על פסק 504
לפסק עליו התקבלו ההערות לחץ כאן
שאלה
לא הבנתי מדוע אין אסמכתא בחיוב קנס על
3000$?
זהו סכום מוגזם ולא סביר בכלל. הדיין קובע
שאין אסמכתא בלי להסביר ובלי לנמק ובלי להביא מקור.
תגובה
המשנה בבבא מציעא דף קד עמוד א כותבת, שאם אדם התחייב לחברו שאם לא
יעבוד בשדה ישלם ע"פ ההפסד חייב, וז"ל:
"המקבל שדה מחבירו והובירה - שמין אותה כמה ראויה לעשות, ונותן לו. שכך כותב לו: אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא".
ובגמרא, נחלקו האם גם התחייבות במחיר מופרז קיימת:
"ההוא גברא דקבל ארעא מחבריה, אמר: אי מוברנא לה - יהיבנא לך אלפא זוזי. אוביר תילתא. אמרי נהרדעי: דינא הוא דיהיב ליה תלת מאה ותלתין ותלתא ותילתא. רבא אמר: אסמכתא היא. ואסמכתא לא קניא. ולרבא, מאי שנא מהא דתנן: אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא? - התם לא קא גזים, הכא כיון דקאמר מילתא יתירתא - גוזמא בעלמא הוא דקגזים".
לדעת רבא
התחייבות מוגזמת אינה חלה כיוון שזו אסמכתא. מכאן שאם ההתחייבות אינה מוגזמת הרי
היא מחייבת וכן פסק השו"ע חו"מ שכח, ב:
"לא עבדה, אלא הובירה כולה או מקצתה, שמין אותה כמה היא ראויה לעשות, ונותן לו חלקו שהיה מגיע לו. ואם התנה עמו: אם אוביר ולא אעביד אשלם אלף זוז, הרי זו אסמכתא ואינו חייב לשלם אלא נותן כפי מה שראויה לעשות בלבד".
לדעת
השו"ע אפילו במקרה שההתחייבות דינה כאסמכתא ניתן לחייב מכוחה כפי שהיה ראוי.
לכן במקרה זה כפי שכותב הדיין כיוון שההתחייבות של 3,000 דולר אינה מוגזמת ביחס לנזקים שהיו למשכיר, אין כאן אסמכתא.
הרב משה מאיר אבינר - חוקר מכון פסקים
