חוזה לתיקונים ובניית שלד

תשס"ה/16

התובע: א' א', קבלן.

הנתבעים: משפחת ב', מזמיני העבודה.

בנושא: תשלום עבור בניית שלד לבית.

רקע: הקבלן הוזמן ע"י המשפחה לסיים שלד, כשקבלן אחר התחיל בבניית מרתף ורצפה, והוא פוטר ע"י המשפחה.

טענות הצדדים:

התובע:

חתמתי על חוזה והיתה עלי גם החובה לסיים את התיקונים וההשלמות  שהקבלן הראשון לא גמר. לדעתי זה לא היה כלול בחוזה ולכן המחיר שמופיע שמה זה רק עבור בנית השלד מרצפת 0.0. עבודות התיקון התחילו ב 1/4/04 ונשלמו עד סוף מאי, את העבודות הכלולות בהסכם התחלנו ב 1/6/04, באמצע נפטר אבי וכן מנהל העבודה שלי גויס למילואים למשך חודש. בגמר העבודה המנהדסת עם אדריכלית פנים ועוד מהנדס שהביאו אישרו את העבודה.

מגיע לי עוד סך 61,000 ש"ח, וכשראיתי שלא משלמים לי נאלצתי לעזוב את העבודה. הם לא רצו לשלם בטענה שלא עמדתי בלוח זמנים. בתאריך 14/3/05 המזמין שיגר אלי מכתב ובו הודעה שהוא מוכן לשלם לפי חישובו רק 21,000 ש"ח, לאחר כמה ימים הודיע לי בטלפון טענה חדשה שלא מגיע לי כלום.

אני תובע 57,000 ש"ח עבור השלמת תיקונים, ועוד 4,000 ש"ח עבור מדרגות.

נתבעים: 

א. אנו תובעים שבגלל האיחור בסיום העבודה, הפסדנו מענק מדינה בסך 25,000 ש"ח.

קבלן: איתי לא דובר אף פעם על הפסד כספי מענק, וכן זה לא מופיע בשום מסמך, כמו כן לא איחרתי בבניה באשמתי.

ב. ביקורי מהנדס מיותרים בסך 688 ש"ח.

קבלן: פעמיים הגיע המהנדס ללא כל צורך, כי משפחת ב' חשדה במהנדס ולכן הזמינו מישהו אחר.

ג. ציוד שהופסד בסך 1200 ש"ח. ציוד שהיה בשטח והוא התקלקל כי לא נשמר, הוא היה צריך לשמור.

קבלן: כיסינו אותו בניילון. צינור מים היה כבר הרוס והבאנו חדש, והוא נהרס ע"י הקבלן החדש.

ד. תיקונים והכנות לטיח 40,000 ש"ח. היות והקבלן עזב נאלצנו לשכור אחר כדי שיגמור ולפי החוזה מגיע עוד 10% תוספת במקרה שכזה, כמו כן הוצג בבית הדין עדות מפקח שהשלד לא היה גמור.

קבלן: עזבתי את האתר משום שלא רצו לשלם לי. אני הייתי מסיים את העבודה בסך הקרוב ל 3,000 ש"ח. הציג עדות של טייח שהיה מוכן לקבל את השלד כמו שהוא, כמו כן הציג מכתב ממהנדס שלו שהשלד כן היה גמור.

(המזמין: המכתב הוא לאחר שתיקנו את המצב).

קבלן: לפי הצעת המחיר של הקבלן החדש זה שווה רק 8,000 ש"ח.

ה. קנסות עבור ארבע חודשי איחור בסך 6,000 $ העבודה היתה אמורה להסתיים לפני 4 חודשים.

