אומן שלא סיים את המלאכה

תשע"ב/2

התובעים: ועד בית כנסת א'.

הנתבע: הקבלן מר ב'.

בנושא: אי בצוע עבודת קבלן ונזקים שנגרמו מחמת כך.

טענות הצדדים:

התובעים: בקשנו מהקבלן לצקת בטון ולרצף וכן להקים פרגולה, מעקה ושער לחצר בית הכנסת וכן לכסות את פרגולה ברשת לצל. כל העבודה הנ"ל תמורת 21,000 ₪, בפועל הועבר לקבלן 11,000 ₪.

למעשה מי שהיה בשטח היה קבלן משנה בשם ג'. יציקת הבטון שביצע הייתה עקומה ויצרה הפרשי גבהים בקרקע. כמו כן בקשנו (בנוכחות הקבלן) ממר ג' שהפרגולה תהיה יותר חזקה וביקש תוספת בסך 1500 ₪ ששילמנו לו ישירות. למעשה הן עבודת הבטון והן עבודת המסגרות אינם תקינות, הבטון עקום ועבודת המסגרות נעשתה באופן לא תקין, (מסגר מקצועי שראה את הפרגולה אמר שצריך לפרק ולעשות הכל מחדש).

פנינו לקבלן והוא אמר שהוא לוקח על אחריותו את הכל רק שנוסיף לו 1000 ₪ בתור מקדמה נוספת. סירבנו, היות ולפי החוזה רק בגמר הריצוף היה אמור לקבל עוד 3000 ₪. כמו כן הקבלן לא עמד בזמנים והיה צריך לסיים את הפרויקט תוך 15 יום (הסכם נחתם לפני ר"ה) ועד היום הפרויקט לא סוים.

לכן אנו תובעים:

א. החזר 5000 ₪ (הקבלן משנה קיבל רק כ6000 ₪) .

ב. את החומר של הגדר שקיבל עבורו תשלום.

ג. שינקה את השטח  שלכלך מחמת היציקה וכו'.

הנתבע: אם היו עובדים לפי התוכנית הכל היה בסדר, זה שסגרו עמו על הפרגולה באופן אחר זה בעיה שלהם. הבטון הוא  לא ישר אבל אפשר לישר את הרצפה בזמן הריצוף. כעת אין לי כסף לגמור את העבודה, ואני מוכן שאני אביא פועלים והם ישלמו להם ישירות. כמו כן מציג קבלות ששילם לקבלן משנה בסך 5300 ₪ (בביה"ד טען שיש לו עוד קבלות אבל לא הגישם לביה"ד), אומנם לטענתו שילם יותר.

בירור הדין:

לאחר שנציג ביה"ד היה בשטח והתרשם (באופן בלתי מקצועי) מטיב העבודה, וכן לאחר שהוגשו לביה"ד ב' הצעות מחיר של קבלנים באזור כ"א בלמעלה מ30,000 ₪ ע"מ לגמור את העבודה, ולאחר התייעצות עם מהנדס על טיב העבודה.

נראה שבאמת העבודה שבוצעה לא נעשתה כמו שצריך, באופן בלתי מקצועי תוך כדי רשלנות. והיות ולקבלן אין כסף לגמור את הפרויקט, ומאידך התובעים אינם חייבים לשלם לו כמפורט בלוח התשלומים. ואם כן מבואר בחו"מ בסי' של"ג סע' ד' שקבלן שהפסיק את עבודתו שמין לו מה שעתיד לעשות, ואם כך בנדון דידן מה שעתיד לעשות הוא ודאי יותר ממה שביקשו התובעים.

אומנם היה מקום לחייב את הקבלן יותר כמבואר שם, אבל פסק הרמ"א חו"מ סוף סי' י"ז שאם התובע לא ביקש יותר אין ביה"ד מחייב את הנתבע, ועין שם בנו"כ מה שסייגו את דברי הרמ"א. אבל היות והרמ"א פסק כך ויש מקום להסביר את דבריו כפשוטם כמבואר בתשובת הריב"ש סי' רכ"ו, לכן ביה"ד משאיר את תביעת התובעים על כנה באופן עקרוני, על הנתבע להחזיר את שאר הכסף שלא שילם לקבלן משנה בסך 5700 ₪. היות והסכום ששולם לקבלן משנה לא היה ידוע בדיוק לתובעים ולכן לא תבעו סכום זה במדויק, וע"ז מסתבר שהרמ"א לא פסק שאין פוסקים יותר ממה שנתבע בביה"ד.

לסיכום:

א. על הנתבע לשלם לתובעים 5700 ₪ תוך 30 יום מיום מתן פס"ד.

ב. לנקות את השטח שלכלך.

ג. להחזיר את החומר של הגדר.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

הרב אהרון אליהו               הרב ישראל הירשנזון              הרב שלום אילוז