קיר שבין שותפים שאינו חזק דיו
דין גדר בין חצרות
א. עובדות מוסכמות
בעלי הדין קנו בשכנות שטח לבניה בישוב א', לפני כ-4
שנים. התובע בנה ראשון וכדי לקבל טופס 4 מהרשויות, כלומר, היתר להיכנס לגור בבית,
היה עליו לבנות חומה מפרידה בין השטחים.
התובע פנה לנתבע כדי שיבנו יחד, כפי שמחייב החוק, וזה
טען שעתה אינו בונה ולכן הסכים שהתובע יבנה ולאחר שהנתבע יבנה את ביתו הוא ישלם
לתובע חצי מהוצאות החומה.
התובע בנה חומה, חצי על שטחו וחצי על שטח הנתבע. כיון
שהשטחים אינם באותו גובה, מצד התובע הגובה של החומה נמוך ומצד הנתבע הגובה הוא
כ-3.5 מטרים.
לפני כ-3 שנים, הנתבע בנה בית והגיש בקשה לקבלת טופס 4
כדי להיכנס לבית, על סמך החומה הבנויה ביניהם. התובע פנה לנתבע וביקש חצי מהוצאות
החומה, אך הנתבע מסרב בטענה שהחומה מסוכנת ועלולה ליפול
התובע הציג אישור מהקבלן המורשה שבנה את החומה המעיד על
תקינות החומה.
הנתבע הציג אישור מדודו, שהוא מהנדס, שהחומה אינה תקינה.
ב. טענות התובע
פניתי לנתבע שהוא שכני מצד אחד כדי שנבנה יחד אך הוא לא
רצה לבנות איתי כי עדיין לא בנה את ביתו. הוא אישר לי לבנות קיר הפרדה בגבול
בינינו והתחייב לשלם לי חצי לאחר שיכנס לדירה. פניתי לקבלן מורשה ובניתי חומה
ושילמתי הכל מכיסי, יש לי אישור מהקבלן שהחומה תקנית.
לאחר שהנתבע בנה בית ונכנס לגור בו, ביקשתי ממנו שישלם
לי חצי מעלות החומה המשותפת, אך הוא סירב בטענה שאין לי אישור מהנדס. האישור של
הקבלן לא סיפק אותו. ביקשתי ממנו שיביא לי דוגמא של אישור מהנדס על החומות שהוא
בנה עם השכנים האחרים, אך הוא טען שאין זה מענייני מה שהוא בנה שם. שאלתי את
השכנים והם אמרו שאין אישור כזה.
הנתבע נכנס לגור בבית וכבר עברו כמה שנים, אם החומה לא
טובה מדוע הוא נכנס לגור?
אני תובע את חצי עלות החומה. החומה כולה עלתה 7200 ₪,
ולכן אני תובע כלומר 3600 ₪. ועוד חצי מהגדר שעל החומה שגם היא צריכה להיות משותפת
לשנינו כדי למנוע היזק ראיה, עלותה 1486 ₪, כלומר חצי ממנה: 743 ₪. עוד אני תובע
עלות יום עבודה 350 ₪, וגם החזר אגרה לבית הדין של 250 ₪.
סה”כ – 4943 ₪.
ג. טענות הנתבע
אני מוכן לשלם עבור קיר טוב אפילו מחיר יקר, ואכן עם
שאר השכנים שיש לי קיר שילמתי מחיר יקר יותר, אך כאן הקיר מסוכן ועומד ליפול.
מדובר בקיר שמהצד שלי הוא בגובה 3.5 מטר ולקיר כזה דרוש אישור מהנדס מיוחד ואין
לו. אני ממש חושש שהקיר ייפול ויסכן את משפחתי.
כפי הנראה מהתמונות (הנתבע הציג תמונות בפני בית הדין),
הרגל של הקיר קצרה ואינה תקנית. ועוד, הרגל בחוץ ולא שקועה באדמה וזה מכער את החצר
ומפריע לשימוש תחתיה.
בנוסף, יש לי מכתב מדוד שלי, מהנדס שבנה לי את הבית,
שהקיר מסוכן ואינו עומד בתקן. וכן, יש כבר תזוזות של הקיר ואני חושש מזה.
לגבי שאר החומות עם השכנים האחרים, כולן חומות נמוכות
ולכן לא צריך אישור מיוחד, והן נעשו בצורה תקנית.
ד. נושאי הדיון
1. חובת השתתפות בבניית כותל מפריד.
2. חוות דעת מומחה.
3. המשמעות ההלכתית של חוות דעת
המומחה.
4. הוצאות משפט
ה. חובת השתתפות בבניית כותל
מפריד
נקודת המוצא של בית הדין (לולי הטענה לבעיית בטיחות)
היא שמוטלת חובה על הנתבע לשלם חצי מהסכום של בנית החומה, מהסיבות הבאות:
א. שני הצדדים מחויבים על פי חוק לבנות מחיצה ביניהם,
ומנהג המדינה מחייב גם על פי ההלכה (בבא מציעא פרק ז משנה א).