קבלן: לפי הצעת המחיר, לעניין העבודה נחשבים רק החודשים שמהתחלת העבודה של רצפת 0.0, ולא כולל הזמן של התיקונים עד רצפה 0.0 שארך כחודשיים. (בחוזה באמת לא מוזכר דבר זה, רק שבוע, ולפני זה דובר על יותר מחודשיים) כמו כן לפי החוזה הם לא היו צריכים לשלם לי עבור התיקונים עד רצפת 0.0, ולמעשה כן שילמו. כמו כן בשלב מסוים אמרו שלא אלחץ בכלל בזמן, העיקר הוא שהעבודה תושלם בטוב והם מוותרים על החדשים הללו. (הציג אסמכתא). כמו כן הם שינו את מפרט הבניה כמה פעמים. (עד אחד סיפר שפירקו לו טפסנות, וזה גרם להתארכות הזמן. כמו כן היו זמנים שהמפקח מצד המזמין לא היה, וכן האדריכלית, ולכן זה נמשך יותר).

מזמין: הוא העסיק פועלים לא מקצועיים למרות שהיה יכול לפטר אותם.

ו. הוא חייב למכון התקנים 2158, חשמל 505, מים 707.

קבלן: מודה בחוב הזה, כמו כן מודה שאם היה מסיים את גמר השלד זה היה עולה קרוב ל 3000 ש"ח.

ז. משרביות בסך 1,200 ש"ח.

הקבלן: מודה שחייב רק שמחירם קרוב ל 400 ש"ח, הציג חשבונית.

ח. עגמת נפש כפי ראות בית הדין.

עד כאן עיקר תמצית טענות הצדדים, הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

עומדות בפנינו הרבה תביעות שכנגד מצד המזמין ולכן ננסה לבדוק כל אחת ואחת לגופה.

א.    הבעיה העיקרית שדורשת תשובה היא האם התיקונים עד רצפת 0.0, הזמן שלהם והתשלום עבורם כלול בתוך 4 החודשים שרשומים בחוזה או לא?

פרטים שסוכמו ולא נכתבו בחוזה

לפני שחתמו על החוזה, לפי מה שבית הדין נוכח לדעת, הם דברו על התיקונים כנושא בפני עצמו, אולם בחוזה לא הוזכר שום דבר בנוגע למחיר רק הוקצב שבוע ימים לתיקונים.

הנה אנו מוצאים ברמ"א חו"מ סי' ר"ז סע' א' שאם מוכר ולוקח התנו תנאי ואחר כך כתבו שטר ולא הזכירוהו, אנו אמרים שהם מסתמכים על מה שדברו קודם. ולכן גם בנידון דידן היות ודברו קודם על התיקונים כנושא בפני עצמו למרות שלא הוזכר מפורשות בחוזה, זו טעות סופר.

וכן יש לכך גם סימוכין:

היות והמזמין שילם מפורשות עליהם, זה משמש הודאה מצדו שאין זה כלול במחיר עבור השלד. ואין לומר שעשו לפנים משורת הדין, ואין הדבר מתקבל על הדעת, הרי אין מדובר כאן בחברת גמילות חסדים אלא ענין עסקי של קבלן ומזמין בית.

כמו כן אין זה מתקבל על הדעת שזמן שבוע ימים שהוקצב לתיקונים יספיק, לפי מה שהתברר לבית הדין שזו היתה עבודה די רבה.

אי לכך הזמן שהוזכר בחוזה הוא מרצפת 0.0. ולכן יש לשלם עבור התיקונים בפני עצמם, וכן לחשב את המשך חודשי ביצוע העבודה, החל מהתחלת בנין השלד. (למרות שבדרך כלל, כשקבלן מקבל עבודה אפילו אם היא כרוכה בתיקונים קודמים, הצעת המחיר שהוצעה כוללת ומכסה את הכל, כך נאמר לנו ע"י אדריכל מומחה). ולכן טענת המזמין שהתיקונים כלולים במחיר השלד נדחית.

אולם הקבלן כן חייב בדברים שהוא בעצמו הודה. מכון התקנים 2,158 ש"ח 505 חשמל, 707 מים, וכן אילו היה משלים את גמר השלד זה היה מסתכם בהוצאת 3,000 ש"ח וכעת זה נחסך ממנו, וכן עבור משרביות לפחות 400 ש"ח סך הכל 6,770 ש"ח.

