שומת פגוש שנפגע

תשנ"ט/8

התובע: א’, בעל רכב שנפגע.

הנתבע: ב’ מיופה כוח של בנו, בעל הרכב הפוגע.

בנושא: תביעת נזיקין ברכב.

טענות הצדדים:

התובע: בנו של ב’ נסע ברכבו לאחור, פגע ברכב שלי ושבר פנס וטמבון, כעבור זמן מה בא אלי הביתה הודה בפני ואמר שיביא לי את התמורה ולא בא. הלכתי למוסך ותקנו לי ויש חשבוניות החלקים עלו 876.00 שקל והעבודה + חלפים קטנים לפגוש בסך 393.00 ש"ח.

אני דורש שישלמו לי את ההוצאות.

הנתבע: זה נכון שהבן שלי פגע ברכבו ואני מוכן לשלם, אולם למה הלך א’ והחליף טמבון חדש לגמרי לדעתי ניתן היה לתקן את הישן כרגיל, אבל בשביל הפנס אני מוכן לשלם.

עד כאן עיקר הטענות הצדדים חתמו על שטר הבוררות.

בירור הדין:

בית הדין הפנה את הצדדים לבעל מוסך המקובל על שניהם שיקבע באם ניתן לתקן פגוש פגוע (הפגוש הפגוע נמצא אצל ב’) וכן להעריך את עלות התיקון. בית הדין קיבל תשובה מאת בעל המוסך שהדבר ניתן לשימוש ומקסימום העלות היא בסך 600 ש"ח, כפי שמופיע בהצהרה המצורפת לתיק.

באמת לפי דין תורה אם אדם עושה נזק לשני וניתן לתקן, אין המזיק חייב לקנות חלק אחר אלא לתקן את הישן (ע' ש"ך חו"מ סי' שפ"ז ס"ק א'). בית הדין ערך את החשבון כמה היה עולה אילו תקנו את הפגוש הישן סך 600 ש"ח + חלפים קטנים ואילו כעת העלות היתה 769.00 ש"ח.

החלטה: על מר ב’ לשלם רק את העלות שהיתה אילו תקנו את הפגוש הישן בסך 600.00 ש"ח, בנוסף על דמי הפנס בסך 372.26 ש"ח.

אנו מקוים שהצדדים הבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

הרב דוב ליאור                       הרב אהרון אליהו                 הרב שלום אילוז