נזילת מים מדירת עליון לתחתון
הרב בר-אלי אריאל
הרב פנדל דוד
על הנתבע לשנות את מסלול הצנור בתוך שלושים יום לפי אחת מן ההצעות שהעלה ביה"ד.
על התובע להשתתף בשליש מההוצאה של העברת בצינור.
רקע עובדתי
התובע והנתבע מתגוררים בשתי דירות זו למעלה מזו. ישנו צינור ניקוז של מים מהדירה העליונה אשר עובר דרך הדירה התחתונה. בעבר, הצינור עבר דרך הדירה התחתונה בצורה מסויימת. במסגרת שיפוצים שנעשו בדירה התחתונה שונה מהלכו של הצינור בהסכמת בעל הדירה העליונה, שהוא הנתבע. בתקופה האחרונה, בתקרתו של התחתון נגרם נזק לתקרת הגבס של התחתון התובע, עקב נזילת מים. שני הצדדים פנו לבה"ד.בהצעת הפשרה הסכים העליון להסיר את חיבור מי מכונת הכביסה שחיבר לצינור זה על מנת להקטין את הלחץ בצינור, וכך עשה.
לאחר זמן קצר שוב נוצרה נזילה בדירתו של התחתון והנזק לתקרת הגבס כעת הוא משמעותי יותר. בדיקה של בעל מקצוע העלתה שנזילה זו נוצרה כתוצאה מסתימה בצינור הנקוז מחמת שיירי מאכל וכד'. הצינור נוקה והנזילה פסקה.
בית הדין קבל חוות דעת מקצועית ולפיה הנזילה עלולה להתרחש בעתיד ג"כ מחמת מבנה ה"קופסה" שהמים מתנקזים לתוכה (כנראה שהיא נזוקה כתוצאה משינויים שנעשו בה). נתקבלו שתי הצעות מעשיות משני בעלי מקצוע:
א. להעביר את הצינור דרך ארון המטבח של העליון החוצה באופן שאינו מגיע כלל לדירת התחתון (עלות 1000 ש"ח).
ב. להוציא את הצינור דרך הקיר לגג השכן ומשם לצנור הראשי (עלות 2000 ש"ח).
תביעות בעלי הדין וטענותיהם
התובע דורש מהנתבע (העליון) להרחיק את נזקיו ממנו ולהבטיח שלא תהיינה נזילות גם בעתיד. כמו כן, הוא תובע תשלום עבור תקרת הגבס שנהרסה כתוצאה מהנזילה.
הנתבע טוען שינוי מהלכו של הצנור נעשה ע"י התובע ולתועלתו בלבד. אומנם הוא הסכים לשינוי, אך לא באופן שנעשה אלא באופן שהיה מונע את הנזילה.
לגבי נזק תקרת הגבס, מלבד הטענה שהשינוי נעשה על ידי התובע בצורה לא טובה, טוען הנתבע שאינו אמור להיות אחראי לכך שהתובע החליט לשים תקרת גבס.
לגבי הצעת בעלי המקצוע טוען הנתבע שמבחינתו יש להחזיר את המצב לקדמותו לפני השינוי. הוא מסרב לקבל את האפשרות להעביר את הצנרת דרך ארון המטבח מחמת שהדבר מקלקל את הארון. כמו כן, הוא טוען שאינו אמור לשאת בהוצאות.
בירור הדין
יש לדון על שלושה נושאים:
א. האם כטענת הנתבע, לאור השינוי, האחריות על התובע.
ב. חובת תשלום על נזקי תקרת הגבס.
ג. על מי מוטלת חובת הרחקת נזיקין.
האם מחמת השינוי, האחריות על התובע?
ראשית נתייחס לטענת העליון שהצנור הושם באופן כזה לצורך התחתון, ואילו היה במצב הראשון לא היה מתרחש הנזק. נראה שכיון שהשינוי נעשה בהסכמת העליון אנו רואים את המצב החדש שנוצר כמצב שעליו יש לדון בלא אפשרות להחזיר את המצב לקדמותו.
לגבי טענת העליון שהוא הסכים לכך שהצנור יהיה קבוע בקיר ולא תלוי באוירו של התחתון, התייעצות עם בעלי המקצוע העלתה שהדבר לא היה משנה, כיון שנזילת המים נוצרת מחמת הצטברות המים בקופסא מחמת סתימה, גם אם הצנור היה קבוע בקיר המצב לא היה משתנה.
