החזר על שירות שלא התקבל בליווי וקניית הנכס

החזר תשלום על שירות שלא התקבל 

התובע:  הרב ה'

הנתבעת: גב' ב' וח.ב. 'א' - נכסים. ע"י בעלה הרב ב', וב"כ הרב ג'

טענות התובע:

1. לאחר פגישת יעוץ אצל הנתבעת הזמנתי שירות של עזרה בקנית נכס + ליווי עד 3 שנים. חתמנו על חוזה שכלל: 1. בניית תוכנית אישית להשקעה. 2.  חקר שוק כללי. 3. חקר שוק פרטני לקניית נכס. 4. סיור בשטח. 5. מו"מ מול המוכרים. 6. קשר עם עו"ד. 7. הדרכה ללקיחת משכנתא. 8. ניהול השיפוץ כולל: א. יצירת קשר. ב. עד שלש הצעות מחיר. ג. סיכום פרטי השיפוץ. ד. קשר שוטף עם השיפוצניק. ה. שליחת מפקח בניה. 9. ניהול נכס ל 3 שנים הראשונות כולל: א. יצירת קשר עם מנהל נכסים. ב. העברת מפתחות. ג. פירסום באינטרנט. ד. פיקוח על התנהלות מנהל הנכס במספר מישורים: 1. טיפול במתעניינים. 2. חוזה שכירות. 3. העברה של החשבונות 4. טיפול בתקלות. 10. שיקול דעת משותף אם להמשיך עם מנהל הנכס לאחר 3 שנים או להתחיל לנהל לבד.

בפועל הרי שסעיפים 1-4 + 6, התקיימו, אבל לאחמ"כ התנתק הקשר כך שמו"מ המוכרים לא היה והפסדתי עשרים אלף ₪ שמתווך עקץ אותי.

2. בניהול השיפוץ לא דיברו איתי בכלל ולא עזרו לי בהתלבטויות שלי למרות שתפקיד החברה בליווי כפי המפורט בחוזה הוא לפנות אל בעל המקצוע ולקבל ממנו (או מכמה בעלי מקצוע) 3 הצעות מחיר, ללוות את ההחלטה על היקף השיפוץ, המחיר והתשלומים, אלא שמי שנתן את חוות הדעת לפני קניית הדירה הוא נהיה מנהל הנכס ללא אפשרות לחלופות.

לגבי קבלן אמרו שיש הצעה נוספת של קבלן שלא מכירים ולא סומכים, המנהל חפיפניק לא עשה עבודה טובה, וכשבאתי לשפץ פתאום הודיע לי שכדי להצליח להשכיר אני צריך לשפץ גם מטבח בעלות נוספת של 150% ממה שאמר לפני קניית הדירה שדי בסכום זה כדי לשפץ (מעשרים אלף ₪ עלה לחמשים אלף ₪) לא היה קשר עם השיפוצניק, לא שלחו מפקח בניה, הפירסום באיטנרנט היה רשלני, לא הועברו משלמים כמו שצריך, וכל אדם שהתקשר מהפירסום הייתי צריך להתקשר למנהל שילך לטפל בזה.

3. בפועל שילמתי כסף כי רציתי ליווי כדי שאהיה רגוע. אני מרגיש שלא קיבלתי על מה ששילמתי ומעריך שמתוך הכסף ששילמתי (עשרים ואחד אלף ₪) מגיע לי החזר סך 14,000 ₪ + פיצוים על צער עגמ"נ והפסד שעות וימים שהשקעתי בנכס ושילמתי על כך שמישהו אחר יעשה את זה.

טענות הנתבעת:

1. עיקר התשלום זה על מציאת נכס מוצלח ועל הניסיון רב השנים שמכוחו מוצאים את האזור והנכס המוצלח, והליווי זה רק בשביל לתת לאדם הרגשה שהוא מקבל חבילה ולא משלם הרבה כסף על מוצר אחד, בפועל בחבילה יש דברים ששווים יותר ודברים ששווים פחות, אנו מעריכים את מה שהוא לא קיבל מתוך החבילה [שלא באשמתינו אלא מכורח הנסיבות שהיתה ראש תחום בחברה שילדה ולא הצלחנו למצוא מחליפה ראויה] בסך 1000 ₪. מה שהיינו מוכנים לשלם קודם יותר זה רק כדי 'לקנות' את הדין ולא להגיע לדיון, משהגענו לדיון איננו מוכנים להחזיר יותר ממה שאנו חייבים.

2. ביחס לטענות: היה ליווי לאורך כל הנכס, כי מנהל הנכס היה בקשר רציף איתנו והוא זרוע ארוכה של החברה, ומדובר רק בהרגשה של התובע שלא ליווינו אותו, בפועל עשינו הכל למעט שווי של מפקח בניה שלא בא פעמיים בין 50 ל 70 $ לפעם ואת זה אנו מוכנים להחזיר בתוך הסכום שאמרנו, מלבד זאת מנהל הנכס הזה הוא בעצמו מפקח מטעמינו על הבניה, אנו מצרים על ההרגשה הרעה של התובע אבל מדובר רק בהרגשה רעה ותו לא.

3. י' טוען שהוא פירסם הרבה באיטנרנט.

4. העובדה שהלקוח החליט שהשירות לא מספק אותו והוא רוצה לעזור לשירות, זו בעייתו האישית, אנו נתנו את כל מה שהתחייבנו עליו.

5. עיקר מה שצריך את הליווי זה כדי לקבל בעלי מקצוע אמינים, העובדה שיש אנשי מקצוע זולים יותר איננה אומרת מאומה. 

תגובת התובע:

1. יש לי חברים ששילמו פחות בחברות אחרות וקיבלו שירות יותר טוב, פה אני עשיתי הכל לבד, ז"א למרות ששילמתי יותר מחברות אחרות לליווי קיבלת פחות, בנוסף אם עיקר התשלום זה על מציאת נכס מוצלח ומוסיפים את החבילה רק בשביל ההרגשה, א"כ יש כאן רמאות כי המוכר מבין שאף אחד לא יקנה בסכום הזה ולכן מוסיף דברים בשביל ההרגשה הטובה.

2. את המידע איפה הנכס שכדאי לי לקנות כבר קיבלתי בפגישת ייעוץ הראשונה שהערכתם אותה ב1300 ₪ מתוך כל הסכום הזה, ולא ניתן כעת לומר שכל הסכום הוא רק על כך.

3. מעולם לא שמעתי ממנהל הנכס שהוא זרוע ארוכה של החברה, והטענה גם נשמעת מוזרה מאוד שאפילו לא טרחו ליידע אותי בקיום קשר שכזה, לא ברור גם מי בדיוק עמד איתו בקשר כשהם אומרים שהאחראית על התחום הייתה בחופשה באותם חודשים ולא מצאו לה מחליפה ראויה, ובפרט שאם אכן התקיים הקשר השוטף הזה איך יתכן שלא היה לו שום ביטוי מעשי, מנהל הנכס לא התנהל כמו מישהו שמפקחים עליו ואני נאלצתי לעשות את עבודת הפיקוח באופן יומיומי, מה גם שלא שמעתי ממנו בכל התהליך מילה על החברה או בשמה (הפעם היחידה ששמעתי ממנו עליה, הייתה אחרי סיום התהליך כשפניתי אליה בטענות והיא חזרה אליו לנזוף בו). מלבד זאת את הכסף הוא קיבל ממני ולא מהם, הוא גם לא מופיע ברשימת עובדי החברה כפי שהיא מפורסמת ע"י החברה מלבד זאת, הגברת ב' בהתכתבות במייל המצורפת מודה בעצמה שלא התקיים תהליך ליווי מספק בשלב השיפוץ והשכרת הנכס.

