תשלום על סיוד שעשה שוכר הדירה
הרב אילוז שלום
הרב אליהו אהרון
תשנ"ט/9
התובע: א', משכיר הדירה.
הנתבע: ב', השוכר.
בנושא: שכר דירה.
טענות הצדדים:
התובע: אני השכרתי את דירתי למר ב' למשך שנה, כל השנה היה בסדר, תשלום האחרון בסך 1300 ש"ח נתן לי צ'ק והוא חזר. אני תובע שישלם לי את הסכום הנ"ל, אני הורדתי לו במחיר השכירות הקבוע בגלל שלא יכלתי לתת לו דירה מסוידת, אם כי לדעתי מצבה היה סביר בהחלט.
הנתבע: אני יודע שהייתי חייב את הסכום לא' וזה נמשך הרבה זמן כי לא היה לי כסף לשלם. אני ראיתי את הדירה לפני כניסתי אליה ולדעתי אי אפשר היה לגור שם, וביקשתי שיסיידו. וא' אמר שאינו מוכן, אלא יכול לתת 500 ש"ח לקנות חומרים ושאני אסייד, הסיוד עלה לי 4000 ש"ח.
לקראת סוף השנה נפל לי ספק שמגיע לי עבור הסיוד והצבע.
ע"כ עיקר הטענות הצדדים חתמו על שטר בוררות.
בירור הדין
הנה בהשקפה ראשונה יש כאן תביעת ברי של המשכיר שהשוכר חייב לו עוד סכום של 1300 ש”ח והלה מודה בזה ממילא חייב לשלם לו. אולם היות והמשכיר היה מוכן מצדו ליתן סך 500 ש"ח עבור חומרי צבע וסיד, וכן יש להניח שעם יציאת הדייר הדירה נשארה באופן כללי במצב מסוייד די סביר, כך שגם לבעל הבית יש הנאה מהסיוד, למרות שהכריז שאינו מוכן לסייד. אי לכך נראה שיש להוריד סך 500 ש"ח מסכום התביעה והשוכר ישלם רק 800 ש"ח.
לסיכום: השוכר ישלם את יתרת הסכום בסך 800 ש"ח תוך עשרה ימים מעת הגעת פסק הבוררות לידו.