עיכוב שיפוץ

עובדות מוסכמות

התובעים פנו לנתבע לערוך שיפוץ בביתם לאחר שחברת הביטוח אישרה את הכיסוי הכספי לכך. הנתבע הגיש הצעת מחיר על סך 28157 ₪ אשר הייתה זולה והתקבלה על ידי חברת הביטוח.
הוא החל בעבודה ללא כתיבת חוזה מעבר להצעת המחיר וחלק מהדברים נשארו ללא בירור מדויק. יש לציין שהתובעים לא התחקו אחר איכות העבודה של נתבע והאווירה הייתה של אמון הדדי.
במשך הזמן התברר שהנתבע לא מצליח לסיים את העבודה בזמן סביר והיא התמשכה הרבה מעבר למצופה. התובעים התרו בנתבע שאם בתוך חודש ימים הוא לא יסיים את העבודה הם יפנו לגורם אחר, ומאידך הציעו לו ללון בביתם ואף להוסיף אלף שקלים אם הוא יסיים את העבודה. למעשה העבודה לא הושלמה ועל כן התובעים דורשים פיצוי על כך ועל נזקים נוספים שנגרמו להם במשך העבודה. התובעים שלמו לו ₪ 15000 ותובעים 30270  ₪ שזה השקלול של עלות השלמת השיפוץ והנזקים שנגרמו להם כפי שמפורט בכתב התביעה. 

טענות התובעים

העבודה הייתה רשלנית, התברר שנתבע חסר ניסיון וכמו כן אינו נוהג ברכב ומגיע בתחבורה ציבורית. העבודה התחילה מאוחר, היו חסרים לו חומרים וכלי עבודה ונאלצנו לעזור לו.
כמו כן הוא לא הגיע בזמנים שאמר שיבוא, העבודה נמשכה הרבה מעבר לשבועיים שהוא העריך. העבודה שיבשה את החיים השוטפים בבית ולקומה עליונה לא הייתה גישה למה שארזנו שם, וכל יום נאלצנו לנקות אחריו. למרות הרצון הטוב שלנו לסייע לו שיגמור את העבודה- הצענו לו לישון בבית ועזרה- עם כל זה הדברים לא התקדמו.
התברר שהוא בפעם הראשונה עובד עם חומרי איטום ועל כן נעשתה טעות בדילול החומר וממילא איכות הבידוד ירודה. לדעתנו, אין שום משמעות לאיטום, ערכנו ניסוי והחום שמדדנו בעליית הגג שווה לבית השכנים שם לא נעשה שיפוץ.
על כן אנו תובעים קודם כל שישלם על הפער של עלות העבודה שנגרמה עקב הכנסת קבלן חדש. כמו כן להחזיר את הכסף ששולם על הבידוד, ועוגמת נפש ונזקים שונים שנגרמו לבית ולמדרגות העץ כתוצאה משימוש לא זהיר בהם וכן אגרת בית הדין, כפי מפורט בכתב תביעה. סך הכול  30270 ₪.

טענת הנתבע

הצעת המחיר הייתה ברוח חברית לאור זאת שמדובר באברך שאני מכיר מהישיבה, התובעים ידעו זאת. כמו כן הייתה לי בעיה רפואית שבגינה יכולתי להפסיק את העבודה ובכל זאת המשכתי לפנים משורת הדין כדי לעזור ולא ממקום של רווח קבלני. כמו כן לא היה חוזה ולכן איני מחויב לעבודה אני רשאי להפסיק אותה. לא הייתה התחייבות ללוח זמנים וגם הזמן שהזכרתי לא התייחס לכלל העבודה. עלי לציין שלא קבענו בדיוק איזו עבודת שפכטל אני אמור לעשות ובטח לא ליישר את הקירות וגם החומר התרמי לא התחייבתי לאיכות כל שהיא אלא להפחתת החום בעליית הגג ואכן זה קיים כי ראיתי בעצמי שיש הבדל בין חלקי הגג שעברו את החומר לשאר הגג. במהלך העבודה היו הרבה תקלות ודברים לא צפויים כגון עבודה עם חומר מסוכן ובעיה עם הדוד מים. אני מצדי מעריך שבצעתי כשני שליש מהעבודה ועל כן אני דורש תשלום מעבר ל15000 שכבר שולמו לי.

