טענות שונות נגד עובד בשיפוץ

תשס"ג/17

התובע: מר א', בעל דירה שהזמין עובד לשיפוץ.

הנתבע: מר ב', עבד בשיפוץ.

אודות: שיפוץ בדירתו של א'.

בית הדין בשעתו כבר שמע את הצדדים, אולם התובע טען שלא שמעו אותו די ולכן רצה עוד בירור ואלה הן עיקרי הטענות.

הסבר רקע: מר א' ביקש ממר ב' לשפץ בדירתו עבודת אינסטלציה, ב' אינו אינסטלטור מקצועי בתחום הפרטי, הוא מבצע בדרך כלל עבודות בעיריה, אולם בגלל היותו קרוב משפחה של שכנו והלה המליץ עליו ביקש א' שיעשה את העבודה, וב' נאות לאחר הפצרות, וכעת התגלו חילוקי דעות ביחס לטיב העבודה, גובה התשלום עבורה והתשלום עבור החומרים ששימשו את ביצוע העבודה.

טענות הצדדים:

התובע: לב' לא מגיע 1,000 ש"ח על העבודה הראשונה, כי הוא לא פועל מקצועי בתחום הזה. כמו כן נגרמה עגמת נפש גדולה לי ולאשתי ואני מבקש פיצוי.

כמו כן תבע מספר דברים כפי שיפורטו להלן.

הנתבע: אני אמרתי שאיני מומחה בעבודות שכאלה, אני עובד עם טרקטור ולא באינסטלציה ביתית, עשיתי לחמי עבודה אבל איני עובד אצל אנשים אחרים, לאחר בקשות גדולות הסכמתי כדי לעזור לבחור וקבעתי מחירים מוזלים ביותר, וחלק מן העבודות שביצעתי עשיתי בחינם ממש.

העבודה שאמור הייתי לבצע היא:

התקנת צנרת מים חמים וקרים וסידור דלוחין בחדר אמבטיה לאמבטיה.

התקנת צנרת לכיור.

התקנת אמבטיה, עבור עבודה זו בקשתי סך הכל 2000 ש"ח, 1,000 לי ו 1,000 לעובד נוסף.

עבור מר ב', הסכום הוא פחות מחצי ממה שעולה עבודה שכזאת, וכל זה בהתחשבות בצער שנגרם לא' עם הפסקת עבודתו של הקבלן הקודם.

א' היה אמור להביא את כל החומר הדרוש ואני מבצע רק את העבודה.

סיכום הטענות הנוספות:

מכאן ואילך טענות התובע ותשובות הנתבע, יובאו לשם הנוחות, כשהן משולבות זו בזו על פי סעיפי התביעה.

א.    שיחזיר לי סך 1100 ₪ שהוספתי לו על פי בקשתו כדי שיגמור את העבודה ותוספת זאת לא מגיעה לו כי לא סיים את העבודה.

תשובת הנתבע: ביקשתי תוספת משום שהוא הוסיף לנו עוד עבודה בחדר השני, הכנת צנרת ועוד כמה פעולות. הייתי אמור לבקש יותר מ 1100 כי הוא אמר שיעשה את החנוכיות אולם לא עשה ואחר כך התלונן עלי שלא עשיתי.

ב.     החזר 300 ₪ של מעמד לדוד, כי אני ביררתי אצל טובול חברה לבניה שהעלות היא פחות ממאה שקל.

תשובת הנתבע: כך שילמתי לסוחר עפ"י אישורו של א' שאישר לי להביא בסכום זה, או עפ"י מה שאני אמצא.

ג.       1300 ₪ עבור דוד שני שלא היה צריך להתקין רק לבדוק אותו אם הוא תקין והוא תקין, ויש בו בעיה קטנה שהתיקון יכול לעלות 100 ₪.

תשובת הנתבע: אמרתי לו שאיני יודע לבדוק ורק להתקין והוא אמר לי להתקין עשיתי על פי דיבורו.

ד.      900 ₪ עבור הקולט,  הנתבע ביקש 1000 ₪ ובטובול זה עולה רק 800 ₪.

תשובת הנתבע: כך שילמתי לסוחר על פי בקשתו של התובע. כמו כן מעמד לדוד השני (300) כמו באות ב'.

ה.     ברז פורק לחץ (150 ₪) שלא הותקן בדוד אחד כלל ובשני השתמש בישן.

תשובת הנתבע: אני חושב שהתקנתי שניים, אחד ישן ואחד חדש, אבל אם לא, אני מוכן להתקין, בתנאי שישלם לי את עלותו.

ו.       על עבודה שלא בוצעה כלומר, העובדים התבטלו שעתיים וחצי ולפי הטבלה סכום 

         זה מסתיים ב 837.5 ₪ כל עובד לפי היחס שקיבל.

תשובת הנתבע: עבדתי לפי קבלנות ולא לפי שעות, וחוץ מזה השעתיים וחצי שהתובע טוען שנגרם לו נזק זה היה זמן הובלה שהתובע ביקש שנעשה עבורו, ולגבי פורק הלחץ שלדברי התובע הותקן הפוך אני מוכן לסדר.

