תשלום שהועבר על ידי שליח ולטענת הספק לא הגיע אליו

תשס"ח/8

שבין התובע: א', ספק (לא יהודי).

לבין הנתבעים: הנהלת מפעל ב', ע"י מר ב'.

בנושא: תשלום עבור סחורה.

טענות הצדדים:

התובע: אני סיפקתי פריטים רבים כפי שנתבקשתי ע"י ת', שהיה איש תחזוקה במפעל. ולפי הפירוט שלי מגיע לי סך 12,692 ₪. האחראי במפעל, מ', היה אמור להעביר אלי את הצ'קים והוא לא העביר, כנראה לאחר שהנהלת המפעל מסרה לידיו את הצ'קים. רק צ'ק אחד בסך 1,889 ₪ קבלתי ולא יותר, אני תובע את היתרה.

הנתבע: אנו שילמנו כשקבלנו חשבונית, ולפי החישוב שלנו ולפי החשבוניות שרשומות אצלנו, שילמנו 6,792.56 ₪ בהתאם לחשבוניות ויותר לא קיבלנו שום חשבוניות.

יתרת החשבוניות שטוען ששלח ולא קיבל לא קיימות אצלנו במערכת.

בית הדין רצה להזמין את מ', אולם התברר שאינו מעוניין להופיע ואין אפשרות לדבר איתו.

הופיע מר ת', איש התחזוקה והוא התבקש ע"י בית הדין לבדוק במפעל אם הפריטים שנאצר רשם נמצאים בשטח המפעל, והנתבעים אמרו בטענתם שאם זה נמצא הם ישלמו.

(כנראה שמ' קיבל את הצ'קים מההנהלה ולא מסרם לתובע, ככה זה נראה לבית הדין).

הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

לאחר העיון בנושא בית הדין סבור, היות והתובע הגיש רשימה מפורטת מה הם הפריטים שהוא סיפק למפעל ועובד המפעל איש התחזוקה אישר אותם לאחר בדיקה, פרט לכמה פרטים בודדים, כפי שזה מופיע ברשימה שהגיש לבית הדין, והיות והספק סיפק אותם לפי דרישת עובד המפעל, על ההנהלה מוטלת אחריות לשלם לספק.

מה שטענו שהם מסרו צ'קים למ' שהיה אמור להיות האחראי שלהם בתחום הזה והוא כנראה לא פעל ביושר, אין לספק לספוג הפסד כתוצאה מאי מילוי אחריות של עובד אחר, היות והחיוב הוא ודאי והפרעון ספק אינו מוציא מידי ודאי. 

אי לכך סבור בית הדין שעל הנהלת המפעל לשלם לספק א' את סכום התביעה בניכוי 1,889 ₪, וכן בניכוי אותם פרטים בודדים שת' רשם בדף שהם הוחזרו מהמפעל.

יש לשבת ביחד, איש התחזוקה וא' עם ההנהלה ולערוך חשבון מדויק ועל ההנהלה לפרוע את יתרת החוב לא יאוחר משלושים יום מעת הגעת פסק הבוררות לידי הצדדים.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. 

בכבוד רב 

הרב דוב ליאור                 הרב אהרון אליהו              הרב שלום אילוז