תביעות הדדיות אחרי עזיבת השוכר

תשס"ח/10

התובע: מר א', שוכר דירה.

לבין הנתבעים: משפ' ב', בעלי הדירה.

בנושא: תביעות הדדיות עם עזיבת הדירה.

טענות הצדדים:

תיאור רקע: מר א' שכר את הדירה ממשפחת ב', כעבור יותר משנה הוא יצא ונתגלו ביניהם חילוקי דעות, א' תובע את הערבות שנתן בסך 25,000 ₪ והמשפחה תובעת תביעות נגדיות ולכן מר ב' לא החזיר את הערבות.

התובע: אני עזבתי את הדירה, ולפי חוות דעת של שמאי היא היתה במצב תקין, ולכן אני דורש שיחזירו לי את שטר הערבות בסך 25,000 ₪. כמו כן חודשים לא היה מים חמים ואני דורש הפחתה משכ"ד באותם החודשים. היה פיצוץ בדוד מחמת הקור, והיתה נזילה, והעלות של המים היתה 500 ₪.

הנתבעים:  היה מיכל סולר וחסרים 600 ליטר, ואנו דורשים את שווים של 450 שחסרים ששווים 2,700 ₪. כמו כן הוא שילם בצ'קים והם חזרו ושילם בפחות, ונשאר חייב לפי חשבוני 990 ₪ שכ"ד. כמו כן חשבון חשמל האחרון בסך 438,4 ₪ שרובו הוא השתמש. כמו כן הוא הוריד מזוזות ולא החזיר עוד אחת. כמו כן היו צמחים בגינה, והוא אמור היה להשקות ולא השקה, ונגרם נזק של התייבשות בסך 172 ₪. כמו כן שקעים בתקרה עליונה, מנורות חשמל שחסרות, וכן קולט שניזוק שערכו 700 ₪.

התובע: אני לא השתמשתי כלל בסולר. לגבי שכר דירה - ההפרשים, בדקתי ומגיע להם לפי התאריכים עוד 627 ₪. את הגינה השקתי אבל פחות בגלל שנת השמיטה. ביחס למזוזות החזרתי את כולם. מוכן לשלם 50 ₪ עבור מנורות חשמל, וברגים של הארון שפרק מוכן להחזירם.

הצדדים עוד הרחיבו את תיאור העובדות אולם אלה הן עקרי הטענות.  הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

בית הדין שקל את טענות הצדדים ובא לכלל מסקנה זאת.

א.    בעיקרון יש על משפחת ב' להחזיר את שטר הערבות.

ב.     ביחס לתביעת א' להפחתה של שכר דירה באותם החודשים שלא היו מים חמים. היות ולפי התיאורים נראה לבית הדין שבאמת לא היו מים חמים, נראה על דרך הפשרה להפחית כל חודש סך 80 דולר, נמצא שיש להפחית 200 דולר, היות והדירה לא היתה תקינה לגמרי.

ג.       ביחס לנזילת מים שנגרמה כתוצאה מפיצוץ בצנרת על הגג, קשה לדעת בדיוק את גובה הנזק, לכן בית הדין מכריע בתור פשרה שמש' ב' תפצה את א' ב 200 שקל דמי מים.

ביחס לתביעות של משפ' ב' יש להבחין מה שיש לחייב ומה שלא.

ד.     ביחס לסולר, היות ומר א' מכחיש בכלל שהשתמש אי אפשר לחייבו, ואיננו יודעים איך נעלם הסולר.

ה.    אין לחייב את השוכר בקלקול הקולטים שעל הגג, זה נחשב כח עליון ולא נבע מרשלנות של השוכר.

ו.      ביחס לתביעת חשבון חשמל, בית הדין פישר בין הצדדים ומר א' ישלם 300 ₪ בלבד.

ז.     ביחס למזוזות היות והוא טוען שהחזיר את כולם אי אפשר לחייב.

ח.    ביחס להפרשים בשכר דירה שלא שולם, יש לחייב את א' בסכום 627 ₪ בלבד, לפי רישומים מדויקים שהראה לבית הדין.

ט.    לגבי הנזק שנגרם לגינה משום שהשקה פחות בגלל שמיטה, שמצד הדין היה מותר להשקות כדי קיום, נראה לבית הדין שיש מקום לחייב באופן חלקי את השוכר, דהיינו 100 שקלים בלבד.

י.      על מר א' לשלוח מישהו להרכיב את הברגים של הארון שהוא פירק.

לסיכום: על הצדדים ללכת ביחד ולערוך חשבון מדויק מה כל צד חייב ואת היתרה לשלם ובאותו מעמד להחזיר את שטר הערבות למר א'.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

          הרב דוב ליאור                  הרב אהרון אליהו                    הרב ישראל הירשנזון