קבלת שמירה ושומת חפצים משומשים

המקרה- בחור נתבקש לעבור לחדר אחר בפנימיה. בחדר החדש אין מספיק מקום להניח את כל חפציו, לכן קיבל הבחור אישור להשאיר את חפציו בחדר הקודם.

הוא ביקש ולא נענה לקבל מפתח לחדר. ביום שישי לפני הנסיעה הביתה נגש שוב לאחראי וביקש לנעול את החדר. האחראי לא רצה להתחייב ואמר "אשתדל". בסופו של דבר נגנבו חפצים בשווי של 400 ₪ [השווי לפי ערך של חפצים חדשים].

בירור הדין

יש להפריד בין התביעה של התלמיד לתת לו מקום שמור לחפציו, לבין הדיון על תשלום הנזק. הבקשה הלגיטימית של הבחור לקבל מקום לחפצים אינה חלק מהדיון הממוני.

חיוב ממון יכול לבוא בחשבון רק מצד חיובי שמירה!

האם הייתה פה קבלת שמירה?

האחראי לא קיבל על עצמו שמירה, שהרי תגובתו הייתה "אשתדל".

יותר מכך הבחור עצמו היה מודע לסיכון בהשארת חפצים ולכן הוא לקח איתו חפצים יקרים.

אם הוא רצה יכל היה לדאוג ולהעביר את החפצים לחדר שמור אחר.

מסקנה- מעיקר הדין הישיבה פטורה.

מנהל הישיבה החליט לפנים משורת הדין לפצות את הבחור. הפיצוי יהיה בהתאם לדין, דהיינו, על הצד שישנו חיוב על הגנבה מדין שומר שכר [כאילו הייתה קבלת שמירה ואז נידון כשומר שכר שהרי הבחור משלם לישיבה על הצרכים הבסיסיים] [1]מה הוא סכום החיוב?

בבואנו להעריך חפצים משומשים אנו נתקלים בבעיה. בדרך כלל השומה היא לפי שווי החפץ להמכר בשוק. אולם כאן אין דורש לקניית סנדלים וחולצות משומשות.

כתב על כך בספר פתחי חושן שנראה לכאורה לפטור[2] [הלכות פקדון פרק ח ס"ק מ"ט].

באמת כך כתוב בנתיבות סימן קמח ס"א כתב וז"ל: "דנראה דדבר שאינו שוה בעצמו למכרו וליקח דמים בעדו רק ששוה לאיש ההוא אין המזיק חייב לשלם" מההוכחות שמביא שם נראה להדיא שאף חפץ שמצד עצמו יש לו ערך אלא שבפועל אין לו שוק, פטור[3].

אולם הש"ך בסימן שפ"ו סק"א הביא את דברי התוס' ששור הנסקל אינו חייב עליו היות ורק לשומר יש ערך בו [ב"ק עא: ד"ה וסבר] והסיק שאין תירוץ זה של התוס' עיקר, משמע דלא כנתיבות. וכן פסק הגרז"ן בתחומין ח:

"מזיק דבר שאינו נמכר, כתמונה אישית, תעודת סמיכה וכיוצ"ב, לדעת קצוה"ח, ונתה"מ משמע שפטור, אך יש לדחות ראיותיהם. וכן מוכח מהש"ך שחייב. בשיעור החיוב יש להעזר בקני המדה הבאים במדת האפשר: במחיר שיעלה להשיג אותו דבר שניזוק מחדש, מחיר הרכישה של אותו דבר שניזוק".

וכן מסקנת הרב מרדכי פרבשטין במאמר על שומת חפצים משומשים [קובץ דברי משפט] "יש מקום לומר שבבגד משומש, שומת הנזק היא האפשרות לשיקום הנזק, הדרך הנכונה לשומה זו היא ערכו של בגד חדש בניכוי פחת השימוש, כמה היה האדם מוכן לשלם על החפץ שלו".

לכן השומה המוצעת היא על פי המחיר שהבחור היה מוכן לשלם עבור חפציו. למשל אם המחיר לסנדלים חדשות 200 ₪ הבחור יהיה מוכן לשלם 120 שקלים עבור סנדלים משומשות המתאימות לו.

סיכום - להערכתנו היות ומדובר על חולצות ופרטי לבוש, הבחור היה מוכן לשלם עבורם סכום גבוה יחסית ולכן החלטנו על סך 280 שקלים.

הרב פנדל                    הרב בר-אלי