אי קבלת תלמיד לישיבה
הרב אליהו אהרון
הרב בן יצחק משה
תשס"ג / 11
בירור דברים
שבין: התובעים משפ' א'.
לבין: הנהלת הישיבה המיוצגת
ע"י הרב ב', וג'.
בנושא: אי קבלת הבן ד' לישיבה לכתה ט'.
טענות הצדדים:
גב' א': הבן שלנו ד' סיים את החטיבה, נאמר לנו שהוא זקוק לחיזוק ועידוד במקצועות מסוימים, עשינו מאמץ מיוחד אפילו בימי החגים, כדי שיוכל לעמד במבחני הכניסה, חלק מהמבחנים הוא עבר, למעשה קבלנו תשובה שלילית ואנו רוצים בכל מאודנו שבננו ילמד כאן, אנו גרים כאן ועובדים כאן, ואם בננו יצא החוצה אנו חוששים שיבולע לו.
הרב ב': אנו מצדנו
עושים הכל כדי לקלוט לישיבה כל תלמיד
שמתאים, המבחנים שאותם לא עבר הבן לא יאפשרו לו להשתלב בכיתה והוא עלול ליפול
במשבר, לטובתו של הבן אנו סבורים שצריך שהוא יהיה במסגרת המתאימה לו.
כמו כן לא מקובלת
עלינו דרישת מר א' שתוצאות המבחנים יבדקו ע"י מורים אחרים, הם יכולים לראותם
אבל הקביעה היא בידי המורים שלנו הבוחנים, וכן זה מקובל בכל מוסדות החינוך.
הצדדים הרחיבו להסביר את כל הרקע אולם אלה הן עיקרי הטענות, הצדדים חתמו על שטר בוררות כמקובל בישראל.
בירור הדין
אין כאן דיון בנושא
ממוני אלא בהנהגה ציבורית, כיצד לפעול במקרה שכזה.
בית הדין סבור שבסמכותו של כל מוסד חינוכי לקבוע קריטריון שלפיו מתקבלים תלמידים אצלו, ובתנאים אלה הוא יכול לתפקד ולחנך ולהפעיל את כל המערכת, אם נמצאים תלמידים שלא יוכלו לעמוד בדרישות המוסד הם עלולים להפלט וגם ליפול ברפיון רוח וחולשת הדעת, ולכן לדעת הנהלת המוסד לא טוב לתלמידים שכאלה להישאר במוסד שכזה.
בנידון שלפנינו הנהלת
המוסד טוענת שאינה יכולה לקבל את התלמיד במצבו נכון להיום, ולכן אי אפשר לחייב
אותם לקבל אם אינם יכולים, אי לכך בית הדין סבור שהתלמיד ינסה את מזלו במקום
שמתאים לו לפי השג לימודיו וכעבור שנה בית הדין ישקול מחדש את הנושא לאור נתונים
חדשים שיובאו לפניו.
בית הדין פונה להנהלת הישיבה שתעשה כמיטב יכולתה למצוא מקום מתאים לתלמיד כדי להקל על ההורים, בית הדין התרשם שעז רצונם של ההורים שבנם ילמד כאן, ולכן בית הדין יבדוק את הנושא עוד הפעם בשנה הבאה.
לסיכום:
א. אין
הנהלת הישיבה יכולה לקבל את הבן במצב
הנוכחי.
ב. הישיבה
תעזור להורים למצוא מקום מתאים.
ג. בעוד שנה בית הדין ידון וישקול את הנושא מחדש לאור נתונים שיהיו.
