טענות נתבעים רבים בבית הדין
הרב לוין אברהם דב
הרב סלומון יעקב חיים
פד"ר ירושלים כרך ב' עמ' טו-טז תיק מס׳ 126־ נג
בהרכב
הדיינים: הרב
אליהו קצלנבוגן, אב״ד; הרב אברהם דב לוין; הרב יעקב חיים סלמון.
פס״ד בתובע אחד מכמה נתבעים שדורש מהם למנות
טוען אחד לכולם
התביעה
תובע
אחד תבע בדין כמה נתבעים שמפריעים לו ומנסים לנשלו מעבודתו, וכשבאו לדין, תובע שלא
יבואו כולם לדין כנגדו, אלא ימנו תובע אחד לכולם, או לחילופין שיטענו כל אחד לחוד,
אבל בשעה שיטען אחד מהם יצאו השאר מביה"ד, ומסתמך על דברי הטור חו"מ סי'
יז.
פס"ד
כל אחד מהנתבעים רשאי להשתתף בכל מהלך הדיונים, אך ימנו טוען
אחד לכולם.
נימוק הלכתי
דין
תובעים רבים כנגד נתבע יחיד
פסק בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סי' שלג, והובא במרדכי שבועות סי' תשסא:
ש"השותפים אין להם לישב שם כולם כשאחד מחבריהם טוען עם היחיד, ודאי טענותיו דשמעון טענה דקא מסתתמי טענתיה, דשנים או שלשה יודעים להערים יותר מן האחד, ואיכא למיחש נמי לדידהו דלמא מרמזי אהדדי כשישמעו טענותיו של הנתבע ויערימו יותר מאילו היה אחד מהם לבדו טוען עמו, ועוד דקמסתתמי טענתיה כדפי' דדמי עליה כאריה ארבא, וכי מותר להרביץ אריה בבי"ד כדי שיראהו הנתבע וידאג מלפניו ויסתתמו טענותיו, ודבר פשוט דלא גרע מאחד לבוש איצטלא ואחד לבוש סמרטוט שאומרים לו לבוש כמותו וכו', הלכך השותפים יבררו להם אחד שיטען בשביל כולם או כל א' יטען בפני עצמו וילך לו, ושוב יטען השני וכן השלישי וכו'".
וכ"פ בשו"ת הרשב"א ח"א סי' אלף קז, ושו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תשנג, ושו"ע חו"מ סי' יז סעי' ד.
דין
תובע יחיד כנגד נתבעים רבים
ויש לדייק שהראשונים מדברים כשהיו התובעים רבים נגד נתבע יחיד, ויש לדון אם ה"ה
להיפך כשהיו הנתבעים רבים כנגד
תובע יחיד, משום שיש לחלק ולומר שאם תבע היחיד כמה נתבעים לדין אינו יכול לומר
נסתתמים טענותי, שהרי הוא זה שהזמין את כולם לדין.
נתבעים
רבים שאינם שותפים
ונראה
שאף אם נאמר שהתובע כמה שותפים יכול לדרוש מהם שיטען אחר לכולם, זה דוקא כשתובע
אותם על עסק השותפות ועל אותו ממון, אבל במקרה דידן שכל אחד מהנתבעים נתבע בפני
עצמו על כך שמפריע לתובע בעבודתו, כל אחד וטבעו וכוונותיו עמו, בזה בודאי אין
התובע יכול לדרוש שיטענו כולם ע"י אחד, שאע"פ שיש בהם צד השווה שכולם
מפריעים לו, אבל לא ראי זה כראי זה, ולפיכך דין הוא שיהיה כל אחד מהנתבעים רשאי
להשתתף בדיונים ולטעון לעצמו, אם כי למען הסדר רצוי שימנו כולם טוען אחד, והוא
יטען הטענות שיש לכל אחד ואחד, במעמד כולם.
ועי' שו"ת רדב"ז שם שכתב:
"וכללא דמילתא, אי טעין קמסתתמן טענתאי, ויראה לבי"ד שיש ממש בדבריו אפי' בדרך רחוקה, שומעין לו". עכ"ל.
הקלטת
דיון בבית הדין שמפריע לצד השני
ועובדא הוי בביה"ד בתובע שבקש להקליט את
טענות הנתבע במכשיר הקלטה, וטען הנתבע שהמכשיר מפריע לו בכך שגורם לו לחשוש לדבר,
ופסקנו עפ"י כללו של הרדב"ז לשמוע לבקשת הנתבע שלא להקליט את הטענות.