שכר מתווך שמכר דירה קטנה מהנכתב בחזה המכירה

פסק דין בענין מתווך

עובדות (מוסכמות)

התובע פנה לנתבע על מנת למצוא קונה לדירתו באופקים. בחוזה מכירה שנערך עם הקונה בתאריך 16/10/15 נרשם בחוזה כי הדירה היא בת 3 חדרים במחיר של 360000 ש"ח. שולם 10% במעמד חתימת החוזה ולמתווך סך של 11700 ש"ח על ידי המוכר והקונה. בחוזה סעיף 15 נכתב כי במקרה של מחלוקת יכריע בדבר בורר מוסכם של בית הדין של רבני הקריות באשדוד. לאחר מעשה נודע לקונה כי הדירה היא בת שני חדרים בלבד הוא דרש את ביטול החוזה. בית הדין הישר והטוב באשדוד החליט בתאריך ד' כסלו תשע"ו לבטל את החוזה. התביעה הנוכחית עוסקת בדמי התיווך ששולמו לנתבע. 

טענות התובע

אני תובע את דמי התיווך ששילמתי מכיוון שהמתווך לא קיים את המוטל עליו, ומשום שלא ביקר בנכס ואף פרסם מודעה שגויה על דירה עם שלושה חדרים אשר גרמה לביטול העסקה. דמי התיווך מותנים בכך שיהיה חוזה תקין שיאושר על ידי בית הדין לממונות באשדוד. מאחר והחוזה בוטל בגלל ההטעיה הזו על ידי בית הדין באשדוד הרי המתווך לא זכאי לתשלום כלל. 

התביעה היא על סך 11,700 ש"ח ששולמו על ידי למתווך. 

טענות הטוען הרבני בשם הנתבע

בית הדין באשדוד טעה, היות והחתימה על החוזה מחייבת והן הקונה והן המוכר היו מודעים לנאמר בחוזה. בייחוד שהבן של הקונה ראה את הדירה וממילא הקונה קיבל על עצמו את הדירה כפי שהיא. על אף שבית הדין באשדוד פסק שהחוזה מבוטל אין בבוררות פרטית למנוע מהמתווך את שכרו, הוא מבחינתו הביא את הצדדים לחתימה על חוזה.

בנוסף, מתוך עיון בפרוטוקול של הדיון באשדוד מתברר כי התובע עצמו רצה לקיים את החוזה ואף טען שהטעות אינה משמעותית כי ישנו חדרון שניתן לשפץ אותו לחדר ממשי. עוד יותר מכך מי שאשם בכל ביטול החוזה הוא התובע בעצמו שהטעה את המתווך ונתן לו להבין שמדובר בדירת שלושה חדרים. 

בירור הדין

א. מקח טעות בחוזה המכירה

בית הדין אינו רואה צורך להכנס לדיון בשאלה של מקח טעות בחוזה שנחתם, מכיוון ששאלה זו כבר הוכרעה על ידי בית הדין באשדוד ובית דין אחר בית דין לא דייקי (ב"ב קלח,ב). עוד יותר מכך גם אם בית הדין היה מאמץ את טענת הנתבע שאין זה מקח טעות והמכירה אמורה להיות תקפה עדיין נכתב בחוזה סעיף 15 כי במקרה של מחלוקת יכריע בדבר בורר מוסכם של בית הדין של רבני הקריות באשדוד. סעיף זה הוא חלק מהחוזה ומשכך אין מקום לטענה שהמתווך ביצע את עבודתו ופסיקת בית הדין באשדוד אינה מחייבת אותו. כי התנאי לשכר תיווך הוא חוזה תקף (חוק המתווכים סעיף 14 א,3) ומאחר והחלטת בית הדין באשדוד גורסת כי החוזה בטל, ממילא המתווך לא זכאי לתשלום. 

ב. הטעיית המתווך 

ביחס לטענה כי התובע עצמו אשם בביטול החוזה משום שהטעה את המתווך ולכן עליו לשלם את שכר התיווך. בית הדין לא מצא סימוכין לטענה זו הן בפרוטוקול והן בטענות שהועלו בדיון אין בהם משום הודאת בעל דין. על אף שבפרוטוקול מוצגת מצד התובע עמדה שמנסה להמעיט בחשיבות של חסרון החדר ולטעון ששני חדרים וחצי יכולים להיות גם שלושה באמצעות שיפוץ, (אך אין בדברים אלו משום הודאה להטעיית המתווך. ואף ההסכם המוצג בפני בית הדין בין המתווך לתובע אין בו כדי לבסס את טענת ההטעיה. 

לסיכום הנתבע לא ביסס את טענתו לכך שהוא הוטעה על ידי התובע ולכן יש לדחות גם טענה זו. 

החלטה

הנתבע ישלם בתוך שלושים יום 11,700 ש"ח לתובע.