4. בפועל רוב סעיפי החוזה לא התקיימו (סעיפים 5, 8-9).

תגובת הנתבעת:

1. מה שקיבלת בפעם הראשונה זה רק בתאוריה ובכל מקרה לא כלל את החקר שוק הסצפציפי לדעת איזה דירה כדאי לקנות, ומידע כללי יכול להטעות הרבה פעמים.

2. מנהל הנכס הוא זרוע ארוכה שלנו מכח זה שאנו מביאים לו לקוחות הוא מצוין ומנהל גם נכסים אישיים שלנו, והוא טיפל ולא אתה, לא התחייבנו שעובד שלנו ילווה אותך אלא שנקשר אותך עם האנשים הנכונים וכך עשינו, במקרה הזה י' אמור לקשר אותך עם כל אנשי המקצוע ולכן ברגע שקישרנו אותך עם י' גמרנו את תפקידנו שכן י' מנהל חברה שיש בה מכל הסוגים של אנשי המקצוע.

3. יש גם הוצאות בחברה רק הסיור בשטח עלה לחברה כמעט 5000 ₪ וגם צריך לקזז מתוך הסכום שהוא נתן את המע"מ [כ3000 ₪] שהחברה רק גבתה עבור המדינה ולא נהנתה מזה בכלל. 

4. מבוקש מביה"ד לברר כמה השווי באמת של כל סעיף מתוך החוזה.

5. לסיכום: הלקוח קיבל את כל מה שהחברה התחייבה לספק לו, ואנו מוכנים לתת לו כפיצוי סך 1,000 ₪ ותו לא.

תגובת התובע:

1. הומלץ על ק.. בפירוט אזורים מסויימים שצפויים לעליית ערך משמעותית, קיבלנו ממש את רשימת הרחובות המומלצים, את רשימת בעלי המקצוע המפורטת לשלל התחומים וכו' - על כל המידע הזה (שהצטבר לטענתם במאות שעות עבודה) התבקשנו כאמור לשלם 1,300 ₪. לגבי תהליך הליווי בפועל, במידה והלקוח לא מעוניין לעשות את תהליך מציאת הדירה המו"מ השיפוץ וההשכרה לבד הוא פונה לקבלת ליווי פרמיום שכולל תהליך ליווי מפורט כפי שמפורט בסעיפים 3-9 ועל הליווי הזה הוא משלם עוד 19,700 ₪. תהליך מציאת הדירה אין בו שום מידע חדש, הוא תהליך של פניה למתווכים המומלצים עד שמצטברות כמה דירות שמתאימות למה שמחפשים אזי יוצאים לשטח לראות, מנתחים את היתרונות והחסרונות של כל דירה והלקוח מקבל החלטה על קניה, ומשם מתקדמים לשלבים הבאים. ומכאן שהטענה של משפחת ב' שכמעט כל הכסף הוא על המידע אין לה מקום בכלל, כל המידע מתקבל בפגישה הראשונה, אין אחר כך שום מידע חדש, הליווי במציאת הדירה אין בו שום מידע חדש אלא רק ליווי של אדם מנוסה במציאת הדירה המתאימה, השירות אמנם חשוב וראוי כשלעצמו אבל אין בו שום דבר שמצדיק שישלמו עליו 19,000 ₪, אפילו לטענת משפחת ב' התשלום הניתן לעובדת בגין מציאת הדירה הוא 5,000 ₪.

2. נשמח גם לדייק בנושא זה אם התשלום של 5,000 לעובדת הוא עבור כל יציאה עם לקוח או שהוא תשלום חודשי קבוע (כי עובדת זו סיפרה לנו שהיא יוצאת בכל שבוע עם כמה לקוחות).

3. יש סתירה בטענות הנתבעת כשמחד היא מודה שלא התקיים חלק מהליווי ולכן היא מוכנה להחזיר 1000 \ 2300 ₪ ומאידך היא טוענת שלא התקיים כל הליווי.

4. לגבי הטענה שי' זה הליווי: א. הנתבעת סותרת את עצמה כשהיא הודתה בהתכתבויות שהליווי לא התקיים ולא טענה שי' זה הליווי, ב. מעולם לא נאמר שיש אפשרות שיעבירו אותנו לחברה אחרת, וא"כ לא היינו משלמים. אמנם אח"כ מצאנו את זה כתוב בחוזה שחלק מהעבודה הולך ע"י ספקי משנה אבל זה לא מופיע בגוף סעיפי החוזה ולא הסבירו לנו את זה. ג. בנוסף זה לא היה בפיקוח של חברת 'א' וזה ודאי נגד החוזה. ד. אם י' היה ספק המשנה שלה למה שילמנו פעמיים? ה. איך יתכן שי' מפקח על תהליך ההשכרה שלו בעצמו? ו. י' התרשל כי בתחילה לפני שקנינו את הדירה הוא אמר שדי בעשרים אלף ₪ לשפץ שע"ז בנינו את התחשיב ואילו אח"כ אמר שצריך 50,000 ₪. ז. הוא עשה טעות מדידה במטבח שהתרעתי על זה בזמן אמת בשווי של 3000 ₪. ח. הוא אמר שהוא בוחר את הריצוף והחיפויים מחומרים טובים ובסוף התברר שהוא השאיר את זה לשיפוצניק שעשה הכל מהחומרים הכי פשוטים. ט. הוא כמעט לא ביקר במקום כך שאת החיפוי של האמבטיה שמו בשירותים והוא אמר שהכל משמים. י. כל פעם שהקבלן דרש תוספת תשלום הוא היה בצד שלו ולא ייצג אותנו בכלל. יא. הוא פירסם תמונות גרועות ומפרט גרוע להשכרה וכשביקשנו ממנו להחליף לתמונות יפות הוא סירב ואמר שאנחנו נפרסם ונשלח אליו את המתעניינים. יב. גם כששלחנו אליו את המתעניינים זה היה כרוך בטירחה גדולה וחלק נשרו כי הוא לא עשה את עבודתו נאמנה. יג. הוא אמר לנו להוריד את המחיר ובסוף כשצילמנו ופירסמנו טוב העלינו בחזרה את המחיר והשכרנו מצוין. יד. הוא לא עשה העברת משלמים אלא שלח חברה חיצונית שיותר הטרידה מעזרה ובסוף עשינו את זה לבד. טו. הוא הסתכסך עם השוכרת וכל דבר היינו צריכים לרדוף אחריו בשמה, ואז מאחר ואנו עושים הכל למה לשלם לו? טז. י' אין לו שום חברה כפי שניתן לראות כך שלא ניתן לומר שי' הוא תחליף של 'א'.

