תיק מסי עד/05

פסק דין

התובע

יועץ משכתנאות

הנתבע

נוטל משכנתא המבקש למחזר את הלוואתו

טענות

טענות התובע

עיקר התביעה על פי כתב התביעה ותגובת התובע לכתב ההגנה וטענותיו בבית הדין

התובע עוסק בייעוץ משכנתאות, ולכן פנה אליו הנתבע, לאור המלצה שקיבל עליו, בבקשה שייעץ לו כיצד למחזר משכנתא שלו, במטרה לחסוך בתשלומי ההחזר של המשכנתא. התובע טוען שלאחר שבדק את נתוני הלוואתו של הנתבע, הגיע למסקנה שיש אפשרות להגיע באמצעות מיחזור נכון, לחיסכון בסדר גודל של 180,000 ₪ ואולי אף יותר. ומכיוון שיתרת החוב הייתה 257,000 ₪ חיסכון זה הוא משמעותי ביותר ולכן חשוב לבצעו. לאור הבהרת מסקנתו זו של התובע לנתבע, פנה הנתבע לתובע וביקש לקבל ממנו את שירות הייעוץ שלו, לצורך ביצוע המיחזור, ונחתם ביניהם הסכם למתן הייעוץ לביצוע המיחזור, תמורת 4000 ₪.

תכנון המיחזור תלוי בגובה ההחזר החודשי שהלקוח מוכן ויכול לשלם לבנק, הוא תלוי גם ברמת החשיפה של המשכנתא לשינויי ריבית בעתיד, וכמו כן קובעת התייחסותו של הבנק ללקוח, והאמון שהוא נותן ברצונו ויכולתו לעמוד בהתחייבויות שנטל על עצמו כלפי הבנק.

בהתאם לכל זה הכין התובע לנתבע תיק הדרכה המתאים לגובה ההחזר החודשי שהיה הנתבע מוכן לקבל על עצמו, ובו תמהילים שונים וגובה הריביות המומלצות, ודרך הביצוע. הוא גם הסביר לנתבע בביתו את האפשרויות השונות, והדריך אותו לדרך המומלצת על פי מיטב שיקוליו המקצועיים שלו. בהסכם ביניהם נקבע שהיועץ מתחייב ללכת עם בעל המשכנתא לסבב בנקים, כדי להשיג, מתוך התמקחות איתם, את ההצעה הטובה ביותר. מן החוזה משתמע גם כן (בסעיף 9 בסוגריים), שהיועץ ינהל לבדו את העניינים כלפי הבנק מלבד באותן פעמים שהבנק ידרוש את נוכחות הלקוח.

עוד נקבע בהסכם שאם גובה החסכון המובטח בפועל יהיה פחות מ 20% מסה"כ עלות המשכנתא (רבית, הצמדה ועלות פרעון מוקדם. בגובה ההחזר החודשי הקים) לא יהיה חיוב בגין הייעוץ. וכמו כן נקבע שאם לא יצא המיחזור לפועל בשל סירוב הבנק בגין מידע שלא הוסתר מהיועץ, וגם בנקים אחרים יסרבו, לא יהא חיוב על היעוץ, והחומר שניתן יוחזר כולו ליועץ.

בהתאם לאמור בהסכם, פנו התובע והנתבע יחד לבנק לאומי ולבנק המזרחי, ודאגו להשלמת ערכות המסמכים שנדרשו לשם כך. לטענת התובע סירב בנק לאומי לבצע מיחזור לנתבע מסיבות לא ברורות, ואילו בנק המזרחי הסכים אמנם למיחזור, ואולם בריבית גבוהה יותר מזו שציפה בהצעתו (4.5% במקום 3.9% ). לדבריו הבדל זה היה אמור לצמצם את חסכונו של הנתבע ב 7000 ₪ בלבד, דהיינו שבמקום חסכון של כ187,000 ₪ היה החסכון עומד על 180,000 ₪ בלבד. הוא טען גם שלמרות שניסה שוב להוריד את הריבית באמצעות פניה נוספת, הנהלת הבנק סירבה ואף נסיון זה לא צלח. עוד הוסיף שיעץ לנתבע לפנות לבנק שבו נלקחה המשכנתא ולנסות לבקש שם לבצע את המחזור ואולם שם כנראה סירבו מאחר שכבר קיבל הצעה בסניף הבנק במודיעין. לנוכח זאת המליץ התובע לנתבע לקבל את הצעת הבנק, משום שלדעתו הבדל זה של 7000 ₪ אינו משמעותי כל כך, והחסכון גם כך בתנאים אלו של הבנק הוא כדאי.

על פי דבריו בכתב התביעה ובדברים שאמר בפנינו, הודיע הנתבע בשלב זה שההצעה שקיבל מהבנק אינה מקובלת עליו, וכי הוא צריך להתייעץ עם מישהו אחר. כל זאת למרות שהבהיר לו שבכל מקרה הרווח הצפוי הוא גדול וסביר. וכמו כן הוא טוען שחרף בקשתו לעדכנו במה שהוא פועל ועושה לשם ביצוע המיחזור, ניתק הנתבע מגע ולא הוסיף לעמוד עמו בקשר.

