רכב בירושה שניתן לאחד האחים ונפגע

כה תשרי ה'תשפד

10/10/2023

המקרה:

רכב שירשו אחים מאביהם, ניתן בהסכמת כולם לקטן האחים לשימושו האישי (כיון שלא היה לו רכב, לשאר אחיו היה רכב) למשך תקופה מסוימת, כאשר לאחריה הם התכוונו למכור את הרכב ולחלוק את שוויו ביניהם. יום אחד נהג רשלן התנגש ברכב בו נהג האח הצעיר.

נושא הדיון – מהי מידת האחריות של האח הצעיר על הרכב שנפגע 

תקציר מסקנת הדיון: 

יורשים שעוד לא חלקו דינם כשותפים (רמבם הל' נחלות פרק ט הל' א).

בשותפות יש ספק האם כל אחד בעלים על הכל או שיש לו חלק מסוים.

למ"ד שלכל אחד יש חלק בהכל הוא לא שואל, כיון שהכל גם שלו, ואם כן הוא פטור.

גם למ"ד שיש לו חלק מסוים והוא שאל מהאחים את חלקם (ונניח שגם בררנו שאין כאן שאלה בבעלים) לדעתנו כיון שהוא מוחזק הוא פטור, ונבאר:

באופן כללי ישנן ג' שיטות לגבי פטור מתה מחמת מלאכה:

1. רמב"ן וש"ך על סי' שמ – פטור זה שייך רק כאשר החפץ לא הצליח לעמוד במשימה אלא שניזוק מהמלאכה עצמה.

2. רא"ש, רמ"א חו"מ סי' שמ סע' ג – פטור זה הינו גם אם החפץ עצמו יכול היה לעמוד במשימה אלא שניזוק מהמלאכה עצמה.

3. רמ"ה, שו"ע שם שמ סע' ג – פטור זה הינו גם כאשר החפץ ניזוק ממזיקים שכיחים בסביבת המלאכה.

לשיטה 1 סברת הפטור: המשאיל פשע כאשר השאיל חפץ למשימה שלא מסוגל לעמוד בה.

לשיטות 2,3 – סברת הפטור (רוב הראשונים) כיון שהמשאיל פוטר מנזקים מעין אלו (כנראה מדין מחילה, ויש להאריך...) 

כלומר כיון שהמשאיל מודע לנזקים הקיימים באותה מלאכה ולא נמנע מלהשאיל, וכן לא הוסיף תנאי שמחייב את השואל בנזקים אלו, קיבל על עצמו לפטור בנזקים אלו.

אלא שנחלקו עד כמה המשאיל מוכן לפטור. לשיטה 2 הוא מוכן לפטור רק עלן הנזקים שעלולים להתרחש מהמלאכה עצמה. ולשיטה 3 גם מאלו השכיחים בסביבת המלאכה. שהרי הנימוקים הנ"ל שייכים גם בהם. הם שכיחים, והוא מודע לזה ולא נמנע מלהשאיל לו ולא התנה על כך.

היורש ששאל מאחיו את חלקם, יש לו קים לי כדעת רמ"ה ושו"ע חו"מ שמ, ג שגם נזקים מחמת לסטים או חיות רעות מוגדרים מתה מחמת מלאכה ושואל פטור לגביהם. והוא הדין נהגים שנוהגים באופן לא אחראי ומסוכן. 

פסק - האח פטור מאחריות על רכב השותפות.