תגובת הנתבעת:

1. לאחר בירור הענין עם הרב י' התברר שהתובע קיבל שירות על מלא.

2. יובהר שוב י' הינו עובד עם החברה ולא של החברה ואם הלקוח היה ממתין הוא היה מקבל את מלא השירות מהחברה אלא שאצה לו הדרך והוא בחר להכנס ל'נעליו' של י' ולעשות את העבודה בעצמו ואין לו להלין אלא על עצמו.

עדותו של ה"ה מ. י'

1. העובדה שהתובע הסתכסך עם 4 ספקי שירות מוכיחה שהאשמה תלויה בו ולא בכל הספקים.

2. לגבי העוקץ של התיווך לפעמים שווה לשלם קצת יותר בשביל עיסקה טובה.

3. מאחר והנתבעת מביאה לי הרבה עבודה אני מחויב ללקוחות שלה הרבה יותר, ודי בטלפון אחד מהמשרד שלה שהעניינים של הלקוחות שלה יסודרו.

4. העובדה שהייתי לצידו של הקבלן היא נכונה אבל רק בחלקה, כשהתובע היה צודק הייתי לצידו וכשהקבלן היה צודק הייתי לצידו, וכי נשכרתי לעשוק אנשים?

5. מאחר ומהרגע הראשון ראיתי שהוא 'עושה צרות' לכן נתתי לו להתנהל ישר מול בעלי המקצוע.

6. אינני זוכר מה אמרתי בתחילה ומה בסוף יתכן שבתחילה חשבתי שיהיה די בשיפוץ חלקי ואח"כ החלטתי שצריך שיפוץ כולל, אבל בפועל הוא קיבל עבודה של שיפוץ כל הבית בחמישים אלף ₪ שזה מאד בזול השכנים נכנסו לראות את השיפוץ וסיפרו של עבודה כזו הם שילמו מאה אלף ₪.

7. העובדה שטעיתי במדידות בחשבון איננה אומרת שלא היה ליווי ולא זו מטרת הליווי כי לכל אחד יש טעויות המטרה להעביר את הידע והמקצועיות שרכשתי בהרבה שיפוצים ואת זה עשיתי.

8. לא שלחתי את התובע לפרסם לבד כי רציתי לא לעבוד, אלא הצעתי לו שמאחר ומי שמגיע דרכי צריך לשלם תיווך כדאי שיפרסם לבד ואני אוותר על תיווך מצד הלקוח העיקר שיצליח להשכיר, והתובע חושב שבאו יותר אנשים כי הוא שם תמונות יפות ולא כן הדברים באו יותר אנשים כי לא היה תיווך.

9. לא התחייבתי על זמינות של 100%.

10. לגבי העברת הנכס לא זוכר מה היה בדיוק אבל בסופו של יום הכל סודר.

11. אין עיני צרה בכך שהתובע החליט להתנהל לבד מול השוכרת ולחסוך את עלות התיווך השנתית.

12. אין לי חברה וזה לא רלוונטי מה כתוב, אני מתעסק עם הרבה בעלי מקצוע שחייבים לי כי אני מספק להם הרבה עבודה.

13. הצעתי לתובע להוריד את מחיר הדירה כדי להעלות את מחיר השוכרים, כך שהעובדה שהוא השכיר בסוף ביותר יקר איננה מראה שלא רציתי לעבוד או שאני לא מבין בשוק אלא אדרבה בגלל שאני מבין אני מציע לוותר קצת בתמורה ולא להסתבך עם שוכרים לא טובים.

תגובת התובע:

1. לגבי התיווך טענתינו שהתחייבו לדבר ישירות עם המוכר ולא עמדו בהתחייבות זו, וזה עלה לנו 20,000 ₪.

2. לא מדובר בדירה במחיר מציאה שהיה שווה להפסיד עליה עוד 20,000 ₪ ובפרט שבסוף השיפוץ עלה חמישים אלף ₪ ולא עשרים כפי התכנון הראשוני.

3. אינני קפדן אלא מבקש לקבל תגמול מלא על השכר שאני משלם ואין בכך פסול.

4. העובדה שהלקוחות עד היום לא תבעו איננה מוכיחה שהם מרוצים אלא שהם מותשים מההתנהלות ואין להם כח לנהל הליך.

תגובת הנתבעת:

את רוב הכסף משלמים על המקצועיות, ואף שקיבל את המידע על י' כבר בפגישה הראשונה אבל כשבא כלקוח שלנו מתייחסים אליו יותר מחמת העובדה שהוא מחויב לנו כי אנו שולחים לו לקוחות רבים.

דיון והכרעה:

בפנינו מונחות תביעת התובעים ותגובות הצדדים לטענות שנשמעו, טענת התובעים היא שהם שילמו על מספר דברים שסוכמו כולם בחוזה אחד, וקיבלו רק חלק מהדברים ולכן מבקשים לקזז את מה שהם לא קיבלו.

הנתבעים שינו את קו ההגנה שלהם מספר פעמים, בתחילה טענו שאמנם התובעים לא קיבלו מענה כל פעם בגלל שהמזכירה ילדה אבל מאחר ועל הליווי התובעים לא שילמו אפי' שקל אחד אין מה לקזז על כך, ובכל אופן מוכנים לתת פיצוי בסך 1,000 ₪ כיון שלתחושתם היה חוסר מענה מסויים, לאחמ"כ לטענתם בעקבות העובדה שהוחלט להעיד את ה"ה י' הם עומדים על כך שלמרות שבתחילה היה נראה להם שהתובעים לא קיבלו כ"כ מענה, בפועל הם קבלו הכל, והאשם בהם שהם מצפים מעל ומעבר למה שאמורים לקבל במה שהם שילמו ושוב חזרו על כך שרוב הכסף על המקצועיות.

וכעת נבא לטענה שהליווי לא עלה כלום תחילה צריך לדעת האם ניתן לקבל טענה כזו בכלל כשיש חוזה חתום על התחייבות לספק רשימה של דברים בתמורה לסכום האם ניתן לאחמ"כ לבא ולומר על זה לא משלמים כלום? נראה להביא ראיה מדברי הגמ' (שבת קכט ע"ב):

מכריז רב מאה קרי בזוזא מאה רישי בזוזא מאה שפמי ולא כלום אמר רב יוסף כי הוינן בי רב הונא יומא דמפגרי ביה רבנן אמרי האידנא יומא דשפמי הוא ולא ידענא מאי קאמרי.

ופירשו התוס' (ד"ה מאה):

שהיה מנהג קצוב לספר לגלח בזוזא וכן מנהג ק' קרני להקיז בזוזא כמו קרנא דאומנא (לקמן קנד ע"ב) אבל מאה שפמי לתקן השפה בולא כלום דבשכר גילוח והקזה היה מתקן השפה וביום שהיה מתקן שפמו לא היה נוטל כלום ועל כן היה למשל כל מי שהיה יגע ולא עלה בידו שכרו היו קורין אותו יומא דשפמי.

