הפסקת עבודה בעקבות מלחמת חרבות ברזל

ט כסלו ה'תשפד

22/11/2023

פסק דין בעניין הפסקת עבודה בעקבות המלחמה

מקום הדיון – ענב

טוען – מזמין העבודה:

משיב – קבלן :

הקבלן קיבל על עצמו לעשות הרחבה ושיפוץ לביתו של המזמין. נכתב חוזה מסודר ביניהם ולוחות זמנים מפורטים, כולל קנסות על אי עמידה בזמנים.

בעקבות המלחמה שהחלה אחרי האירועים בשמחת תורה, נאסרה העסקת פועלים ערבים בכל חלקי הארץ ולא היה ניתן להשיג פועלים. דבר זה השפיע על אתרי בנייה רבים ברחבי הארץ ועל ענף הבנייה בכלל. 

הקבלן טוען שהוא עשה כל שביכולתו ואף מעבר לכך על מנת להמשיך את הבנייה ולעמוד בזמנים וגם הוא היה רוצה לסיים את העבודה בזמן שנקבע ואין לו שום אינטרס להרוויח זמן או לעכב את העבודה, כלומר סיום העבודה במהירות האפשרית הינה גם אינטרס של הקבלן.

הוא אף ניסה להשיג עובדים זרים עם כל המורכבות שבדבר (הם אינם מכירים את הפרוייקט, עבודה שאינם רגילים אליה, אישורים מיוחדים וכו') ודבר זה לא עלה בידו.

אפשרות נוספת הייתה עובדים שיכולים לעבוד אך עקב המצב קשה מאד להשיגם ושכרם גבוה פי כמה ממה שהקבלן שילם לעובדים שלו, וגם אם היה מצליח להביאם הוא אינו מוכן לשלם את הסכום שהם דורשים כיון שאז יפסיד את הרווח על הפרוייקט. 

לכן הקבלן טוען שהוא אנוס כיון שזו בעייה כלל ארצית שאינה באשמתו והוא ניסה לפתור את הבעייה בדרכים שונות, והדבר לא צלח. מה גם שהוא היה רוצה ומעדיף לסיים את העבודה בהקדם האפשרי ולקבל את שכרו ולחפש עבודה נוספת כיון שגם כךהמצב של הענף פוגע בפרנסתו ובכל העוסקים בענף זה בארץ.

מזמין העבודה מצידו מודע למצב אך טוען שהקבלן היה יכול להתאמץ יותר ולמצוא עובדים זמניים או עובדים זרים או כל פיתרון אחר, ומבחינתו הוא סיכם עם הקבלן לוח זמנים שאם הקבלן לא יעמוד בו הוא יצטרך לשלם קנס על כך.

עוד טוען המזמין שאף אם הקבלן יצטרך לשלם לעובדים הרבה יותר מהמקובל זו חובתו וחלק מההסכם כיון שהוא צריך לעמוד בתנאי החוזה בכל מחיר.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, פסק הדין הוא כדלקמן:

פסק הדין –

הקבלן צודק בטענתו, ואכן מקרה זה מוגדר כמכת מדינה כיון שזו בעיה כלל ארצית שאינה תלויה בקבלן ולא היתה לו אפשרות למנוע אותה בכל מקרה, ולכן הוא פטור מכל וכל.

נימוקים –

לקבלן לא היתה אפשרות לעמוד בהתחייבויותיו אף אם היה רוצה, ואדרבה, הוא השתדל והתאמץ לפתור את המצב בדרכים שונות ויצרתיות עד כמה שמתאפשר, ואף זו לא עלתה בידו.

כמובן שאין הוא מחוייב לשלם לפועלים שכר גבוה פי כמה מהמקובל וממה שהתחייב ואף פועלים אלו כמעט שאינם בנמצא גם אילו היה רוצה בכך.

ולכן מקרה זה על כל המשמעויות וההשלכות שלו מוגדר בדברי חז"ל 'מכת מדינה', כלומר נזק שקורה באזור מסוים או מדינה כלשהי שאינו תלוי באדם כזה או אחר ואינה בשליטת שום גורם.

כיון שכך, הקבלן מוגדר כאנוס והוא פטור מכל תשלום וקנס, מה גם שהקבלן עצמו היה רוצה ומעדיף לסיים את עבודתו והתחיבויותיו לא פחות מהמזמין ואולי אף יותר.

ניתן לצרף לכך את יושרו ומהימנותו של הקבלן שעל כך אין עוררין ואף המזמין מודה בכך, ושזו הסיבה שהזמין את שרותיו מלכתחילה, ולכן ברי לנו שאם היה ניתן לפתור את הבעייה בכל טצדקי אפשרי הוא היה עושה זאת.

מקורות –

מקור הדברים לעניין מכת מדינה נמצא במסכת בבא קמא בפרק עשירי (קטז:) ובמסכת בבא מציעא בפרק תשיעי (קה:) 

וכן פסק הרמב"ם בהלכות שכירות (פרק ח הלכה ד) 

והשו"ע פסק כן בהלכות חכירות וקבלנות (סי' שכא סע' א).

ובעה"ח

הדיין: אלעד שלמה יוסף