ב.     ביחס לתביעות של המזמין על אודות אבדן המענק הענין הוא אפילו פחות מגרמא, שלדברי הקבלן לא נאמר לו ולא ידע על הנושא, ולכן מצד הדין אין לחייבו, דאפילו אם ידע ונאמר שזה גרמא, הרי ודאי שלא היתה כוונתו להזיק, ולפי הרמב"ם אין לחייב בגרמא רק אם בכוונתו להזיק.

ג.       ביחס להופעת המהנדס שלדברי הקבלן זה היה ללא צורך והמזמין הביא אותו על דעתו אין לחייב את הקבלן.

ד.     אודות ציוד שהתקלקל בחוץ, למרות שהקבלן כיסה אתו, היות והוא שומר שכר חייב לשאת באחריות. אבל בנוגע לצינור יש להוריד את הערך שלו, כיוון שמישהו שבר אותו, וביתרה ישא הקבלן באחריות.

ה.    תביעה עבור טיח וההכנות לכך. בית הדין רואה שהיתה מחלוקת בין חוות הדעת האם זה כן היה גמור או לא ולכן אין לחייב את הסכום הגדול 44,000 ש"ח אלא הוא יפסיד סכום 3,000 ש"ח שהיה הוא מוציא אילו סיים את הכל וכעת שלא סיים יש לנכות סכום זה. ומה שהמזמין לקח על חשבונו בעל מלאכה אחר, זה על חשבונו, ואי אפשר לחייב את הקבלן שלטענתו עזב בגלל שלא שלמו, ולא בגלל שאינו רוצה להשלים באופן שרירותי.

ו.       ביחס לקנסות עבור 4 חדשים – היות ואנו הכרענו כבר שיש להתחיל את מנין הזמן החל מאחד לחודש השישי למניינם, לכן נוריד שני חודשים. כמו כן חלק מהזמן היה בגלל אילוצים של החלפת מפקחים מצד המזמין, או מאי הימצאותם בשטח, ולכן התארך הזמן, ועוד כמה אילוצים של מזג אוויר. לכן סבור בית הדין שיש מקום לחייב על חודש אחד בלבד. ולמרות שהקבלן ישב שבעה ומנהל העבודה שלו היה מגויס, אלה הם תופעות שלא נכנסות לגדר של כוח עליון, ולומר שהוא אנוס. מי שיש לו צוות טוב יכול להמשיך ולעבוד, למרות שהמנהל הכללי לא נמצא במקום. לכן יש מקום לקבל את טענת המזמין שהפועלים לא היו מיומנים מספיק. אי לכך סבור בית הדין שיש מקום להפעיל את הקנס על חודש אחד דהיינו 1,500 $ בלבד. ולמרות שקנס זה אסמכתא, היות ובדינא דמלכותא זה תופס, להרבה פוסקים זה מוריד את בעיית האסמכתא. כמו כן אם נגרם נזק לצד השני אפילו בגרמא, יש לחייב באסמכתא (מרדכי ב"ק סימן). 

ז.       על עגמת נפש קשה לחייב בתשלום כספי. ודאי שלפי ההלכה אסור לגרום ליהודי עגמת נפש, וכאן היתה עגמת נפש כנראה לכל הצדדים.

ביחס למדרגות האם הם כלולות בחוזה או בנפרד, היות ובבית הדין לא הובהר הדבר מספיק, בית הדין מבקש מהצדדים לשלוח טענות ואסמכתאות תוך שבועיים מהגעת פסק דין זה לידם.

לסיכום: על המזמין לשלם לקבלן 57,000 ש"ח בניכוי 7,870 ש"ח, ועוד 1,500 $ תוך שלושים יום מעת הגעת פסק הבוררות לידם.

דיון המשך

רקע עובדתי: בין הצדדים נפלה מחלוקת אודות הבניה של המדרגות לבית, האם הן שייכות למחיר של השלד, או שהנן שייכות לפיתוח הכללי שאותו באופן עקרוני לא ביצע הקבלן?

