לווה שקשה לו לפרוע לגמ"ח
הרב אליהו אהרון
הרב הירשנזון ישראל
תש"ע/10
התובע: א', מלווה (מגמ"ח).
הנתבע: ב', לווה.
בנושא: אי החזרת הלוואה
טענות הצדדים:
התובע: לפני כשלוש שנים הלוויתי לב' סך 2000 ₪ מהגמ"ח שאני מנהל והוא התחייב להחזיר את ההלוואה בארבע תשלומים, כל תשלום 500 ₪, הוא לא עמד בהתחייבות שלו ושלם רק סך 50 ₪, אני תובע את ההלוואה.
הנתבע: אני מודה שקבלתי את ההלוואה והדברים נכונים אולם, זה כמה שנים שאין לי עבודה ואיני יכול לשלם.
ע"כ עיקר הטענות , הצדדים חתמו על שטר בוררות.
בירור הדין
מסדרין לבעל חוב
הנה בנידון שלפנינו, הנתבע בעצמו הודה בחיוב אלא שטען שאין לו, בית הדין סבור שחובה עליו להתאמץ ולו בסכום קטן כדי לפרוע את חובו, אי לכך בית הדין מטיל עליו לשלם כל חודש לפחות מאה שקל, ואם תהיה לו אפשרות יותר אז יבורך. כמו שהנתבע משלם במכולת הוצאות עבור הבית, ככה צריך לשלם ולו במקצת את חובו לגמ"ח.
התשלום צריך להתחיל עוד בחודש הזה דהיינו יולי, ובכל חודש ב 28 לחודש עליו לשלם את החוב.
סנקציות לעיכוב בתשלום
באם יווצר פיגור של חודש ללא תשלום יוכל התובע לעקל את הרכב של הנתבע עבור חובו.