לאחר זמן ניגש הנתבע לבדו לאותו סניף שסירב בתחילה לתת את התנאים שביקש התובע לקבל עבור הנתבע, והוא החל שם את כל התהליך מחדש בכוחות עצמו, אמנם מתוך הסכמה להחזר חדשי גבוה יותר מזה שלו הסכים בפניה הראשונה שנעשתה עם התובע, והפעם הצליח לקבל מהבנק הסכמה לאותה רבית נמוכה שהציע התובע בתחילה, וכך הצליח להגדיל את החיסכון לסכום גדול אף יותר מזה שתכנן התובע בתחילה. כאמור זאת השיג לאחר שהגדיל את ההחזר החדשי שקיבל על עצמו ל2600 ₪, וצמצם את חשיפתו לשינויים עתידיים.

התובע טוען שפנה לבנק לברר מה היתה הסיבה לכך שכשפנה אליהם הוא עם לקוחו, הם סירבו לריבית שהציע, ורק כשפנה לקוחו לבדו הם הסכימו. והבנק ענה לו שהוא אינו יכול לפרט, שכן אין כבר כל קשר בינו לבין הנתבע, ואולם ציינו במכתב אליו שאין זה באשמתו אלא בשל שינויים שחלו בינתיים. הוא טוען שקיים את שהתחייב בהסכם להשיג לפחות חיסכון של 20% מעלות המשכנתא, הוא העמיד את התובע על הבנת אפשרויות החיסכון המכסימליות באמצעות המיחזור, בהדרכה שסיפק לו באמצעות החוברת והסבריו שבעל פה, לאור הבנתו המקצועית. הבנה זו היא שהדריכה את הנתבע גם בפנייתו שלו אל הבנק בכוחות עצמו, משום שרק באמצעותה יכול היה להבין אם אכן הוא חוסך או לאו, ואת הדרכים שיש לנקוט. לדבריו לא הבטיח שהבנק יסכים להצעתו ולגובה הריבית שהציע.

טענות הנתבע

בכתב ההגנה וכן בדברים שאמר לפנינו, טוען הנתבע שפנייתו אל התובע כדי שיתן לו שירות נבעה מרצונו להשיג חיסכון מכסימלי, וכן ממשאלתו לחסוך בזמן הנדרש לעיסוק והטיפול בכל הביורוקרטיה של ביצוע המיחזור, בכך שהתובע יטפל בכך לבדו במידת האפשר.

לדבריו שתי המטרות לא קוימו בידי התובע. על פי מה שהתברר בסופו של דבר, לא הצליח התובע להשיג את החסכון המכסימלי, הוא טען בפנינו שהתובע אמר לו שיוכל לחסוך 200,000 ₪, ולכן לדבריו היה הייעוץ מקח טעות. וכמו כן הוא טוען שגם המטרה השניה שלה ציפה, של החיסכון בזמן, לא הושגה, שכן לדבריו נאלץ להפסיד כ 13 שעות מזמנו בנוסף לזמן הפגישה שנערכה בהשתתפותו. כמו כן, ההמלצה לנסות לפנות לסניף הבנק שממנו קיבל את ההלואה, התבררה כהמלצה מוטעית ושגרמה אף היא לבזבוז זמן מיותר ולעגמת נפש. וזאת בנוסף לזמן שנדרש לו בסופו של דבר לביצוע המיחזור בעצמו. וכל זה לדבריו בניגוד להבטחת התובע שלא יצטרך להקדיש יותר מזמן של שלש פגישות. הנתבע מציין שלאחר שבבנק לאומי סירבו למחזר לו, וגם בבנק המזרחי הסכימו רק לריבית גבוהה יותר מזו שהציע התובע לבקש, ולאחר שהתובע לחץ עליו לקבל בכל זאת את הצעת בנק המזרחי למרות שאם היה מסכים לא היה מקבל את כל מלא החיסכון שעליו דיבר התובע בהצעתו בתחילה, ובנוסף לכך הוא אמור היה לשלם שוב לשמאי סכום של כ 700 ₪ להערכת שמאי מחודשת, לאחר כל זאת הוא החל לפקפק בטיב עבודתו וביכולתו של התובע להתנהל מול הבנקים ולטפל בעניין, והוא אמר זאת לתובע. לדבריו, משך כארבעה חודשים מחתימת החוזה עם התובע, לא קיבל ממנו כל הצעות נוספות בהתאם לאמור בחוזה, ולא ניסה להשיג הצעות נוספות. ולאחר התייעצות עם חברים החליט הוא לפנות בעצמו לבנק, ולמרבה הפתעתו התנהל הבנק כלפיו בצורה ידידותית יותר, ונתן לו הצעה טובה יותר, הנושאת חסכון גדול יותר, וכל זה בתהליך שנמשך כשבוע וחצי בלבד.

בשל כך טוען הנתבע שאינו חייב לשלם לתובע את שכרו הנקוב בחוזה שביניהם, ותובע גם שהתובע יחזיר לו את 300 ₪ ששילם לו כמקדמה, ויפצה אותו על שעות העבודה שבזבז ועל הוצאות הדלק שהיו לו, ועל הפרשי המשכנתא שיכול היה להשיג בארבעת החדשים שעברו מחתימת החוזה.