הרי לנו שיש דבר כזה שלמרות שיש התחייבות לשלם זוז על התספורת בפועל התשלום הוא על התספורת הראש ולא על תספורת השפם ולמרות שבאים לספר את השפם ביום אחר בכל אופן עדיין זה בחינם! וא"כ הגם שמדובר שם על הסכם בע"פ ולא בחוזה חזינן שתיתכן מציאות כזו שאדם משלם כסף על שתי פעולות ובפועל הפעולה האחת היא בשכר והשניה בחינם נלווית אל הפעולה הראשונה, וכ"מ בש"ך (חו"מ סי' שו ס"ק ח), ובתוס' (בכורות כט ע"א ד"ה תרי).

אלא שהעובדה שהמוכר רוצה לתת את זה בחינם אם הוא לא עדכן את הקונה על כך והקונה התכוון לשלם על כך אין שום סיבה שתגבר דעת המוכר שכשם שהמוכר התכוון לתת את זה בחינם ולקחת את כל הכסף רק על מציאת הדירה כך באותה המידה הקונה התכוון לשלם על כך בשווה ועל כן אין די בכך שיש לנו ראיה שניתן לעשות הסכם מסוג זה אלא צריך לדעת [מאחר והצדדים לא דברו במפורש] מה המציאות הרווחת בשוק שאז יש לומר שהצדדים שלא דברו במפורש התכוונו למקובל בשוק, ואכן בעקבות טענה זו ביקש ביה"ד מהצדדים רשות לברר את המצב בשוק שלא בפניהם [כדי לחסוך את עלויות הבירור מהצדדים] ואכן ביה"ד פנה אל סוכנות נדל"ן אחת שנותנת את אותו השירות בדיוק דהיינו מציאת נכס + ליווי וגם לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים היא עמדה בדעתה שהליווי הוא בחינם ולא ניתן לקבל שום החזר אם לא רוצים ליווי המחיר [15,000 ₪ במקום ההוא] הוא מחיר אך ורק על מציאת הדירה והליווי בחינם, במקביל הגיע דין תורה נוסף לביה"ד כששם היה המדובר באדם שנותן רק ליווי ומכך פרנסתו, וגם הוא אמר שאם הוא עושה תיווך הרי שהליווי בחינם.

וא"כ לכאורה די היה בבירור זה אלא שמבדיקה של ביה"ד את ההתכתבויות בין הצדדים עולה תמונה אחרת, וכך כותבת הנתבעת לתובעים במייל (בתאריך ה' תשרי תשפ"ד):

בנוגע לתשלום המלא של הליווי, מכיוון שאנחנו נותנים את המעטפת לאורך כל התהליך והוא עדין לא נגמר... [הכוונה שהליווי כולל גם את מכירת הנכס אח"כ - ביה"ד] אבל באמצע בשלב השכרת נכס ובשיפוץ הנכס לא קיבלת ממנו מענה מספיק, נזכה אותכם בסכום של 2000 ש"ח.

אמנם מכך אין ראיה עדיין שכן אין הוכחה מוחלטת שיש קשר בין הזיכוי לבין השווי של הליווי, וגם על ליווי בחינם ניתן לתת פיצוי כספי. אמנם בתאריך י"ד טבת תשפ"ד כותבת הנתבעת:

בהחלט החוסר מענה שקבלתם הוא לאחר רכישת הדירה. במענה בשיפוצים והשכרת הנכס. אוכל לשלם לכם את השווי של התהליך הזה:  השכרת נכס+ שיפוץ= סכום של 2300 ש"ח שכירות חודש אחד+ 600 ש"ח על עוגמת הנפש על השיפוץ. ס"ה 3000 ש"ח.

ואמנם גם פה ניתן להתעקש שהיא מוכנה לשלם את השווי של התהליך הזה למרות שהיא נותנת אותו בחינם אבל על פניו נראה שאכן צודקים התובעים וגם לתהליך הזה יש שווי ואכן יומיים לאחמ"כ כותבת הנתבעת:

סקר השוק הוא הידע המקצועי והמזוקק. כן. זה שווה המון. את העיקר. כל היתר זה שרות.

הרי שאף היא מודה שסקר השוק הוא עיקר השווי וגם הביטוי כל היתר זה שירות הכוונה שנותנים במחיר זול אבל לא בחינם וא"כ מה יועיל לנו מנהג החברות הנ"ל לתמחר את זה ב'חינם' כשנראה שכאן הם התכוונו אכן לתת איזה שהוא שווי על הליווי? אמנם מבדיקה שערך ביה"ד הרי שמשקיעים מעדיפים יותר להשקיע את הכסף שלהם במציאת עיסקה טובה ולא בליווי אך ביה"ד לא הצליח להגיע למשקיעים בהשקעה ראשונה שבזה יתכן שהליווי חשוב להם ג"כ ולא רק מציאת העיסקה.

לגבי הטענה שאת עיקר המידע התובע קיבל בפגישה הראשונה וא"כ לא יתכן שכל הכסף זה רק על תהליך מציאת הדירה אלא שמבדיקה במיילים נראה שהגם שבסופו של דבר נמצאה לו דירה באותו האזור שבו הוצע לו לראשונה הרי שבמשך הזמן עד שקנה את הדירה הדבר לא היה ברור כל כך והנתבעת חיפשה עבורו דירות גם במקומות אחרים כמו שהיא כותבת בתאריך כ"ט תשרי תשפ"ג:

רציתי לשתף אתכם במה שקורה במשרדינו בתקופה האחרונה בעצם מאז שנסגרו העסקאות האחרונות ב... לקראת סוף חודש אלול התקרבו החגים והתחלנו להרגיש שההצעות לא משהו... איך הגדירה זאת אשת השטח שלנו - "השאריות של הקיץ..." כל הדברים הפחות מומלצים שאנשים ניסו למכור ולא בדיוק הלך להם... ואנחנו במשרד עובדים לחפש דברים חדשים, בקשר צמוד עם המון מתווכים, אפילו קבלנו הצעות מעורכי דין שבקשר איתנו, ועדיין מחפשים עבורכם הצעה טובה מכל הבחינות. זהו, נגמרו החגים. חזרנו מלאי אנרגיות לעבודה ולחיפושים וההצעות החדשות היו בסביבות ה1.350 כמובן שהודעתי לצוות שלי שהמחיר ממש לא מוצדק ואנחנו נמשיך בחיפושים עד למציאת דירות טובות וגם במחיר הוגן. בד בבד התחלתי להכשיר צוות נוסף לחיפוש באזורים טובים נוספים כמו ח.. וא... שקרובים למרכז (כחצי שעה נסיעה, צפונה.) ויש שם מקומות מסויימים עם עליית ערך מצוינת והתחדשות עירונית. חשוב היה לי לשקף בפניכם את המציאות כמות שהיא יחד עם העבודה הרבה שמושקעת כאן.

כך שבהחלט יתכן שהמידע שקיבל בפגישה הראשונה לא היה בא לו לשימוש בסופו של יום, וא"כ לא ניתן להגיד שהוא קיבל את הכל בפגישה הראשונה וא"כ בהחלט יתכן שהמחיר הוא סביר והליווי הוא באמת כסף קטן. וא"כ כאמור נותר לנו לברר מה השווי של הליווי. והנה ניתן להביא ראיה מן ההסכם בין הצדדים שהשווי של החיפוש + היציאה לשטח איננו כל השווי שהרי בהסכם נאמר (בסעיף דמי ביטול):

לאחר יציאה משותפת לשטח לראות דירות, לא יוחזר התשלום השני.

