משרטט שהפסיק את עבודתו

פסק דין
התובעת

גב' .... אדריכלית

הנתבע

מר ... משרטט

עובדות וטענות

ביום רביעי כ"ו שבט תש"ע חתמו בפני בית הדין הצדדים על שטר בוררות המסמיך את בית הדין לדון בתביעת ...

עובדות מוסכמות

1. התובעת אדריכלית במקצועה מסרה עבודת שרטוט של תכנית, לצורך קבלת היתר בניה בעיר -- ההסכמה לדברי התובעת היתה לביצוע כל עבודות השרטוט הנדרשות לצורך קבלת ההיתר.

2. לא נחתם חוזה מפורט בין הצדדים, הכולל תנאים לביצוע העבודה, והסיכום היה כללי, ועל כן הוכשרה הקרקע לאי הבנות ביחס לביצוע העבודה, כשכל צד הבין אחרת את תנאי ביצוע העבודה.

3. הנתבע הכין את השרטוט היסודי שהועבר לעיריה לבדיקה, ואולם תהליך זה של בדיקת העיריה, לצורך קבלת הערות ובצוע תיקונים, נמשך זמן רב בשל עיכובים שונים בעירית -- ובשל לידה של התובעת ועומס בעבודתה. הנתבע הביע את מורת רוחו על כך שהעבודה מתארכת לדעתו, ובקש לזרז את ההליכים כדי לסיים את עבודתו בביצוע השנויים שתכתיב העיריה. לטענת התובעת זירוז העניין כפי שדרש הנתבע, היה בלתי אפשרי מחמת הסרבול שבעבודת העיריה. הנתבע דרש הדפסת עותק נוסף של התכנית, כדי שעליו ייכתבו ההערות לתיקונים כדי שיבצעם על פי זה, ואולם התובעת התנגדה לכך בטענה שהדפסה של עותק נוסף תטיל הוצאות נוספות בלתי מוצדקות על הלקוח. היא הציעה לפרט את התיקונים הנדרשים בשיחת טלפון או באמצעות פגישה ביניהם, ואולם הנתבע התנגד לכך בטענה שאין זו דרך עבודתו. היה גם ויכוח לגבי חלק נוסף הנדרש לצורך ההיתר, אם הוא כלול במה שמוטל על הנתבע לשרטט או לא.

למרות המקובל אצל התובעת לשלם לפני תום העבודה עד שני שליש ממחירה, ואת השליש הנוסף לשלם רק עם תום העבודה, שילמה במקרה זה התובעת לנתבע את כל מלא הסכום עוד לפני סיום העבודה.

4. בעקבות אי ההבנות המרובות שנתגלעו בין התובעת לנתבע, הציע הנתבע בשלב מסוים לתובעת שתחזיר לו את התכנית ששרטט והיא לא תעשה בה כל שימוש, והוא יחזיר לה את כל מלא התמורה שקיבל בסך של 2800 ש"ח. בשלב זה התנגדה התובעת לקבל את הצעתו זו של הנתבע, משום שהתחלת העבודה מחדש בידי מישהו אחר הייתה מעכבת את גמר קבלת ההיתר עוד יותר, ולכן בקשה מהנתבע שימשיך הוא בביצוע העבודה שעליה הוסכם ביניהם.

5. בשלב מאוחר יותר, לאחר שאי ההבנות ביניהם נמשכו, החליטה התובעת לקבל את הצעתו של הנתבע להחזיר לו את שרטוטיו ולקבל את כספה חזרה, ואולם אז שוב לא היה הנתבע מוכן לכך. הוא טען שכבר נתן לה במה שעשה עד אז, את כל שהיה צריך לעשות תמורת התמורה שקיבל, וכי הוא אינו מוכן להוסיף עוד ולעבוד במה שנדרש לצורך סיום קבלת ההיתר.

6. בשלב זה נאלצה התובעת לקחת משרטט אחר לצורך הנדרש לקבלת ההיתר. לטענתה שקלה את האפשרות לתבוע את הנתבע בדין תורה, ולכן הייתה סבורה משום מה שמשום כך אינה רשאית להשתמש במה שכבר שרטט הנתבע, ולכן הטילה על המשרטט החדש לבצע שוב את כל העבודה מתחילתה. לשאלת בית הדין מהו שיעור החלק שכבר נעשה בידי הנתבע מתוך כל העבודה, השיבה התובעת שהיא מעריכה אותו בשני שליש, ואילו הנתבע העריך אותו בתשעים וחמישה אחוז. מאידך השיב הנתבע לשאלת בית הדין מהי עלות בצוע גמר העבודה החל מהנקודה שבה פרש הוא מביצועה, שהוא מעריך זאת בסכום של כאלף ₪.

טענות התובעת

לאור כל הנ"ל תובעת התובעת מן הנתבע להשיב לה את כל מלא הסכום בסף 2800 ₪ ששילמה לו עבור ביצוע העבודה משום שנמנעה מלהשתמש בשרטוטים שעשה, ובתוספת הוצאות שהיו לה בגין התביעה בסך של 200 ₪.

דיון הלכתי

1. הימנעותה של התובעת מהשימוש בעבודת הנתבע שכבר נעשתה אינה מובנת שהרי כשפרש מביצוע העבודה אמר לה ששוב אינו רוצה שתחזיר לו את העבודה שבצע, ורק טען שמה ששילמה לו הוא תמורה למה שכבר שרטט. ועל כן היה עליה למסור למשרטט החדש את עבודתו של הנתבע לצורך השלמת הנדרש לצורך גמר קבלת ההיתר. אין כל הצדקה שבעולם שלא תתייחס התובעת לעמל שהשקיע הנתבע במה שכבר עשה, שעה שאף לדעתה היה במה שכבר עשה לפחות שני שליש מהעבודה כולה.
2. מאידך הנתבע עצמו ידו על התחתונה משום שפרש באופן חד צדדי מהמשך ביצוע העבודה שהתחייב לבצע. והוא עצמו מעריך את עלות סיום העבודה בכ-1000 ₪. לכן אף אילו היתה עלות המלאכה שכבר בצע 2800 ₪, היה עליו לשלם את עלות גמר המלאכה שחזר בו מגמר ביצועה, כדין השוכר את האומנים וחזרו בהם שידם על התחתונה, שבראש פרק השוכר את האומנים, וכפי שנפסק בשו"ע חו"מ סימן של"ג.

החלטה

משום שלא נקבעו מראש תנאים מפורטים לדרך העבודה, והייתה רק הסכמה כללית לביצוע העבודה הנדרשת לקבלת היתר הבניה, ולאור כל האמור לעיל, החלטנו לקבוע בדרך של פשרה הקרובה לדין, שעל הנתבע להחזיר לתובעת סך של 1000 ₪, מתוך הסכום ששולם לו. ועל כך באנו על החתום ביום שני א באדר ה'תש"ע .