לקויים בעבודת ריצוף
הרב פרל גדעון
פסק דין
התובע: בעל הבית
הנתבע: קבלן ריצוף
עיקרי התביעה:
התובע הזמין אצל הנתבע עבודה של ריצוף ואיטום. תחילה סוכם על תשלום של 5,000 ,₪ ובהמשך נוספו 300 ₪ בשל בקשה נוספת. בפועל שולמו 3,000 .₪ לטענת התובע היו ליקויים אחדים בעבודה, והבעיה העיקרית היא ריצוף הגג
שאינו מנקז כראוי את המים. בעיה נוספת היא אריח קרמיקה באמבטיה שצריך לתקנו.
התובע ביקש כי הנתבע יישא בעלות התיקון של הליקוי, כולל פירוק המרצפות וריצוף מחדש.
תשובת הנתבע:
הנתבע הודה שיש בעיה בריצוף, אם כי לדעתו הליקוי לא כל כך משמעותי. לדבריו הסיבה לליקוי היא שהוא
התחיל את הריצוף ללא שיפוע, במהלך העבודה התובע ביקש לעשות שיפוע, אך בשלב הזה כבר לא נותר די שטח כדי שהשיפוע
ייעשה כראוי ולכן נוצר הליקוי. לטענתו האחריות על הליקוי מוטלת על התובע שלא ביקש את
השיפוע מראש.
בט"ו בסיון התקיימה ישיבה של בית הדין באלון שבות. הדיון נערך בפני שני דיינים מפאת אילוץ בלתי מתוכנן של הדיין השלישי.
הצדדים הסכימו שהדיון יתנהל בפני שני דיינים, חתמו על כתב בוררות וקיבלו קניין כדין.
בירור הדין:
כאמור, עיקר התביעה נסב על הריצוף, כפי שנכתב בפרוטוקול:
הרב עזרא ביק: מה המצב עכשיו?
ס': במקלחון נשארה רק בלטה אחת בעייתית, והשלולית בכניסה.
לגבי השלולית עיקר הטענה של התובע הייתה שהנתבע היה צריך מלכתחילה לעשות
שיפוע כדי שהמים יתנקזו, או לפחות לשאול לפני תחילת העבודה האם לעשות שיפוע, ולכן עליו לשאת בהוצאות של תיקון
הליקוי. הנתבע טען כי כל זמן שלא סוכם בפירוש על שיפוע, הריצוף הרגיל אמור להיות מיושר
כפי שהוא עשה, ולכן התובע שדרש שיפוע בשלב מאוחר גרם לליקוי. בסיכום הדיון בבית הדין נקבע כי
בית הדין יבקש מאיש מקצוע לבקר במקום ולתת חוות דעת בעניין.
איש המקצוע שהתבקש על ידי בית הדין ללכת לבדוק את המקום קבע כי הביקור מיותר. לדבריו אין ספק שנתבע צודק, שכן כל זמן שלא סוכם בפירוש על שיפוע, הריצוף אמור להיות מיושר. הוא הוסיף שמקובל מאוד לסגור מרפסות מסוג זה בשלב כלשהו, ואז נדרשת רצפה ישרה. לפיכך התביעה בעניין הריצוף נדחית.
פסק הדין:
הנתבע יתקן את הליקוי באמבטיה, ובעל הבית ישלם את הסכום הנותר בסך 2,300 .₪