הרי שבמקרה של ביטול מבקשת הנתבעת בס"ה 7605 ₪ ולא סכום יותר גדול והרי עיקר העבודה מושקעת כאן? אמנם אין זה הוכחה מוחלטת שהרי יתכן שבמקרה של ביטול אין אומרים יקוב הדין את ההר, אך במקרה שהיתה השקעה ויש רווח רוצים את מלא המחיר, ועדיין יש לדון בכך.

אלא שבהמשך טענה הנתבעת שלאור הבירור עם הרב י' הרי שהתברר שאכן התובעים קבלו מענה מלא ממנו והם בחרו בעצמם שלא לקבל את המענה ולכך מי אחראי להם? האם יש לאדם שרוכש שירות אפשרות לא לקחת אותו בסופו של יום בתואנה החלטתי שזה שירות לא טוב ואני רוצה לעשות את העבודה בעצמי? ברור שלא!

ואמנם טען על כך התובע שהרי הנתבעת בעצמה הודתה מספר פעמים בהתכתבות ביניהם שהוא לא קיבל את השירות המלא וא"כ איך היא יכולה לבא כעת ולטעון לא כך בביה"ד, והנה דבר זה מפורש לכאורה בשו"ע (חו"מ סי' פ ס"א):

כל מה שטוען חוץ לבית דין, יכול לחזור ולטעון, אפילו לסתור טענתו הראשונה, לפי שאין אדם מגלה טענותיו אלא לבית דין.

אלא אף שכן הדין, אין זה מתאים עם טעם הדברים שהרי בשו"ע מסיים הטעם לפי שאין אדם מגלה טענותיו אלא לבי"ד וזה שייך בויכוח בין צדדים, אבל כאן כשהנתבעת הודתה ואף רצתה להעביר כסף בעקבות כך מה שייך לומר שאין אדם מגלה טענותיו אלא בבי"ד הרי היא לא חשבה שיהיה דיון בכלל? וכן משמע ממש"כ הש"ך (שם ס"ק ד):

היינו בשלא הודה מתחילה בפני עדים באתם עדי או בהודאה גמורה באופן המועיל (לקמן סי' פ"א ס"ח).

ושם נפסק בשו"ע:

אמר בפני שנים: הריני מודה לפניכם שיש לפלוני אצלי מנה, ואמר כן דרך הודאה גמורה ולא דרך שיחה, אעפ"י שלא אמר: אתם עדי, ואף על פי שאין התובע עמו, הרי זה עדות גמורה, ומשלם על פיהם.

וכך נראים הדברים מתוך ההתכתבות ביניהם וא"כ יש לדון אם יכולה הנתבעת שהודתה אמנם שלא בפני ביה"ד אבל בדרך הודאה גמורה לחזור בה מטענתה הראשונה המחייבת אותה ולטעון טענה הפוטרת אותה? אלא שלנתבעת יש אמתלא שכשהיא הודתה היה זה מתוך אמון לדברי התובע ולפני שאימתה את הדברים עם ה"ה י' וכעת מששמעה מה"ה י' אין היא מודה בזה יותר ובזה הרי כתב הרי"ף (ב"ב טז ע"א מדפיו):

והילכתא טוען וחוזר וטוען והוא דיהיב אמתלא לטענתיה קמא.

וא"כ כיון שיש לה אמתלא לכך היא יכולה לחזור בה ממה שהודתה, וא"כ כל השאלה כעת האם באמת היה מענה או לא? והנה לגבי הטענה של התובעים שהבטיחו לתת להם אפשרות של 3 הצעות שיפוץ ולא עמדו בכך, טענה על כך הנתבעת שהיא התחייב עד שלש הצעות וכיון שהוא לא רצה יותר מכך לא קיבל יותר מכך, אך מבדיקה של המיילים נראה שמדובר בתביעה שנוספה לסל התביעות לאחר שהחליטו שהם לא קיבלו את השירות שהרי בתאריך א' כסליו תשפ"ג כותבים התובעים לנתבעת:

נשמח לקבל המלצה על מנהל נכס שעושה גם עבודות שיפוץ לצורך ההשכרה כדי שנוכל לקבל ממנו הצעת מחיר לשיפוץ, אנחנו שמענו על י' אבל אנחנו מעוניינים לדעת האם הוא המומלץ ביותר מבחינתכם או שיש לכם מישהו מומלץ יותר.

הרי שהם לא ביקשו הצעות שיפוץ נוספות אלא את חוות הדעת של הנתבעת מי הכי מומלץ, ואכן על כך ענתה להם הנתבעת יומיים לאחמ"כ:

בנוגע לשיפוצניק, בהחלט ממליצה לכם על י' הוא אמין ויסודי,

וא"כ אין שום מקום תביעה לגבי זה.

לגבי שאר התביעות לא נראה שיש מקום לתביעה לאור התשובות של ה"ה י' מאחר ומדובר בדברים שניתנים לפרשנות ולא יתכן שאדם שהחליט על דעת עצמו [מתוך הנתונים שהיו לפניו] לעשות את העבודה לבד, לבא אח"כ ולהאשים שלא עשו לו את העבודה כמו שצריך.

ואם כן כל שנותר לנו היא הטענה של התובע שהוא הפסיד סך 20,000 ₪ בכך שהנתבעת לא יצרה קשר ישיר עם המוכרים כשבתחילה הוא טען שכל מומחה אמר להם שזה מה שצריך לעשות וזה מחדל שלה ולאחמ"כ הוא טען שבהסכם כתוב במפורש שהיא צריכה לדבר עם המוכרים ומשלא עמדה בכך עליה להשיב את שווי הסעיף הזה והנה בהסכם נאמר (סעיף 5):

ניהול משא ומתן מול המוכרים כולל: מחיר העיסקה, תנאי תשלום, ריהוט, ציוד ופינוי הדירה.

ומכך מסיק כפי הנראה התובע שיש התחייבות לניהול מו"מ ישיר מול המוכרים שהרי זו הדרך היחידה להמנע מעוקץ, אלא שבהסכם זה לא כתוב וקיי"ל (כתובות פג ע"ב ועוד) שיש בעל השטר על התחתונה וא"כ כיון שלא כתוב מפורש שמדובר במו"מ ישיר אין כאן שום התחייבות למו"מ ישיר, יתירה מכך בהתכתבות בין הצדדים נכתב במפורש שהנתבעת לא תיצור קשר ישיר מול המוכר שכן בתאריך א' כסליו תשפ"ג כותבת הנתבעת:

עדיין לא יצרנו איתו קשר כי אנחנו עדיין מחקים להצעת מחיר של שיפוץ, לא הצלחנו לתאם כניסה לדירה כי יש בעיה שיש שתי מתווכים, אנחנו עומדים בקשר עם המתווך שלכם ומקווים שזה יסתדר בקרוב.