בירור הדין

הוצאות סיום העבודה

במקרה הנידון לא היה חוזה בין הצדדים אך מכל מקום הייתה הסכמה על העבודה כפי שפורטה בהצעת המחיר, וברגע שהקבלן החל בעבודתו חלה עליו החובה לסיים אותה ומנגד חלה התחייבות על התובעים לשלם כפי שסוכם.
בנסיבות שתוארו לעיל עולה השאלה האם הנתבע היה רשאי להפסיק את עבודתו?
ההלכה (חושן משפט סימן של"ג) קובעת כי קבלן אינו יכול לחזור בו (בניגוד לפועל שיכול לחזור בו). ואם חזר בו ידו על התחתונה -הוא נושא בכל ההתייקרות של סיום העבודה.
יש לדון האם הנסיבות שהעלה הנתבע – חולי וקשיים לא צפויים שהתעוררו במשך העבודה- מאפשרים לו על פי הדין לחזור בו? בית הדין צירף לעניין זה את העובדה שהמחיר שנקבע הוא זול במיוחד, ועל כן מצטרף פה שיקול נוסף המאפשר לנתבע לחזור בו מכוח דין הונאה.
לסיכום - הנתבע פטור מתשלום ההתייקרות של הוצאות סיום העבודה.

עבודת הבידוד ואיכותה

התובעים מבקשים החזר של 8000 ₪ עבור החומר והעבודה שלטענתם לא הועילה. הם הביאו תמונות המעידות על ניסוי שבו התברר שאין הבדל בן הקומה העליונה שלהם לשל השכנים ששם לא נעשתה עבודת בידוד. כך.
הנתבע טען שלא התחייב להגדרה מסוימת של בידוד ולטענתו ישנו הבדל מורגש בין מקום שיש בו בידוד למקום שחסר. הכרעת בית הדין בעניין זה היא לדחות את התביעה מהסיבה שלא נקבעו קריטריונים ברורים ועל כן מספק יש לקבל את טענת הנתבע כי החום ששרר בעליית הגג לפני השיפוץ היה בלתי נסבל ושונה מבתים אחרים ועל כן אין להשוות זאת לבית אחר ועל כן עבודתו הועילה. 

נזקים שנגרמו לבית ועוגמת נפש

לדעת בית הדין אין ראיה שהנזקים שנגרמו למדרגות ולחלון היו מתוך שימוש רשלני ועל כן אי אפשר לחייב באופן הזה. כמו כן לעניין פיצוי על עוגמת נפש וצער, בזמן הזה אין על קנסות בייחוד שהדברים לא נעשו במזיד.

אגרת בית הדין

האגרה מוטלת על מי שפותח את התיק אלא אם כן מדובר על דין פשוט שהנתבע סירב לשלם את חובו, דבר שאינו קיים במקרה הזה.

דרישת הנתבע להשלים לו את שכרו

הנתבע דורש תוספת תשלום הן בגלל העבודה שנעשתה והן בגלל תוספות שלא היו כלולות בהצעת המחיר, אך היות ואין חוזה מסודר ולא ניתן לאמוד במדויק מה מתוך כלל העבודה נעשה ובייחוד שהנתבע עצמו העריך את העבודה בשני שליש דהיינו גם לפי דבריו מדובר על תביעה של כשלושת אלפים שקלים, בייחוד שישנם תביעות נגדיות מצד הנתבעים שרק מפני הספק לא התקבלו ועל כן דינה של תביעה זו להידחות. 

החלטה

שני הצדדים פטורים מלשלם אחד לשני.