ב. ישנה חובה הלכתית לדאוג שלא יהיה היזק ראיה בין
החצרות לכן חכמים חייבו לבנות כותל בין חצרות כדי למנוע היזק. מקום הכותל ותשלום
הכותל מוטלים על שני הצדדים בשווה (שו”ע חו”מ סי’ קנז סע’ א, ג-ד).
ג. הנתבע הסכים לבקשת התובע לבנות כותל משותף ואף הקצה
לכך מקום מחצירו. ההסכמה כמוה כהתחייבות לשלם את ההוצאות שהתובע הוציא.
ד. הכותל כבר שייך לנתבע[1] היות והוא בנוי על שטחו והוא גילה דעתו שרוצה בכותל על
מנת לקבל אישור לטופס 44 מהעירייה (נימוקי יוסף בבא בתרא ו).
לכל אלה יש להוסיף שהנתבע אכן איננו מתכחש להתחייבות
שלו, אלא שהוא טוען שהחומה מסוכנת ונבנתה באופן לא תקין, וזה לא היה כלול בהסכמה.
ברור שטענה זו במידה והיא נכונה מאפשרת לנתבע להתנער מהסיכום הראשוני להשתתפות
בעלות הכותל. כי על דעת כן לא התחייב לקבל כותל שאיננו בטיחותי.
ו. חוות דעת מומחה
היות ומדובר בחומה גבוהה הדורשת יציבות ומפני חששו של
הנתבע שחלילה יגרם לו אסון, החליט בית הדין לבקש חוות דעת מקצועית. בית הדין הזמין
מהנדס רישוי בהסכמת שני הצדדים ובמימונם, כדי לקבל חוות דעת על תקינות החומה.
עיקרי מסקנות המומחה, כפי שהובאו במכתב לפני בית הדין,
הן כדלהלן:
1. בדרך כלל כשיש קיר גבוה מעל שני מטר דרוש,
ע”פ החוק, אישור של מהנדס רשמי, לכן אין ערך לאישור הקבלן שהציג התובע.
2. מעבר לכך, ישנם שתי בעיות הנדסיות ובעיה
אחת חזותית:
א. הרגל התומכת נראית קטנה מדי עבור קיר גבוה, כ-1 מטר,
בעוד קיר כזה מצריך לפחות 2 מטר.
ב. חסרים צינורות לניקוז מים, יש מעט אך לא כפי המקובל
במקרה זה.
ג. בנוסף, יש בעיה חזותית, יסוד הקיר אינו נמצא עמוק
באדמה כפי המקובל.
ד. עלות העבודה שהציג התובע אינה תואמת את הערכות של מה
שהיה צריך לעלות קיר כזה. לכן יש חשש שכמות הברזל שבקיר אינה מספקת לשמש כתמיכה
לקיר.
המהנדס כותב שאכן ישנו סיכון להשאיר את המצב על עומדו
וממליץ על חיזוק הקיר.
ז. המשמעות ההלכתית
של חוות דעת המומחה
לאור חוו”ד המומחה בית הדין מקבל את טענת הנתבע שהכותל
עלול להיות מסוכן ויש לדאוג בהקדם לחיזוקו. מנגד, החיוב של הנתבע לשלם עבור הקיר
הקיים במקומו עומד. משום שהוא מחויב לבנות קיר הן על פי החוק והן על פי ההלכה. והרי
הוא נהנה מהקיר וקיבל טופס 4 בזכות קיומו של הקיר.
הנתבע אינו יכול לאחוז את החבל משני קצותיו, גם ליהנות
במשך שלוש שנים מקיומו של הקיר ולקבל אישור כניסה לבית ומאידך לטעון שהקיר מסוכן
והוא לא רוצה להשתתף בתשלום.
ח. הוצאות משפט
לגבי התביעה על הפסד יום עבודה, בית הדין דוחה את
התביעה, משום שאין כאן הפסד ממון ישיר, וגם לא מדובר בסירוב קנטרני, כפי שהתברר.
מסיבה זו, גם התביעה לתשלום דמי התביעה לבית הדין נדחית
ט. החלטה
בית הדין מטיל על הנתבע לבחור באחת מן האפשרויות הבאות:
א. הנתבע יציג בפני בית הדין, תוך 30 יום, ועדיף כמה
שיותר מוקדם, הצעת מחיר של בעל מקצוע לשיפוץ החומה באופן תיקני. לאחר זאת, בית
הדין יקבע מה הוא שיעור התשלום של הצדדים בשיפוץ כך שבסופו של דבר העלות הכוללת
תתחלק בין הצדדים.
ב. לחילופין, אם הנתבע אינו מעוניין כרגע לשפץ את
החומה, עליו לשלם לתובע תוך 30 יום, סכום של 4393 ₪, שהוא מחצית מסכום בנית החומה
וחצי מעלות הגדר.
(אין בתשלום זה משום ויתור של הנתבע לתבוע
בעתיד השתתפות בשיפוץ החומה(
"והאמת
והשלום אהבו”
[1] יש מקום לדון האם מכוח זה שהנתבע כבר קנה חצי
מהכותל עליו החובה להוכיח שהכותל אינו בטיחותי (כעין זה כתב בספר קצות החושן סימן
קנז)
