שומת עבודה של אינסטלאטור שהפסיק באמצע ביצוע העבודה

תשס"ד/9

התובע: מר א', אינסטלאטור.

הנתבע: מר ב', מזמין עבודה.

בנושא: עבודת אינסטלציה בביתו.

טענות הצדדים:

התובע: ב' הזמין אותי לבצע עבודת אינסטלציה בביתו, באתי ראיתי ונתתי הצעת מחיר, לאחר דין ודברים סוכם על 8,500 ש"ח. העבודה היתה אמורה להתבצע בשני שלבים, הכנת צנרת שלב א', ואז הוא אמור היה לשלם לי 6,000 ש"ח. לשלב ב', התקנת כיורים וברזים, התשלום השני 2,500 ש"ח. לקראת כמעט הסיום של שלב א' גילתי שישנה בעיה בחיבור קו הביוב הביתי, ואמרתי שזו עבודה נוספת ודרשתי עוד 1,500 ש"ח, כי קו הביוב שקע ואיני יכול להתחבר אליו (לשאלת בית הדין, מה איכפת לך שתתחבר לקו הנוכחי ואם תהיה סתימה אזי הוא יספוג את זה, תשובה: איני יכול לעשות דבר לא תקין).

הוא שילם לי סך 4,000 ש"ח עד כה ואני תובע שישלם 80% מערך העבודה עד כה, דהיינו עוד 2,800 ש"ח ואיני רוצה לעבוד עבורו יותר, נוצר מצב של הרגשת אי יושר מצדו כלפי ויחס נוקשה כלפי.

הנתבע: נפגשנו פעמים ואמרתי לו שיש לי דוד בשם מ' והוא אמור להיות מפקח על העבודה ואת הנושא הכספי אני מטפל בלבד. בזמן המו"מ הוא לחץ לקבל את העבודה ואמר שיש לו כבר את החומרים מוכנים. הבאתי עוד שני בעלי מקצוע והם אמרו שניתן להתחבר לקו הביוב גם במצב הנוכחי, איני מבין מפני מה לא המשיך בשאר העבודה שאינה קשורה ישירות להתחברות לביוב.

מ' המפקח: אמרתי לו שיבוא ויראה במנולים אם יש בעיות, ואמר שהוא בעל מקצוע ואין מה לדאוג. בעל מלאכה אחר בא וראה ואמר שבסכום 700 ש"ח ניתן לתקן את הבעיה בקו הביוב, הוא פגע באמבטיה ועוד כמה נזקים בחיבור של דוד השמש, ועשה רק 21 נקודות מים. לדעתי שווי העבודה שביצע בסך 3,500 ש"ח בלבד.

התובע: האמבטיה היא מפח צבוע והוא ויתר על זה ואמר לא נורא, ובדוד שמש הוא לא עמד בלחץ ולכן יש נזילה, ואני מוכן לתקנו.

ע"כ עיקר הטענות הצדדים חתמו על שטר בוררות. 

בירור הדין

עומדות בפנינו שתי תביעות של התובע:

א.    תשלום בסך 2,800 ש"ח שלפי ערכו זהו 80% מסך הכלול של עלות העבודה.

ב.     רצונו שלא להמשיך ולעבוד ולסיים את הפרוייקט.

 הפסקת עובד באמצע ביצוע העבודה

הנה ביחס לטענה השניה ודאי שזו זכותו של פועל או קבלן להפסיק עבודה, כי חז"ל אמרו שזו זכות בסיסית של אדם שאינו עבד (שו"ע חו"מ סי' של"ג סע' ג'). אמנם בהלכה ישנה הבחנה, שבדבר האבד חייב הפועל לשאת באחריות, ובקבלן שמים את עלות הנשאר, עי' שם סע' ז'. אולם בנידון שבפנינו לא הועלתה טענה זו על ידי הנתבע, ולכן בית הדין לא נזקק לבירור בנושא.

שומת מומחה לשווי העבודה ונזקי העובד

אולם ביחס לתביעה שתובע מר א' שישלמו עוד 2,800 ש"ח, שלטענתו זה הוא השווי של העבודה שביצע עד כה, ישנה טענה שכנגד מצד הנתבע שמעריך את עלות מה שנעשה רק 3,500 ש"ח. כמו כן ישנה טענה על נזקים שנגרמו תוך כדי עבודה, שבירת האמבטיה, ודליפה בדוד שמש, ועוד כמה דברים קטנים. אמנם לא פורט היקף הנזק ושוויו. מבחינה הלכתית נזק שנגרם לרכוש בעל הבית ע"י הפועל או הקבלן הוא באחריות הקבלן (עי' שו"ע חו"מ ש"ו סע' ב'). ולכן בנידון שבפנינו סבור בית הדין שאין לחייב את הנתבע ביתרת התשלום, היות והוא מכחיש, והמוציא מחברו עליו הראיה. אבל גם אין לחייב את התובע להחזיר את 500 ש"ח שלטענתו מגיע לו יותר והוא מחוזק בהם בהיתר. כמו כן אין לחייב את הנתבע כי יש מקום לקיזוז עבור הנזקים שנגרמו. אבל התובע יתקן את הנזילה בדוד השמש בלבד, כי הוא גם הביע את רצונו בכך.

לסיכום:

א.    אין לחייב את הנתבע בתשלום נוסף.

ב.     התובע יתקן את הנזילה בדוד השמש תוך שבוע ימים, ולא יחזיר 500 ש"ח כפי תביעת הנתבע.

בית הדין מקוה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

          הרב דוב ליאור                   הרב שלום אילוז                      הרב ישראל הירשנזון