בחוות דעת המקצועית נאמר ששינויים שנעשו בקופסא עצמה ע"י שימת צנור מכונת כביסה והוצאתו, גם הם יכולים לגרום לנזילה שנוצרה.
יסוד החיוב עבור ההזק
במקרה שלפנינו ישנם נזקים שנגרמים ע"י מים היוצאים מהעליון אל תקרת התחתון, שניזוקה. יש לדון האם יש כאן סיבת חיוב מצד אדם המזיק או מצד ממון המזיק.
נראה שנזקי אדם המזיק אין כאן, כיון שהנזק המדובר לא נוצר מחמת ירידת מים באופן ישיר לתקרת התחתון מיד בפתיחת הברז, אלא הם מצטברים בצנור הנקוז ומשם יורדים לתקרת התחתון, ומבואר בב"מ (קיז.) שבכגון זה אין זה בבחינת "גירי דיליה" 'חצים שלו'- מעשיו הישירים של האדם.
מדין ממון המזיק נראה שאין לחייב לשלם, כיון שנפילת המים היא לאונסו של העליון, דהיינו, באופן שלא היה מוטל עליו לחשוש שיזיקו. יש לציין שקודם השינוי לא היו נזילות במשך תקופה ארוכה, על כן לא העלה הנתבע על דעתו כלל שעשויה להיות נזילה. א"כ אפילו נחשיב את המים כאש, כאן נפילת המים למטה היא לאונסו של העליון שהרי לא ידע על נפילתם, וכאשר נודע לו על נפילת המים הוא הפסיק להשתמש בברז, בכגון זה אין לחייבו כמבואר בשו"ע (תיא ב).
על כן, הנתבע פטור מהנזקים שנגרמו לתקרת הגבס.
הרחקת נזיקין
השאלה היא אם ישנה חובה על העליון לשנות את מהלך הצנור מחמת חובת הרחקת נזיקין, שהרי לפי חוות דעתם של בעלי המקצוע כל פעם שתהיה סתימה אצל העליון, המים ירדו לתחתון בלא אפשרות של העליון לדעת מכך. יש לדון אם כן על חובת הרחקת נזיקין?
כתב השו"ע (קנה כ'):
ראובן חפר גומא בחצירו שמי גשמים יקלחו לתוכה, וכשרבו המים בוקעין ועוברים דרך חומות מרתף שמעון, חייב ראובן לסלק היזקו.
מקור הלכה זו הוא מתשובת הרא"ש (כלל קח י), ועולה ממנה שעל המזיק להרחיק היזקו גם בנזק עקיף. לכאורה הלכה זו סותרת את האמור לעיל בשו"ע, שהרי כאן הנזק אינו ישיר ואעפ"כ ישנו חיוב הרחקה על המזיק.
הרא"ש עצמו בתשובתו התייחס לכך וכתב שמה שהוטל על הניזק להרחיק את עצמו זהו בהוצאה מועטת כגון עשיית מעזיבה, אך בהוצאה מרובה על המזיק להרחיק את עצמו. דברי הרא"ש הובאו להלכה גם בנתיבות המשפט (שם סק"ג) .
נראה שהנדון דידן דומה להלכה זו שהרי מדובר בהוצאה מרובה 1000 או 2000 ש"ח, א"כ על העליון להרחיק עצמו. אך עדיין אין הדבר ברור להחשיב זאת כהוצאה מרובה, לכן נראה שאת הוצאת הרחקת הנזק יש לחלק באופן ששני שליש מוטל על העליון ושליש על התחתון.
החלטה
הנתבע פטור מלשלם על נזקי תקרת הגבס .
על הנתבע לשנות את מסלול הצנור בתוך שלושים יום לפי אחת מן ההצעות:
א. להעבירו דרך הארון כלפי חוץ .
ב. להוציאו החוצה דרך חור בקיר.
על התובע להשתתף בשליש מההוצאה של העברת בצינור, כאשר ההצעה הראשונה 330 ₪, או ההצעה שניה 660 ₪ .
"והאמת והשלום אהבו".
באנו על החתום:
