מזכירות יישוב שאינה יודעת אם שילמה לאומן שחייב לה

תשס"ז/10

התובע: א', שוכר מבנה ביישוב.

הנתבעים: מזכירות הישוב ב' על ידי ב'.

בנושא: חוב לישוב עבור דמי שכירות מבנה תעשיה שהושכר לו.

טענות הצדדים:

התובע: תובע קיזוז מחוב גדול שלו ליישוב על סמך עבודות שהוא ביצע בישוב בשנים האחרונות, ולא שולם לו. וכן שחויב עבור שכר דירה של 5 חודשים והמבנה לא נמסר לו עדיין לשימוש. הגיש לבית הדין רשימת עבודות שביצע עם חתימה של המזכיר שאכן בוצעו עבודות שכאלה, בסך 3,855 ₪.

הנתבעים: היישוב הוריד 6 חודשים עבור דמי שכירות, אולי בהתחשב בקיזוז עבור עבודות שביצע, המזכירות אינה יודעת אם שולם עבור העבודות או לא, אף אחד מהמזכירים אינו זוכר.

ע"כ עיקר הטענות, הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

בית הדין בבואו לבדק את הטענות רואה שיש מקום לפצלן ולראות כל טענה בפני עצמה.

א.    מה שמר א' תובע קיזוז עבור 5 חדשים שלא השתמש במבנה - באמת לפי המסמכים שהגישו חברי המזכירות, הענין באמת נוכה ולא חייבו אותו, ולהיפך עוד הורידו חודש אחד בסך 1140 ₪ לחודש.

ב.   ברשימה שהגיש מר א' על עבודות שהוא ביצע ושעל ידן ישנה חתימה של המזכיר היות והוא טוען טענת ברי שלא שלמו לו, והמזכירות טוענת שאינה יודעת אם שולם אם לא, ישנו הכלל במציאות שכזאת שברי ושמא ברי עדיף.

לסיכום: יש לקבל את התביעה אלא שיש לנכות את שכר החודש השישי שנוכה בטעות וממילא יש להוריד מתביעתו סך 1140 ₪, נשאר אחרי קיזוז 2,715 ₪.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

         הרב דוב ליאור                     הרב אהרון אליהו                 הרב ישראל הירשנזון