה מעידה בהכרח שזו הייתה פרה, וכי גם לחזיר יש גוון שיער כזה בזמנים מסוימים.

דיון :

1. פשוט וברור שחוקי התעבורה חלים על כל מי שעולה על הכביש במדינה. אשר על כן אם אכן העובדות היו כדברי התובע שבעל החיים שהתפרץ לכביש שייך לנתבעת, ושאין בו כל שילוט המתריע על הימצאותם של בעלי חיים העלולים לחצות את הכביש - הרי שהנתבעת הייתה נושאת באחריות לרכב שניזוק על פי חוקים אלה. 

2. ברם, בנדון שלפנינו לא הוצגה עדות ברורה, שאכן בעל החיים הגורם לתאונה, היה שייך לנתבעת. כלל גדול הוא שהתובע תביעת ממון מחברו – עליו חובת הראיה. 

3. התובע טוען לראיות נסיבתיות המאששות את טענתו, ואילו לנתבע יש הסבר המפריך כל  אחת מהראיות. ככלל, הוצאת ממון על פי ראיות נסיבתיות ("אומדנא") יש לה מקום במקרים חריגים, ורק בנסיבות שברור לבית הדין שאכן זה מה שהתרחש.

4. אין בידינו את השיער של בעל החיים הפוגע, שנדבק על הרכב בנקודת החיכוך, לטענת התובע, כדי לקבוע את זהותו של בעל החיים הפוגע. התובע מנמק את אי שימור התיעוד בכך שלאחר השיחה עם מקורב נציג הנתבעת הוא היה בטוח שהנתבעת תיקח אחריות ולא ראה צורך לשמר תיעוד זה. 

5. בהעדר זיהוי ברור מיהו בעל החיים שפגע ומיהו בעליו, אם בכלל - לא ניתן לחייב את הנתבעת.

6. לאור הדברים הנזכרים לעיל, בית הדין אינו יכול להורות לנתבעת שתכיר במעורבותה בנזק, כלפי ביטוח צד שלישי שהיא מבוטחת בו, והוא גם אינו רשאי להמליץ לה שתעשה כן.

פסק דין

 התביעה נדחית ואין חיוב לנתבעת להפעיל את הביטוח כדי לשפות את התובע.

על החתום