הוצאת ילד מהגן לפני סוף השנה
הרב אליהו אהרון
הרב הירשנזון ישראל
תשס"ז/3
התובעת:הגב' א', גננת.
הנתבע: מר ב', אבא של ילדה.
בנושא: הוצאת ילדות מהגן לפני תום שנה.
תיאור הרקע:
בין הגננת לבין הורים ישנו חוזה לפיהם הגננת מקבלת את הילדים בגן, מה שרלוונטי לדיוננו הוא הסעיף האחרון הקובע שאין להוציא ילד החל מחודש אפריל עד סוף השנה, מוקדם יותר אפשר אם מודיעים חודש מראש.
טענות הצדדים:
התובעת: הבנות של ב' היו אצלי בגן, אני משכיבה את הילדים עם טיטול. כחודש אחרי תחילת השנה ב' מסר לי שרוצים שהילדה תיגמל ולא תלך עם טיטול, הוא הביא מגן מזרון. אני נאלצתי הרבה פעמים להחליף ולכבס בגדים גם שלי. באחד הפעמים הילדה חזרה הביתה עם טיטול, ובררתי את הנושא ובעקבות כך פיטרתי את העוזרת שלי. קרוב לסוף השנה בא ב' ואמר שהילדה טוענת ששמו לה טיטול. בתאריך 20 ליוני ב' לקח את הבנות מהגן ולמחרת קבלתי טלפון מאשתו שהודיעה כי הם מוצאים את הבנות מהגן, ושאלה איך תקבל את הכסף חזרה. אמרתי לה שבזמן הזה אינם יכולים להוציא את הבנות. סיבת ההוצאה שאתמול הילדה חזרה עם טיטול, אמרתי לה שזה לא יכול להיות כי אני עבדתי באותו יום בגן.
הנתבע: אני רואה בזה הפרת חוזה מצדה, בזה ששמה טיטול זה פגע בגמילה שאנו עמלים לחנכה בה.
ע"כ עיקרי הטענות, הצדדים עוד הסבירו אולם זו התמצית.
בירור הדין
לאחר העיון בטענות הצדדים בית הדין סבור שהיות ולא כתוב שום סעיף בחוזה אודות טיטולים, לכן אין לקבל את הטענה שיש בזה הפרת חוזה.
נקודה שניה, הגננת טוענת שפעם העוזרת שלה שמה, אבל בזמן שהיא עבדה הענין לא נשנה, וקשה לקבל את טענת הילדה מול הכחשת הגננת.
והיות ובחוזה כתוב מפורש שאין להוציא ילד אחרי חודש אפריל, לכן אין לראות בבקשת ההורים שלא להשאיר את הילדה בטיטול, כתגובה להפרת חוזה, וגם משום הכחשת הגננת.
לסיכום: אין על הגננת חובה להחזיר את העודף בצ'ק להורי הילדות.
