הוסיף על שכר הדירה בהתנדבות ונתגלע ריב
הרב אליהו אהרון
הרב אילוז שלום
תשס"ט/11
התובע: א', המשכיר.
הנתבע: ב', השוכר.
בנושא: נזקים בדירה שגר בה ב'.
טענות הצדדים:
תיאור הרקע: א' השכיר את דירתו לאחר שהשוכר הקודם עזב במצב תקין שראויה לדיור, כעבור כחמש שנים משפחת ב' עזבה וכאן נתגלעו חילוקי דעות אודות מצב הדירה בזמן העזיבה.
התובע: אני מסרתי להם בשכירות דירה נקיה והיה לי אמון מלא בשוכרים והכל היה בעל פה ללא צורך בחוזה והם היו אמורים להשאיר דירה במצב תקין כפי שקבלו. כל הדירה היתה במצב תקין, חשמל זכוכיות וכל האביזרים לשימוש הבית. לאחר שהם עזבו את הדירה ראיתי הרבה דברים מקולקלים, שיש במטבח היה סדוק, מיכאל מומחה לאיכות בתים אמר שמה שישנו עיפוש בבית זה בגלל שלא היו מאווררים את הבית. ארון במטבח רקוב הוחלפו דלתות ופחות טובות. הם חתכו צינור בגג לאנטנה ומשם חדרו מים לדירה, זה גרם לקצרים בחשמל. היתה נזילה במטבח מהשיש הסדוק, נקודת מדיח כלים היתה סתומה, מנורות לא נשארו. ומה שב' טוען שהוא הביא בעלי מקצוע הם לא היו מקצועיים כלל. אני הוצאתי על הבית כולל צביעה סך 19,300 ₪ ואני תובע אותם.
הנתבע: כשיצאתי מהבית הוא היה במצב תקין, הבאתי ערבי והוא צבע את הכל. הבאתי חשמלאי את ג' הוא החליף הכל ואמר שמה שהיה מקולקל זה פשוט בלאי של 15 שנה. ומה שאני תיקנתי את ההסקה משום שהיה קר נאלצתי לעשות זאת. הנזילה היתה מהקיר במטבח ולא מהשיש. כשיצאתי מהבית לחצנו ידים וא' אמר שאין לו יותר תביעות כלפי.
הנזק שנגרם לי: בשנה האחרונה א' ביקש עוד 50 דולר לחודש למרות שסוכם בנינו סך 450 ואני הייתי נדיב ונתתי לו במשך השנה עוד 600 דולר למרות שלא הייתי חייב לפי הסיכום. לגבי ברז של מדיח כלים לנו לא היה כלל מדיח כלים ולא השתמשנו כלל בשום ברז, בקיצור אני דוחה את כל התביעות שבטעות יסודם.
בית הדין שמע עדים דרך הטלפון:
ע'1: היתה נזילה מהקיר במטבח שמקור המים הוא לא מהשיש למעלה וזה תיקון שמוטל על בעל הבית ולא הדייר.
ע'2: אני החלפתי שתי דלתות בצע לבן.
היו עוד כמה חילוקי דעות בין הצדדים אולם אלה הן עיקרי הטענות, הצדדים חתמו על הסכם הבוררות.
בירור הדין
נושא הדיון בפנינו הוא לברר מה היו העובדות בשטח, לפי דברי בעלי הדין קיימת מחלוקת בקביעת המציאות. לדעת התובע הבית היה מוזנח ומקולקל, ולפי דברי הנתבעים הם החזירו דירה במצב תקין, והפגמים נבעו מבלאי של שנים ולא שהם פגמו משהו.
היות ויש הכחשה בין הצדדים לפי דברי הנתבעים הם פטורים, משום שהמוציא מחברו עליו הראיה, והיות וב' טוען שהוא תיקן את הדברים בעת עזיבתו, וטוען שהוא השאיר דירה במצב סביר, אי אפשר לחייבו. ומה גם שמדברי אחד העדים יש סיוע שלא השיש גרם לנזילה אלא מקיר המטבח מבחוץ, שזה קלקול בבית עצמו ולא בגלל השוכרים. ואפילו אם נניח שנקבל את טענת התובע שעליו היה לתקן, היות ולא פנה אל הנתבעים תיכף אלא לאחר כחודש, והוציא הוצאות די גדולות לצורך התיקון, אם היה אומר לנתבעים אולי הם יכלו לתקן יותר בזול, ולכן אין לחייב אותם בהוצאה גדולה. אולם לעצם הדיון זה לא משנה הרבה היות והנתבעים מכחישים אין לחייב אותם בהוצאות התיקונים.
מה שהשוכר טוען שהוא שילם כל חודש עוד 50 דולר ורוצה אותם בחזרה, לפי ההלכה בזמן שהוא שילם הוא כנראה חשב בלב שלם לתת אותם לבעל הבית, אלא כעת שנתגלע הריב הוא רוצה לחזור, דבר כזה לא ניתן מבחינת ההלכה. לדוגמא אם אדם נתן מתנה לחברו משום שהיו ידידים, ואחר כך רבו ביניהם, אינו יכול לדרוש שיחזירו לו את המתנה שנתן, כי הולכים לפי שעת הקבלה.
לסיכום: אין לחייב את הנתבעים בהוצאות התיקונים שעשה בעל הבית.
אין לחייב את המשכיר בהחזרת השש מאות דולר שקיבל יותר על אותה שנה.
