תשלומי היזק פועלים

שאלה:

בדבר היזק שנגרם למרזב ומחמת זה חודרים מי גשמים לשכן, והוא ע״י דוד שמש שהעלו לגג, וביקש מעכ״ת לידע את חיובו בזה.

תשובה:

א) הנה בעיקר חיוב תשלומין לכאורה הפועל שהוא המזיק יש לחייבו. ואם אין בידינו לחייבו משום איזה סיבה, בזה למי שעשה בעבורו יתחייב, אמנם הוא בדברים השכיחים דיהי' נזק, וידוע דאין נזקקים לפועלים יועיל הבעה״ב העומד עליהם לשלם, נכלל בזה שכ״ה האומדנא שמקבל את תשלומי הנזק למי שעבדו עבורו, עי' בזה בספר פתחי חושן שכירות פ״ז הערה כ״ט, ונזיקין דף י״ז מדפה״ס. ולכן חיוב התשלומין הוא בני״ד על אלו שעבורם העלו את הדוד שמש.

ב) וכשסיבת הנזק שנגרם הוא בצירוף אחרים שהעלו עבורם לגג, נראה דאף דמבואר בסי' שפ״א בדינא דחמשה שישבו על ספסל אחד דהאחרון חייב כשבלעדם לא הי' נשבר, והכ״נ יתחייב האחרון בלבד שמחמתו נקדח חור, נראה דכיון דחייוב התשלומין הכא הוא מדין התחייבות על אשר ייגרם כדלעיל, להכי גם אם נגרם בצירוף שותפו למרזב שהוא אחרון מתחייבים שניהם, ועוד דלא דמי להתם שמחמת הראשונים לא נגרם נזק כלל אבל הכא סדקים או חריצים במרזב נעשו ע״י הקודם והוא שגרם שיוכל בנקל להישבר.

ג) וביותר אפשר דגם שותף במרזב שלא העלה לגג ואין הוא גורם להיזק צריך להשתתף, דהוי כסתימה שנעשתה בצינור דגם אם הוא בגרמתו של אחד הדיירים משתתפים כולם, דכן הוא שותפותם דדברים הרגילים מצטרפי כולהו לתשלומין, והכ״נ בזה דלא היתה סיבה מיוחדת אלא דכ״ה ברובא דרבא דהמעלים על גגותיהן דודי שמש ניזוק המרזב, ובפרט זה עדיין צ״ע. ואף אם מיפטר מדין ממון השותפין, מ״מ איכא משום דמי נהנה, עי' לקמן.

ד) ושומת התשלומין הוא בדעלמא בכה״ג, על דמי המרזב ומחיר ההתקנה, דכל כה״ג אין תשלומי הפועל בדבר נפרד שלא בחלק מהדבר הניזוק [דתשלומי הוצאה בעלמא בזורק חפץ של חברו בים לדעת הרמ״א סי' שפ״ו ס״א הוא גרמא ופטור, וכן במלכלך בית או חצר חבירו, וכתבנו בזה בסותר פאה נכרית דאין מפחית בשוויות החפץ, ואי״ז מקומו] אלא בשווית החפץ גופי' והמה דברים פשוטים, ובני״ד שהצינור ישן הוא בעשרים שנה ויותר הרי הופחת הרבה מערכו לא בדבר הגולמי בלבד אלא בעיקר שוויותו מטעמא דמעותד במשך הזמן לישבר ומשום שכל פגיעה בו ישבר ועוד טעמים. ולכן תשלומין אינו אלא כחצי מהדמים.

מרדכי גרוס.