הרי שהנתבעת הודיעה להם במפורש בזמן אמת שאין לה קשר עם המוכר ואפי' לא עם המתווך מצידם ולכן יש בעיה, האם באמת חשב התובע שצריך לדבר עם המוכר למה הוא לא אמר זאת בזמן אמת שזה מה שכתוב בהסכם וכו', ואם הטענה ש'מומחים' אמרו לו שצריך לדבר עם המוכר, אין ביה"ד מכחיש שהדרך היחידה למנוע עוקץ היא לדבר עם המוכר אבל רוב המציאות היא שרוב המתווכים לא ששים לשתף פעולה עם זה כי הם חוששים ובצדק שע"י שיתנו את הטלפון של המוכר הם לא יקבלו תיווך לכן זה בגדר עיצה טובה אבל משהו שפרקטי אנשים לא עושים ולכן אם אין התחייבות מפורשת לכך אין מקום לחייב על כך.

עם זאת ביחס לשאר התביעות, אף שא"א לחייב לאור תשובות י' אין זה חד משמעי כיון שלכל דבר ניתן לנפק הסבר, ובצירוף העובדה שלא נשלח מפקח בניה שזה שווה לכו"ע לפחות 140$ [כפי שהודה בעלה של הנתבעת בדיון] וע"כ אף שמדינא לא ניתן לחייב לפשר כפי שעושים בדר"כ כשיש תביעה והכחשה וזאת מכיון שיש לנתבעת עד המסייע הפוטר משבועה (ר' ב"מ ב ע"ב), והגם שמדובר כאן בברי על ידי אחר שיש בזה מח' ראשונים אם אפשר בתביעה כזו לחייב שבועה שר' אפרים והר"י מגאש (הובאו ברא"ש שבועות פ"ו סי' ה') סוברים כי אין בהסתמכות על דברי עד אחד בכדי להחשב כטענת ברי, ולעומתם סוברים הרמב"ם (הל' גזילה) והר"ן (שבועות יט ע"א בדברי הרי"ף) והתוס' רי"ד (ב"ב קלה ע"א), שגם זו לטענת ברי תחשב, וא"כ כיון שכאן אין מדובר בחיוב שבועה שהתובע רוצה לחייב אלא שהוא רוצה להפטר בטענת ברי די בכך לכו"ע ואפי' אם נאמר שגם בזה נחלקו הרי יכול לומר קים לי כהרמב"ם כיון שהוא המוחזק. 

החלטה

עם זאת מכיון שגם הנתבעת הרגישה בתחילה שיש כאן חוסר מענה ואף הסבירה זאת בכך שהמזכירה ילדה וא"כ בפועל ודאי שהוא לא קיבל שירות מלא כפי שהיא רגילה לספק ללקוחות שלה, ואף יש התחייבות בהסכם לחזור ללקוח במייל או בטלפון הוא לא קיבל מענה על כן יש מקום לפצות את הלקוח בסכום כל שהוא שביה"ד משער אותו בסך 2,000 ₪ שהם כוללים גם את דמי המפקח.

עירעור

הערות התובע

 לאחר פסק הדין הגיש התובע הערות לפסק הדין כדלקמן:

1. לא ניתן לקבל את הראיה שהביא ביה"ד שיש אפשרות כזו שחלק מהחוזה הוא בחינם, שהרי שם היה המדובר במנהג מקובל, ואילו כאן ביה"ד בירר רק אצל סוכנות נדל"ן אחת והמתווך שהביא ביה"ד אין להביא ממנו ראיה שכן אין קשר בין ליווי לבין תיווך.

2. ניתן להוכיח מדברי הנתבעת שהיא יודעת שהלקוח לא מעריך שזה כל השווי, שהרי השיבו בביה"ד שהלקוח לא מוכן לשלם הכל על דבר אחד ולכן היא נותנת עוד דברים.

3. בפרוטקול מודה הנתבעת ששווי הליווי הינו לפחות 4,700 ₪ לדעתה אך כמובן אי"ז מוכיח על דעתו של הלקוח.

4. לגבי הצעת מחיר השיפוץ שביה"ד דייק מהתכתובות מייל שם לא מדובר על הצעת מחיר לשיפוץ אלא על בדיקה של כדאיות קניית הדירה, אבל אח"כ כשרצינו לשפץ וקבלנו הצעה יקרה מי' פנינו שוב אליה בטל' ומיילים ולא קבלנו תגובה.

5. הראיה שביה"ד הביא שהנתבעת יידעה את התובעים שיש שני מתווכים הוא טעות זה אנו יידענו אותה, טענתינו שיש 'אומדנא דמוכח' שזה חלק מהליווי כיון שזה הדבר הנכון לעשות וזה לא קשה כי אפשר למצוא דרך ה'נסח טאבו' וגם ידעו מי זה דרך המתווך רק אנו לא ידענו כי לא היה לנו ניסיון אבל היא מחובתה היה לעשות את זה.

6. ביה"ד לא התייחס לטענה המרכזית שלנו ביחס לשיפוץ שעבודת חברת 'א' היא ללוות אותנו מול מנהל השיפוץ ואת זה הם לא עשו בכלל והגם שבתחילה היא טענה שהיתה בקשר איתו בהמשך היא נסוגה מכך והודתה שלא היתה בקשר איתו, ולכן זה לא רלוונטי אם י' עשה את עבודתו נאמנה או לא.

7. ולכן דעתינו היא ששווי הלווי שהובטח לנו ולא ניתן הינו 14,000 ₪ בעוד שאף הם מודים שהוא שווה לפחות 4,700 או 6000, וכיון שהם לא לקחו פיקוד על התנהלות מנהל הנכס אנו דורשים החזר התשלום על ההליך + פיצוי על הטירחה ועגמת הנפש.

החלטה:

ביה"ד קרא את הערותיו של התובע ותחילה התייחסות ספציפית לטענות התובע ולאחמ"כ ההחלטה:

לגבי הנקודה הראשונה שהיא הטענה שביה"ד לא בירר מספיק לפני שקבע ש'ליווי' מתקבל בדר"כ בחינם, אכן ביה"ד עצר את הבירור באמצע משהתברר לביה"ד שהנתבעת בעצמה מודה שיש שווי לליווי, דבר זה מופיע בטיוטת ההחלטה [שהנתבעת עצמה מודה שחלק מהכסף הולך על הליווי] כך שלא ברור לשם מה הוגש ערעור על נקודה זו, כנ"ל לגבי הנקודה השניה שניתן להוכיח שיש שווי לליווי זה לא רלוונטי לאור העובדה שביה"ד בלא"ה הגיע למסקנה זו, הגם שמנימוקים אחרים ולא על כך מגישים ערעור, לגבי הנקודה השלישית והשביעית שווי הליווי לא כל כך רלוונטי בהתחשב בעובדה שביה"ד קבע שהתובע קיבל על פניו את מלא השירות שאמור היה לקבל מהנתבעת מלבד חוסר נוחות על כך שלא ענו לו מיידית אלא היה צריך לשלוח פעמיים מייל עד שקיבל תגובה, לגבי הנקודה הרביעית טוען הנתבע שההוכחה שהעלה ביה"ד מתוך ההתכתבות בינו לבין הנתבעת כי בזמן אמת הוא סמך על י' ורק בדיעבד כשפנה לתבוע העלה ג"כ את הטענה שהיתה לו הזכות לשלש הצעות והוא לא קיבל ומשום כך דחה ביה"ד את הטענה זו, ובהקשר לכך טען התובע שאין זה נכון כי ההתכתבות שהתכתב בשעתו זה היה בקשר להחלטה אם לקנות את הדירה אבל לאחמ"כ כשרצה לשפץ לא הגיבו לו, וא"כ הרי שלא נתנו לו את האפשרות לקבל שלש הצעות מחיר כפי שהיה ראוי, משכך צריך ביה"ד לחזור להתכתבויות ולראות מה נאמר בהן וכדלהלן:

