בית ספר לנהיגה ששלחו רכב שאינו ראוי לטסט
הרב עומר יוסף
הרב יפתח רועי
פסק דין
בעניין שבין התובע - ראובן
לבין הנתבע - בי"ס לנהיגה
תיאור המקרה
ראובן קיבל מהחברה שבה הוא עובד תקציב למס'
שיעורי נהיגה על משאית וטסט אחד בלבד. בתום מכסת השיעורים שהוענקו לו הוא ניגש לטסט.
הבוחן שהגיע לטסט, נכנס למשאית וגילה שאינה מאובזרת כדבעי. הוא יצא ממנה ולא הסכים
לבצע את הטסט עם משאית זו. דמי הטסט נגבו ממנו למרות שהטסט לא נעשה.
טענות התובע
הפסדתי את המענק שניתן לי כדי לממן את מבחן
הנהיגה המעשי (טסט), עקב רשלנות ביה"ס לנהיגה, כאשר שלחו משאית שאינה
מאובזרת.
כעת, עלי לממן מכיסי את עלות הטסט, לכן ,
אני תובע מביה"ס לנהיגה לממן לי טסט נוסף.
טענות הנתבע
ביה"ס לנהיגה מודה שטעה כאשר שלח את
המשאית הזו. אולם הוא טוען שפטור מלשלם על טסט נוסף מכיוון שהנזק נעשה בגרמא.
פסק דין
המקרה הנדון לפנינו, דומה למקרה המובא בדברי
הרמ"א (חו"מ יד, ה) :
"מי שאמר לחבירו שילכו לדון במקום אחר, ואמר לו: לך ואני אבוא אחריך, והלך, והשני לא הלך אחריו, צריך לשלם לזה שהלך כל יציאותיו " (מרדכי ס"פ זה בורר).
וה"ה במקרה שלפנינו, כאילו אמר ביה"ס
לנהיגה, המספק את המשאית לטסט ללומד: 'לך לטסט, ואני אבוא אחריך עם משאית'.
וכיוון שביה"ס שלח משאית לא מאובזרת
שאינה ראויה לביצוע הטסט, הרי כאילו לא שלח לו משאית כלל.
אמנם, אם האומר לחברו "לך ואני אבוא
אחריך" נאנס ולא הגיע, יש לדון בדבר אם הוא פטור מתשלום ההוצאות. (אם
חייב רק על אונס גופו או על כל אונס - שו"ת רמ"א יב ,פו (פוטר באונס
גופו) שו"ת דברי מלכיאל ה ,קכה)
אך אין זה הנידון במקרה שלפנינו, אשר מוכח
שהייתה פשיעה מצד ביה"ס לנהיגה, שלא בדקו את המשאית טרם שלחו אותה לטסט.
העולה מכל האמור, שביה"ס לנהיגה חייב לשלם
לראובן בגין הטעייה זו גם את הוצאות ההגעה לטסט וגם את הפסד הטסט עצמו.
"והאמת והשלום אהבו"