טענות הצדדים:

התובע: בחתימה על החוזה קיבלתי את כל השרטוטים של המבנה כולל אדריכלות. אני הייתי אמור לבצע גם את הפיתוח הכללי. לקראת סוף בנית השלד כשהתגבר המתח בינינו, המהנדסת אמרה, שאגמור את המדרגות ואעזוב, לא היה מחיר מפורט למדרגות אבל זה כלול בפיתוח הכללי.

היות ולא עשיתי את הפיתוח לכן הגשתי חשבון נפרד עבור המדרגות, הן אינן כלולות בשלד אלא בפיתוח לפי הבנתי.

בהגשת חשבון עבור מה שעשיתי  בהתחלה, לא חשבתי לתבוע עבור המדרגות אלא עבור השלד בעצמו. ומאחר שהם לא רצו לשלם לי מה שהגשתי, הגשתי גם עבור המדרגות ואיני מוכן לוותר.

המילה מדרגות שמופיע בחוזה הכוונה היא למדרגות פנימיות ולא חיצוניות, ומה שכתוב פעמיים זה משום הקומה העליונה, המדרגות לבנין הנן קצרות והיתה עבודה רבה לעשותן.

הנתבעים: בתוכנית של השלד מופיעות מדרגות וחלק הוא כבר ביצע רק לא סיים אותן. בהגשת החשבון לתשלום לא ביקש עבורן, ושאר דברים לא התבייש לבקש. זה מראה שהבין שהמדרגות כלולות בשלד. כמו כן המחיר שהוא דורש עבורן הינו מוגזם. הנתבע שלח מכתב הצהרה מקבלן בנייה מתאריך 11/5/06 שעלות המדרגות סך הכל 2,000 ש"ח ולא כפי שדרש התובע כ 4,000 ש"ח.

הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

ח.     עומדות בפנינו שתי שאלות:

א. האם המדרגות שנתגלו כלפיהן חילוקי דעות הן בכלל השלד או הפיתוח?

ב. האם המחיר שתבע הקבלן הינו סביר או לא?

הנה ביחס לבעיה הראשונה יש מקום להסתפק היות ולפי השרטוטים והמסמכים שהגיעו לבית הדין פעם הן מופיעות עם השלד ופעם לא ולכן קשה לקבוע מה המסמך הקובע, אולם מתוך טענת התובע בעצמו שטען שהוא לא הגיש בסוף את התביעה עבורן נראה לכאורה שהוא מודה שהנן חלק מהשלד. אולם מצד שני יכול להיות שהוא סבר שזה כלול בפיתוח, וקשה לקבל את הסברה שזה לא כלול בשלד ולמרות זאת הוא ויתר.

בנוגע לעלות עבור המדרגות, קיימת גם כן הכחשה, תביעה של הקבלן בסך 4,000 ש"ח, והחשבון של הנתבע כפי שהוצהר ע"י מומחה בניה, בסך הכל 2,000 ש"ח בלבד.

לאור הנתונים והספקות בנידון, בית הדין סבור שיש ללכת לפשרה הקרובה לדין שהנתבעים ישלמו רק סך 2,000 ש"ח, שכן גם מתוך דברי העו"ד שלהם מתאריך 11/5/06 נשמעה מעין הודאה בעצם החיוב מסע' 4 במכתבו שכותב:

"...לאור האמור לעיל מתבקש בית הדין לדחות את התביעה, או לחילופין לחייב את הנתבעים לשלם עבור התובע בהתאם להצעה המצ"ב בזה". ע"כ.

לסיכום: הנתבעים ישלמו רק 2,000 ש"ח עבור המדרגות החיצוניות כפשרה הקרובה לדין.

העירעורים

הדיון התמקד אך ורק בנושא המדרגות ולא בעצם הערעור שהנתבעים הגישו נגד פסק הבוררות שיצא בחודש אב תשס"ה, בית הדין אינו מקבל ערעורים אלא אם כן נראית טעות בעליל, וזה לא התקיים בנושא הנידון. 

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

הרב דוב ליאור                          הרב אהרון אליהו               הרב ישראל הירשנזון