ז.       אני הבאתי פועל שיסדר כמה תיקונים בדירה ואני דורש שב' ישלם עבור זה.

תשובת הנתבע: הוא היה צריך לקרוא לי ואני הייתי מסדר והיות והוא מעדיף את הפועל, עליו לשלם.

התובע מצא סתירות בדברי הנתבע כפי שמבואר במכתב, דברים המערערים את נאמנותו.

ב', תובע שא' ישלם לו סך 500 ₪ דמי הובלה שעד עתה לא תבע ממנו.

ע"כ עיקר הטענות. הצדדים חתמו על שטר בוררות כדין.

בירור הדין

עומדות בפנינו תביעות וטענות שכנגד ועלינו לדון כיצד להתייחס אליהן.

אונאה בקבלן שהודיע שאינו מומחה

מה שא' טוען שלא מגיע לב' סכום של 1,000 ש"ח כי הוא לא מומחה, מצד הדין אין מקום לטענה זו אפילו אם זה היה נכון, קודם כל הוא ידע מראש שהוא כזה והסכים לסכום הנ"ל, וכעת אינו יכול לטעון אונאה. בפועל שכיר ודאי שאין טענת אונאה כמבואר בשו"ע חו"מ סי' רכ"ז סע' ל"ב. ובקבלן ישנה מחלוקת הפוסקים, והקבלן יכול לומר קים לי ואי אפשר להוציא מידו, עי' שו"ע חו"מ סי' רכ"ז סע' ל"ו ובהגהת רע"א. אולם בנידון דידן לפי דברי הנתבע כל הסכום של 1000 ש"ח הוא מלכתחילה נמוך ב ½ מהמקובל בשוק.

א.    היות והנתבע טוען שהתוספת היתה עבור עבודה נוספת בחדר השני, הכנת צנרת ועוד פעולות והלה הסכים לכך, אין לחייב את הנתבע בהחזר היות וישנה הכחשה גלויה.

ב.    היות והנתבע טען ששילם את המחיר על פי אישורו ואצל הסוחר הנ"ל ככה זה עולה, קשה לטעון שיש כאן אונאה.

ג.     גם כאן הנתבע טוען שהוא התקין את הדוד השני על פי הזמנתו ואישורו של א', ואמר לו מפורשות שאינו יודע לבדוק, לכן יש לדחות טענה זו.

ד.    גם לטענה של עלות הקולט היות והוא טוען שעשה על פי הוראתו של א' אין לבוא אליו בטענות.

ה.    ביחס לברז פורק לחץ: זה נושא שניתן להבדק אם יש שני ברזים ולכן על ב' לבוא לראות ואם לא התקין, רק אחד אזי הוא צריך להתקין את השני על חשבונו כי הוא בעצמו טען שחושב שהתקין שנים ואזי העלות היתה כבר כלולה בסכום שקיבל ולכן גם כעת אין מקום לדרוש תשלום נוסף.

ו.      על תביעת התובע אודות שעות בטלה ששולם עבורם, בית הדין סבור שהעבודה כאן משולמת לפי קבלנות ולא כמו בשכירות ולכן אין לחשב את שעות הבטלה, ומה גם שלדברי הנתבע זה היה עבור הובלה שבוצעה עבור א', אם ישנו ברז לחץ שהותקן הפוך ודאי שב' חייב לתקנו.

ז.     מה שא' תובע מב' שישלם עבור הפועל שהביא היות וב' מצדו היה מוכן לתקן בעצמו וא' מטעמים שלו הביא פועל אחר, אין לפי דין תורה מקום לחייב את הנתבע לשלם עבור הוצאות שעשה התובע על דעת עצמו מבלי לקבל אישור מהנתבע.

מה שב' תובע כעת דמי הובלה, נראה לבית הדין שאין מקום לתביעה זו היות ובטענות הקודמות הכל היה כבר כלול במחיר שהוא קיבל, ולכן זו טענה חדשה שאין מקום לחייב עבורה.

מה שהתובע טוען שנמצאו סתירות בדברי הנתבע ולכן יש מקום להטיל ספק בנאמנות שלו, בית הדין אינו עוסק כעת בתעודות יושר, אלא דן לפי הטענות שהובאו לפניו ורק לפיהן ולא לפי שיקולים נוספים.

בית הדין סבור שבאמת נגרמה עגמת נפש גדולה למשפחת א', ולפי תורת ישראל ודאי שאסור לגרום צער ועגמת נפש לאדם יהודי, אבל אין לחייב עבור זה תשלום ממוני. בית הדין סבור שמר ב' ימצא את הדרך לפייס את מר א'.

לסיכום: הנתבע יתקן את ברז הלחץ ההפוך ואם יש צורך יתקין עוד אחד.

שאר תביעות התובע נדחו.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

        הרב דוב ליאור                 הרב אהרון אליהו               הרב שלום אילוז