באיזה זמן ביום משתנה השער היציג של הדולר?

ביה׳׳ד לעניני ממונות שע״י הרבנות הראשית לירושלים כרך ב' עמ' כה-כו

בהרכב הדיינים: הרב ברוך יצחק לוין(זצ״ל), אב״ד; הרב אליהו קצלנבוגן שליט״א; הרב חיים הרצברג שליט״א.

פס״ד בחיוב תשלומים לפי שער יציג

השאלה

אם התחייב לשלם דולרים לפי שער יציג, וזה ידוע שבשער הקבוע הוא משעה שתים עשרה בצהרים עד למחרת בשעה שתים עשרה בצהרים, כשהכניס בבנק לזכות המקבל בתשע בבקר, האם לחשוב את שער היציג של אתמול אחרי שתים עשרה, או של היום אחרי שתים עשרה.

המקורות בהלכה

הנה בערכין כ"ח ב':

"שדה היוצאה לכהנים ביובל נותנין למשמר שפגע בו יובל. איבעיא להו פגע בו בשבת שמתחלפים המשמרות וחל בו יום הכפורים לאיזו יתן, אמר רבי חייא בר אמי משמי' דחולפנא נותן למשמר היוצא שברשותו התחיל היובל אמש".

ולפי זה גם בנידון נותן לפי שער היציג של אתמול שכבר חל שער היציג בשעה שנתן, אבל הספק יהיה אם כתב בפירוש לפי השער היציג שיבא, האם הכונה שיבא אחר הצהרים, או הכונה שיבא עד לפני הצהרים, ובכלל דבר ידוע הוא שישנן תנודות בשער יציג פעם עולה ופעם יורד, כשיעלה אחר הצהרים, יתבע לפי השער של אחה""צ, וכשירד אחה"צ יעמיד את השער כפי שהי' לפני הצהרים, לכן מה שרשם על הקבלות את שער היציג אין אתנו יודע לאיזה שער יציג התכוון, אם לשער שלפני הצהרים או לשער של אחרי הצהרים, ויתכן שרשם את השער שכדאי לו למוכר, וצריך התובע להוכיח מהבנק איזה שער היה באותו היום שקבל את הכסף לפני הצהרים ואחרי הצהרים, ומה גם שרשם המוכר שער יציג שאחרי כמה ימים שקבל הכסף, לכן בכלל אין לסמוך כלל על הרשימות שלו. ולהלכה הבאנו ששער היציג הוא ממשמר היוצא.

נוסף לזה, ידוע כי התנודות בשער יציג, רגיל, יום עולה ויומים יורד וכך חוזר חלילה, ובסופו של דבר יציג כמו שהיה בתחלה, איך יתכן שבמשך כמה חדשים יהי' הפרש גדול כמו שתובע התובע, ויש להניח כמעט בודאות שתפס רק המקרים שעלו אחה"צ ולא מה שירדו אחה"צ, ומסתבר כיון שיתכן עליה אחה"צ כמו שיתכן ירידה אחה"צ, לא כתב לפי שער יציג שיבא בדוקא, ואם לא כתב מה שכתב בדוקא, הלא להלכה כבר ביררנו מסוגיא דערכין כ"ח, שצריך לשלם לפי שער יציג של אתמול, אחר שתים עשרה.

ובקצרה, לפי הדין שער יציג אם שלם לפני שתים עשרה בצהרים, הוא לפי השער של שתים עשרה אחה"צ של אתמול, אלא התובע בא מחמת התנאי, והתנאי הוא לאו דוקא לטובתו של המוכר התובע, מחמת התנודות, ואפילו נאמר שזה תנאי אף שלא כפלו, מ"מ כיון שלא בהכרח התנאי לטובתו הרי זה פטומי מילי בעלמא. ודוקא כשהתנה בשעת חלות המקח ובתחלת הדברים פתח המוכר וכו', כמבואר ב"מ ס"ו א, עי' תוד"ה פטומי מילי בעלמא וכו' אבל כשעמדו על סוף הקניה והתנאי היה על התשלומים, הרי זה פטומי מילי בעלמא כאלו לא היה שום תנאי, ובלי תנאי ודאי שורת הדין כמבואר ערכין כ"ח ב'.

הרב ברוך יצחק לוין.