בהודעה מתאריך 25 לנובמבר 2022 נאמר:

שלום וברכה. נשמח לקבל המלצה על מנהל נכס שעושה גם עבודות שיפוץ לצורך ההשכרה כדי שנוכל לקבל ממנו הצעת מחיר לשיפוץ, אנחנו שמענו על י' אבל אנחנו מעוניינים לדעת האם הוא המומלץ ביותר מבחינתכם או שיש לכם מישהו מומלץ יותר. תודה רבה.

ועל כך הגיבה הנתבעת יומיים לאחמ"כ:

בנוגע לשיפוצניק, בהחלט ממליצה לכם על י' הוא אמין ויסודי, מה השיפוץ שאתם מעוניינים לעשות? שיפוץ בסיסי או קצת יותר?

מתוכן ההתכתבות לא נראה שמדובר בשאלה ביחס להחלטה על קניית הדירה אלא בשאלה עקרונית ביחס להשכרה כך גם עולה מתגובת הנתבעת שהיא מגיבה על השיפוץ, אלא שטוען התובע בפועל מבחינת התאריך מדובר לפני קנית דירה (שנקנתה ב8 לדצמבר) וא"כ הכוונה באותו הזמן היה על משפץ שיתכן הצעת מחיר אם לקנות את הדירה אמנם לאחמ"כ כשהגיעו לשיפוץ בפועל הוא רצה הצעות נוספות! ועל כך לא הגיבו לו, לשם כך עלינו לראות את ההודעות לאחמ"כ:

בתאריך 17 בינ' 2023 נכתב:

אשמח לדבר עם הגברת ב' (בעצמה) בהקדם האפשרי תודה רבה.

לאחר כמעט חודש (כשלא ידוע אם היתה תגובה בטלפון או לא) נכתב בתאריך 13 בפברואר:

אשמח מאוד אם הגברת ב' (בעצמה) תוכל לחזור אלי בהקדם.

למחרת הנתבעת מגיבה במייל:

מה קרה עכשיו? תכתבו לי במייל.

ועל כך הוא מגיב לה באותו היום:

אני מעוניין להתייעץ בקשר לשיפוץ, עד כמה כדאי להשקיע, אשמח לדבר בטלפון כמה דקות תודה.

אף לא מילה על הצעות מחיר נוספות, מה היה בטלפון אין לביה"ד אפשרות לדעת אבל מהחומר עולה כי כבר לפני קניית הדירה נסגר בין הצדדים הענין של י' אלא שכפי שתיאר התובע בביה"ד לאחר שבתחילה לפני קניית הדירה המליץ לו י' על שיפוץ קטן ולאחר הקניה המליץ לו על שיפוץ גדול רצה להתייעץ עם הנתבעת האם בפועל לעשות שיפוץ קטן או גדול, אבל לא זו העת בה הוא רצה הצעות מחיר נוספות בעיקר משום שהשאלה לא היתה כי הציעו לו מחיר יקר אלא כי אמרו לו שצריך לשפץ גם את המטבח, הנה כי כן גם אם נקבל את טענת התובע שעצם העובדה שההתכתבות הקודמת היתה לפני המכירה די שנבין שמטרת הבירור היתה שונה [ולא כפי העולה מתוכן ההודעה] מהמשך ההתכתבות בין הצדדים לא נראה שהיתה על הפרק בקשה להצעות מחיר נוספות, ועל כן על רכיב זה לא ניתן לבקש החזר שכן אין שום הוכחה שהוא לא בוצע.

לגבי הנקודה החמישית ביה"ד לא נכנס לשאלה מי יידע את מי שיש שני מתווכים, ביה"ד רק הוכיח מתוכן ההתכתבות שהתובע ידע בזמן אמת שאין מו"מ ישיר, אלא טוען התובע למרות שהוא ידע את זה בזמן אמת מאחר ואין הוא מומחה לכך חובת התובעת היתה לטפל בכך, ביה"ד מפנה את התובע לעיין בחלק הרלוונטי בטיוטת פסק הדין ובנימוק שאינו משתנה בעקבות הערעור, בסופו של יום מדובר בצעד שאדם סביר לא עושה אותו ולא מצופה מאדם שהבטיח ליווי להתנהל בצורה חשדנית כדי למנוע דברים שאדם סביר לא היה פועל כך עבור עצמו.

לגבי הנקודה השישית והשביעית טענת התובע שביה"ד לא התייחס לעיקר הטענה שלו שעל הנתבעת היה ללוות אותם בקשר מול השיפוצניק ואף שבתחילה בביה"ד טענו ב"כ הנתבעת שהיא היתה בקשר איתו בהמשך הם הודו שלא, אכן ביה"ד לא התייחס לכך משום שביה"ד איננו זוכר שהנתבעת 'הודתה' שלא היתה בקשר איתו, אך הטענה של התובע לענין זה לא כ"כ ברורה, האם לטענתו הנתבעת היתה צריכה ללוות אותו מול מנהל השיפוץ או שהיתה צריכה להיות בקשר עם השיפוצניק? משכך פנה ביה"ד להסכם לראות מה נאמר שם בנוגע לשיפוצניק (סעיף 8):

ניהול השיפוצים כולל: יצירת קשר עם שיפוצניק מומלץ, עד שלש הצעות מחיר. סיכום פרטי השיפוץ – מחיר, מה נדרש, תשלומים וכדומה. קשר שוטף אם השיפוצניק. שליחת מפקח בניה לבדוק את התקדמות השיפוץ.

הרי שבהסכם בין הצדדים לא התחייב ללוות אותם מול השיפוצניק אלא להיות בקשר עם השיפוצניק, ודוק, אין מדובר בסמנטיקה אלא ההתחייבות של הנתבעת לענין זה היא ניהול השיפוץ ולא ליווי של התובע כשהוא מנהל את השיפוץ. ביה"ד כאמור לא זוכר שהנתבעת הודתה שהיא לא היתה בקשר שוטף עם השיפוצניק, בניגוד למה שטענה בתחילה במפורש שהיתה איתו בקשר רציף וא"כ ככל והתובע מתבסס בתביעתו על הודאת הנתבעת ראוי להציג אותה בפני ביה"ד.

