הנחת צנרת שהתברר שדורשת יותר עבודה מששוער
הרב אליהו אהרון
הרב הירשנזון ישראל
תשס"ד/11
התובע: א', קבלן.
הנתבע: ב', מזמין העבודה.
בנושא: תשלום עבור הנחת צנרת.
טענות הצדדים:
התובע: קבלתי מב' הזמנה להנחת צנרת לצורך התקנת ברז כיבוי, ב' אמר שיביא לי מפה האמורה להצביע על מיקום צינור המים של הישוב שאליו צריכים להתחבר, וגם אמר לי בערך את מקום הצינור. היות והמפה לא היתה מדויקת העבודה נמשכה עוד יום, כי הייתי צריך לחפש הרבה אחרי הצינור וזה ייקר את העלות. סוכם בינינו על סכום של 3,000 ש"ח ואני תובע עוד תוספת, בתור פשרה 2,000 ש"ח כי צריך לשלם לפועלים שעבדו אתי.
הנתבע: אני מגיש תביעה נגדית בסך 4,500 ש"ח, 2,500 ש"ח עבור הוצאות טרקטור, ו 2,000 ש"ח עבור כיסוי מקום החפירה.
אני הזמנתי קבלן להנחת צנרת, לדעתי זה כולל הכל. ואחר כך לאחר סגירת המיכרז העלה את נושא הטרקטור, אנחנו היינו לחוצים אז שלמתי עבורו, המפה שהבאתי לו זאת היא המפה ואין אחרת. כל קבלן לוקח קצת סיכון. לא היתה לו עבודה נוספת גדולה, בסך הכל ½ 4 שעות היו שם הפועלים, וכן שתו קפה וגם הוא בתחילה ביקש רק 1,000 ש"ח.
התובע: המפה לא היתה מדויקת, וחשבתי שנחפור שנים שלושה מטרים, אבל לא עשרים מטרים, מרחק כזה לא עלה בדעתי.
עד כאן עיקר הטענות הצדדים חתמו על שטר בוררות.
בירור הדין
עומדות בפנינו שתי בעיות עיקריות.
א. האם הקבלן יכול לטעון לאחר שקיבל עבודה שהיתה כאן טעות בהערכה והעלות היא גבוהה יותר?
ב. קבלן שמקבל ביצוע עבודה, ולא דובר על פרטים. כשמתגלים חילוקי דעות האם הדבר כלול בפרויקט, על מי חובת ההוכחה?
טעות בהערכת עבודה
הנה לגבי השאלה הראשונה קיימא לן שאין אונאה לפועלים. ולדעת מרן המחבר שו"ע חו"מ סי' רכ"ז סע' ל"ו בקבלן יש אונאה, שאם שכר חייט לתפור בגד בארבע זוזים ובשוק זה עולה שמונה, יכול לטעון אונאה. והרמב"ן והרשב"א חולקים, ע"ש ברע"א. אולם כל זה באם חילוקי הדעות הם בשווי ערך העבודה, אבל אם מסר עבודה לקבלן, ואחר כך התברר שישנה עבודה קשה וגדולה ממה שחשבו בהתחלה, לכולי עלמא יכול לטעון ולדרוש שכר גבוה יותר, לפי הערכת מומחים (עי' ערוך-השלחן חו"מ סי' של"ג סע' כ"ז).
בנידון שבפנינו היות והעבודה נמשכה כמעט עוד יום ודאי שהיתה כאן טעות בהערכה ראשונה וממילא זכותו של הקבלן לדרוש תוספת כי לא ידע היכן הצינור והקדיש הרבה זמן על חיפושו.
חובת ההוכחה על פרטים הכלולים בביצוע עבודה
ביחס לבעיה השניה: בית הדין בירר אצל קבלן גדול וכן אצל מפקח על פרויקטים, שבדרך כלל מדברים מראש מה כלול בעבודת הקבלן אולם אם לא דובר מפורשות כמו במקרה הנידון, הנחת צנרת מים אינה כוללת בתוכה גם חפירה בייחוד אם צריכים לחפור באמצעות טרקטור כי זו עלות גבוהה. כמו כן ניתן כאן להסתייע עם מה ששאלו חז"ל במקח וממכר, אם מכרו צמד האם זה כולל גם את הבקר, עי' שו"ע חו"מ סי' ר"כ סע' ח', ואמנם אנו פוסקים שאין הדמים ראיה ע"ש, אבל ראה שם ברמ"א הגבלות לדין זה. בנידון שלפנינו שעלות העבודה שביקש הקבלן ועלות הטרקטור הם קרובים, לא יתכן שהקבלן יספוג את העלות הזאת שאם כן נמצא שהוא עובד לריק. כמו כן עצם הדבר שהמזמין שילם לטרקטור, זה מראה שהוא הבין שזה צריך להיות על חשבונו.
מכל האמור לעיל נראה לבית הדין שעל מהזמין לפצות את הקבלן עבור עבודה נוספת בתור פשרה בסך 1,200 ש"ח, ואת עלות הטרקטור וכיסוי החפירה יספוג המזמין כי הוא היה צריך להביא את הטרקטור, וממילא כל ההוצאות הנובעות מכך עליו.
לסיכום: המזמין ישלם לקבלן עוד 1,200 ש"ח.