והאמת והשלום אהבו.

על החתום:

הרב גבריאל אלקובי, הרב אריאל בראלי, הרב אחיקם הלוי

נספח - ערעור

אנו מרגישים כי בנוסף לסבל הרב שנגרם לנו, עכשיו שניתן פסק הדין, הקבלן יכל להתהדר ב"חותמת כשרות" להתנהלות הפושעת שלו כלפינו. אנו מרגישים כי הדיון לא מוצה וכנראה שישנם דברים שהובנו לא נכון לכן אנו מבקשים לקיים דיון נוסף או לחילופין שבית הדין יתקן את פסק הדין.
ברצוננו להאיר את עיני בית הדין למספר נקודות:

אני מתרשם שבית הדין לא התייחס לטענתנו על כך שההתנהלות הרשלנית של הקבלן היתה לפני שהתחיל להרגיש לא טוב. מדובר פה באירוע שתחילתו בפשיעה - רשלנות, חוסר מקצועיות, מצג שווא כאילו יש לו נסיון בתחום, שגיאות בעבודה עם חומרים שלא הכיר, הסתרת העובדה שאינו נוהג ברכב. סופו באונס -הקבלן מסתתר מאחורי טיעון רפואי למרות שכל הסיבוכים לא קשורים לעניין הרפואי אלא להתנהלות רשלנית שהתחילה הרבה לפני החולי ונמשכה לאורך כל הדרך. בכל מקרה, מזה תקופה שהקבלן חזר לבצע עבודות שיפוצים ולכן כיום, אין שום מניעה שיבוא ויסיים את העבודה לה התחייב.

תגובת בית הדין

א.התביעה הוגשה על פיצוי כספי ועל כך היה הדיון, במשך הדיון נאמר במפורש על ידי התובעים שאין הם רוצים להמשיך לעבוד עם הנתבע ואף הזכירו שנתנו לא אפשרות חד פעמית להשלים את העבודה ולקבל תמריץ כספי.
על כן הדרישה עכשיו לאחר פסק הדין שהקבלן יסיים את עבודתו אינה עומדת בקנה אחד עם מהות התביעה שהייתה.

ב.הקבלן חזר בו מהעבודה עקב הקשיים החדשים שנוצרו ועקב זאת שמבחינתו לא היה חוזה עבודה מחייב. בדרך כלל קבלן שחוזר בו ידו על התחתונה במובן שעליו לשאת בהוצאות של המשך העבודה.
אולם בית הדין החליט כי במקרה הזה היות והתובעים העמידו בפניו אולטימטום וכן לא היה חוזה מסודר והתמחור היה נמוך (עד כדי דין אונאה) והיו לו בעיות רפואיות, ויש לו תביעה להשלמת שכרו- על כן החזרה של הקבלן אינה מחייבת אותו בפיצוי על גמר העבודה.

ג. נזקים
מדרגות- לדעת בית הדין לא הוכח שהקבלן השתמש באופן רשלני ועל כן הנזק הוא חלק מהמחיר שיש לספוג על שיפוץ בבית. חלון- הנתבע הסביר שמראש החלון היה בעייתי והוא לא הצליח לתקן אותו ולכן לא גובה על כך תשלום אך לא הזיק לו מעבר למה שהיה. התובעים לא הוכיחו לבית הדין שאכן הוא הזיק.
נזק לגג- בית הדין דן רק ביחס לשאלה האם הבידוד הטרמי הועיל לעליית הגג, כאשר המסקנה הייתה שלא הוכח שהבידוד לא הועיל לגמרי (לא צורפה חוות דעת מקצועית) ועקב זאת שלא היה חוזה מסודר אין לדעת מה היו הציפיות ומה בפועל ניתן ועל כן מספק לא ניתן לחייבו. הנושא של הנזק שנגרם לגג בהיותו צבוע למחצה, לא נידון ועל כן אפשר להגיש תביעה חדשה לנזקי הגג.