אך נראה שגם אילו לא היתה עם השיפוצניק בקשר ישיר, בניגוד להתחייבותה, הרי היא טענה בפני ביה"ד שמדובר בשיפוצניק שהיא שולחת לו לקוחות באופן שוטף ומשום כך הוא מחויב כלפיה עד שהיא מרגישה שהוא כעובד שלה [נושא שעלה הולך וחזור בטענות הצדדים] ומשכך מובן שגם אם לא היתה איתו בקשר ישיר זהו משום שהיתה בטוחה שבשל העובדה שהיא מזרימה לו לקוחות הוא מחויב לה ויעשה את הכל לטובת הלקוח, נראה אם כן שגם אם לא קיימה את ההתחייבות כלשונה להבנתה היא סיפקה את מלא השירות, ומשלא הציג התובע נזק שנעשה לו בשל כך שהיא בחרה להחליף את ההתחייבות שהתחייבה במשהו שהיא חשבה שהוא שווה ערך ללא הסכמתו לא ניתן לגבות ממנה בחזרה כסף מאחר שבפועל [אף אם נאמר שהודתה שלא עשתה את שהתחייבה, וככל הזכור לביה"ד היא לא הודתה] היא מילאה את מחויבותה על פי ההסכם בדבר שהיא היתה סבורה שהוא תחליף טוב להתחייבות שלה, שכן כאמור ההתחייבות לקשר שוטף היתה כדי לדאוג שהדברים ייעשו כמו שצריך ולהבנתה [וכך מבינים הרבה אנשים] מחויבות עמוקה של השיפוצניק לנותן עבודה הינה עדיפה בהרבה על פני קשר ישיר כך שהיא נתנה לתובע 'חלופה' טובה יותר ממה שהתחייבה.

בשולי הדברים נראה: שחלק מהויכוח בין הצדדים 'יושב' על חוסר הסכמה בין הצדדים בקשר להגדרה מהו ליווי, בעוד שהתובע הבין שהנתבעת (מטאופרית) תצעד איתו יד ביד לאורך כל הדרך, הנתבעת הבינה שעליה ל'דאוג' שהדברים ייעשו ואין צורך בליווי ממשי לאורך כל שלב אלא די בהעמדת הדברים שיפעלו גם ללא מגע ידה לאורך כל הדרך, התובע לפי הבנתו מרגיש מרומה, הנתבעת מרגישה שהיא סיפקה את מלא השירות, אין ביה"ד צריך להכריע בשאלה מה הוא ליווי שכן 'יד בעל השטר על התחתונה' וככל והפרשנות שנותנת הנתבעת למושג ליווי היא פרשנות סבירה לא יכול בעל השטר לתובע ממנה מאומה יותר מכך רק במידה ועדיין לא גמר להעביר לה את התשלומים.

משכך טיוטת פסק הדין תהפוך לסופית בעוד שלשה ימים מיום משלוח המייל כל שהתובע לא יוכיח שהנתבעת 'הודתה' בפני ביה"ד שהיא לא היתה בקשר ישיר עם השיפוצניק. במידה והתובע יוכיח ביה"ד ישקול את הדברים שוב.

בהמשך הגיש התובע ערעור נוסף (2) מהנימוקים דלקמן:

1. לא נטען שהנתבעת הודתה שלא יצרה קשר עם מנהל הפרוייקט אלא שנסוגה מטענה זו, פירוש היא טענה את זה רק פעם אחת ולא חזרה על זה שוב ושוב.

2. יש לי הוכחה שהנתבעת לא היתה בקשר רציף [הוכחה חדשה שלא עלתה עד לערעור זה] שהרי הנתבעת טענה שהיא אכן היתה סבורה שיש ממש בטענות התובע ולכן הסכימה להתפשר עמו ורק לאחר שי' כתב את טענותיו התברר לה שאין ממש בטענותיו, א"כ מוכח שלא היתה איתו בקשר ישיר.

3. לא ניתן לומר שהתחייבות החוזה לפיקוח הכוונה להמלצה על מנהל נכס כפי שמוכח מסעיפי החוזה.

4. בהמשך מתלונן התובע על כך שביה"ד נוטל יוזמה ומנסה להגיע לחקר האמת בכך שהוא בודק את ההתכתבות בין הצדדים ומבהיר שאין מכך כל ראיה שהרי מאחר שלא ענו לו למייל האחרון שהוא כתב איך ניתן לדעת שהוא לא רצה גם לבקש הצעות מחיר נוספות?

תגובה:

1. אין צורך לחזור ולטעון שוב ושוב די באמירה פעם אחת בפני ביה"ד, למעלה מן הצורך יובהר טענה זו מופיעה בטענות הנתבעת שהתובע אישר אותן כשביה"ד שאל, ולא ניסה לרגע לטעון [בזמן אמת וכנראה לא לחינם] שהתובעת נסוגה מכך, בדיוק לשם כך ביה"ד מבקש אישור מן הצדדים שאלו הן טענותיהם, כדי לא יוכל צד לומר לאחמ"כ הטענות לא כך.

2. ביחס להוכחה אכן זו תחילת הוכחה יפה, אלא שהוכחה אין כאן שהרי במילים קשר שוטף אין הכוונה שמנהל הנכס יספר כמה התייגע עם כל קליינט ששלחו לא אלא האם השיפוץ מתקדם לפי התכניות ואם יש בעיות שיש צורך לפתור אותן והוא אינו יודע לפתור אותן לבד, אם לא, די בשאלה סתמית האם הכל בסדר, ואמנם יתכן שאילו התובע היה מעלה את זה בזמן אמת הנתבעת היתה 'נשברת' ומודה שלא היתה בקשר רציף איתו, או שאומרת שאיננה יודעת בדיוק מה טיב הקשר הרציף שכן זה היה ע"י פקידה שהיתה ממלאת מקום וכיום לא עובדת איתה ולכן לקח לה זמן עד שתפסה את י' ושמעה בדיוק מה היה, ויתכן עוד עשרים תירוצים, האם יש כאן הוכחה? לא!

האם לאור העובדה שביה"ד קבע שאינו יכול לשנות את פסק הדין אם לא תהיה הוכחה ביה"ד יוכל לשנות את פסק הדין? שהרי כאמור בפסק הדין היו נימוקים נוספים, התשובה היא גם לא!

מלבד זאת כאמור ביה"ד פיצה את התובע בסכום כסף על אי טיפול בבעיותיו ולאור העובדה שהתובע לא הוכיח שנגרם לו כל נזק מאי קשר רציף נראה שסכום הפיצוי מכסה גם טענה זו.

3. אכן ביה"ד לא כתב שזו כוונת ההסכם אלא שבדיעבד לאחר שכבר נעשה לא ניתן ל'זכות' את התובע כשהנתבעת טוענת שהיא נתנה לו משהו חילופי, ומבחינת הצרכים הדבר החילופי אכן מכסה את צרכיו של התובע.

4. אכן ביה"ד לא יודע מה עוד רצה התובע, ביה"ד יודע מה רצה התובע בזמן אמת, ועל בסיס זה ביה"ד פוסק, שהרי בידוע שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות. והעובדה שמייל אחד לא נענה איננה מצדיקה פיצוי, והעובדה היא שבפעמים הקודמות הוא נענה.